426 הימים האחרונים הוכיחו שאחת מנקודות התורפה של ישראל במלחמה האחרונה היא הקושי בהתמודדות עם כלי הטיס הבלתי מאוישים, במיוחד אלו ששיגר חיזבאללה לעבר ישראל.
במהלך המלחמה מערכת הביטחון ביצעה מספר שדרוגים במטרה להתמודד עם האיום, ואחוזי היירוט אכן השתפרו לאורך הזמן. אך בכירים המעורים בפרטים מציינים כי משרד הביטחון, בדגש על מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית), יכלו לפעול אחרת כדי למצוא פיתרון מהיר וטוב יותר לאיום, באמצעות יצירת שיתוף פעולה בין החברות השונות, הקמת ועדת מומחים וניסיון להביא כל טכנולוגיה אפשרית.
לפי מספר גורמים המעורים בפרטים, מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) מתנהלת בגישה של "הפרד ומשול" בין התעשיות הביטחוניות, במקום לכנס את כולן, לבקש מבכירי התעשיות הביטחוניות להניח בצד את האינטרסים הרבים ולשתף פעולה.
למעשה, רק בשבועות הקרובים לאחר שהפסקת האש בין ישראל לבין חיזבאללה כבר נכנסה לתוקף, תקיים מפא"ת הדגמה, שנייה במספר, שאליה זומנו התעשיות הביטחוניות והחברות שהציגו יכולת בהדגמה קודמת. בהדגמה תצגנה החברות בזו אחר זו את המערכות והפתרונות שהצליחו לפתח לטובת יירוט כטב"מים, משרד הביטחון אמור לבחור את המערכות המוצלחות ביותר.
הבעיה היא שהתעשיות המתמודדות יוצבו במתחמים נפרדים וממודרים, במקום שישתפו פעולה אחת עם השנייה. נדגיש כי זו אחריותו של משרד הביטחון, כגוף האחראי והמזמין, ליצור את שיתוף הפעולה בין התעשיות המייצרות ומפתחות את הפתרונות השונים. והוא זה שצריך לבקש מהמוחות הטובים ביותר בארץ לשבת ביחד עד שיצא עשן לבן ויימצא פיתרון יצירתי וטוב.
אתגר לאומי
"מדינת ישראל משופעת ב־IQ. צריך היה לכנס את המוחות הטובים ולדרוש מהם למצוא פתרון בשיתוף פעולה. מדובר באתגר לאומי. אזרחים וחיילים נהרגו סתם. לא הייתה שום סיבה, ועדיין אין סיבה, שמשרד הביטחון לא יקים ועדת מומחים לנושא ויפרסם קול קורא – לא רק בישראל אלא בעולם כולו – כדי שכל מי שיכול יציע פתרונות", כך מסבירים שלא לייחוס גורמים המכירים את הנושא. "משרד הביטחון האיץ תהליכים והתעורר באמת רק לאחר פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני. צריך היה לעשות את זה הרבה קודם", הם אומרים, ומוסיפים: "בקורונה מדינת ישראל ידעה להביא טכנולוגיות ואמצעים מכל העולם. למה עכשיו לא?".
נכתוב בזהירות עוד, כי ישנם הסבורים כי במפא"ת לא חפים מאינטרסים, ולמרות שהפתרון שהציגה חברת רפאל לשימוש בלייזר לטובת יירוט הוא פנומנלי, ראשון מסוגו בעולם ואף נרשם עליו פטנט, יש שסבורים כי הוא לא יספק את התוצאה המבצעית הנדרשת. זאת, גם בשל היותו תלוי לא מעט במזג האוויר וגם מסיבות טכניות שונות שלא פה המקום להיכנס אליהן. ועדיין, זהו הפתרון העיקרי שאליו מתכווננת מערכת הביטחון, כמערכת משלימה ל'כיפת ברזל', ולא במקומה.
הכטב"מ הפך ל"מוצר מדף"
לפי נתוני הצבא, מאז תחילת המלחמה, שוגרו לעבר ישראל כ־1,550 כלי טיס בלתי מאוישים, מהם כ־700 מלבנון, כ־150 מתימן, כ־500 מעיראק וכ־200 מאיראן. אחוזי היירוט השתפרו מאז תחילת המלחמה, וכעת הם עומדים על כ־80%.
אם עד לפני שנתיים-שלוש נהנתה ישראל מיתרון טכנולוגי בכל הקשור להתמודדות עם האיום, הרי שבתקופה האחרונה הפכה הטכנולוגיה להרכבת וייצור כטבמ"ים למעין מוצר מדף. ארגוני הטרור לא התקשו לשים את ידם על הכטבמ"ים ורכיביהם, ולהרכיבם בלי קושי רב מידי. גודלם, מהירות טיסתם, והטופוגרפיה בצפון הארץ גרמו לכך שהשח"ם (שטח החתך המכ"מי) של הכטבמ"ים היה קטן מאוד, עובדה שהקשתה ועדיין מקשה מאוד על המערכות הצה"ליות לאתר אותם. גם לאחר שהם מזוהים קשה מאוד ליירטם, במיוחד אם הם טסים מעל אזורים מיושבים.
מאז תחילת המלחמה, מציינים במשרד הביטחון, הוקצו יותר ממיליארד שקלים לטובת התמודדות עם האיום, והתחרות בין חיזבאללה ואיראן לבין ישראל בהקשר זה הייתה בשנה האחרונה מעין "מרוץ חימוש על סטרואידים", כפי שהגדיר זאת גורם בכיר. לזכות משרד הביטחון יש לציין כי מאז תחילת המלחמה בוצעו מספר שדרוגים, בעיקר למערך ההגנה האווירית, במטרה להתמודד עם סוגיית הכטבמ"ים. היו גם חברות שלא עבדו עם משרד הביטחון לפני המלחמה שהציעו פתרונות טובים, ואלו נרכשו על ידי מערכת הביטחון.
"ממוקדים במציאת פתרונות"
ההסבר של משרד הביטחון לשאלה מדוע צריך היה לחכות למלחמה כדי למצוא פתרון לאיום שכבר היה ידוע שהוא קיים – הוא "סוגיות תקציביות". לטענת גורמים במשרד, בעשור האחרון תקציב הביטחון לא רק שלא גדל, אלא גם סבל מקיצוצים, ואיומים אחרים היו בעדיפות גבוהה יותר.
במשרד הביטחון מציינים מצד אחד שכן קראו לחברות הביטחוניות לשתף פעולה, אך מודים כי ההדגמה שתתקיים היא אכן תחרות בין החברות, וכי לא כל החברות רוצות לשתף פעולה אחת עם השנייה. יחד עם זאת, נוכח האיום הכבד שהציבו ועדיין מציבים כלי הטיס הבלתי מאוישים על העורף הישראלי, נכון היה שהמבוגר האחראי, קרי, משרד הביטחון, יקרא את כל התעשיות – הגדולות והקטנות – לדגל, יקבץ את טובי המוחות בארץ, ויקדם מציאת פתרון, או מגוון פתרונות לבעיה שעדיין מאיימת על העורף הישראלי.
תגובת משהב"ט: "בוצע פיתוח ורכש ביותר ממיליארד שקל"
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מתחילת המלחמה מפא"ת פועל בשיתוף התעשיות הביטחוניות, סטארטאפים, האקדמיה ושותפים בארץ ובחו”ל על מנת להאיץ פיתוח ולספק מענה לפערים מבצעיים שעולים מהשטח.
"כנגד איום הכטבמ"ים, בוצע פיתוח ורכש ביותר ממיליארד שקל ובוצעו עשרות ניסויים במטרה לשפר מענה לאיומים. בהדגמות האחרונות מפא"ת שילב כוחות בין חברות קטנות וגדולות, והוצגו כ־10 פתרונות מגוונים לצד פיתוחים בשלבים מוקדמים. הדגמה נוספת צפויה בשבועות הקרובים ותכלול מערכות משופרות וחברות חדשות. כבר כיום פועלות מערכות יירוט כמו כיפת ברזל, ברק ואיירון דרון. כל אלו עברו תהליך פיתוח, שדרוג ומבצוע תוך כדי המלחמה. משהב"ט, צה״ל ומפא"ת בתוכם, ממוקדים במציאת פתרונות לאיום אשר מתועדף גבוה מאוד".