בימים אלה מתארחת בהודו משלחת מנכ"לים בכירים של חברות ישראליות, בראשותו של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת. ראובן עזר, שגריר ישראל בהודו מספר למעריב שהמשלחת הישראלית ביוזמת השר שיצאה מישראל השבוע לתת היבשת – היא הגדולה אי פעם. עוד הוא חושף כי מדובר במימוש התחייבות שהשר נתן לשר הכלכלה ההודי בביקור קודם שלו בהודו שהתקיים בסוף השנה שעברה.
"זו המשלחת הישראלית הגדולה ביותר להודו אי פעם", מתגאה הדיפלומט הישראלי. המשלחת, המורכבת מאנשי עסקים מובילים מתעשיות שונות בישראל, יצאה לניו-דלהי במטרה להתמקד בהיבטים של צמיחה ושיתופי פעולה עסקיים בין ישראל להודו, בדגש על הרחבת הייצוא.
המטרה כאמור לדבריו, היא להרחיב את העסקים בין ישראל לבין הודו, והוא מרחיב ומספר כי קיימים מספר תחומים בהם ישראל משתפת פעולה עם הודו, ובראשם התעשיות הביטחוניות. הוא מספר כי משלחת נוספת מתארחת בהודו בעת הזו ממש בתערוכת "אירו-אינדיה".
תחומים נוספים בהם מתקיים שיתוף פעולה פורה הוא החקלאות, המים והמזון. "ישראל הקימה עם הודו 32 מרכזי מצוינות שבאמצעותם מפיצים בהודו את הטכנולוגיות הישראליות בתחום ההשקיה". היות וכ-50% מהייצוא של ישראל לעולם הוא בתחום החדשנות, עזר מציין כי לישראל שאיפה להרחיב את שיתוף הפעולה בתחום ההייטק עם הודו, שיכולה לתת מענה בשלבים שונים של שרשרת היצור והסחר. "הודו היא הכלכלה החמישית בעולם ובקרוב היא תהיה השלישית בעולם" מסביר השגריר. הוא מבהיר כי לכן המטרה היא לייצר ערך עבורנו לא רק בהודו עצמה אלא בכלל השווקים הגלובליים.
עזר מדבר על היכולת של הודו להקנות לישראל "ביטחון בשרשראות האספקה", בכל מה שקשור בחומרי גלם ואספקה של מוצרים בעת משבר. הוא קובע, כי הודו "הוכיחה את עצמה, כאשר ראש הממשלה ההודי הכיר בתחילת ובמהלך המלחמה בזכותה של ישראל להגנה עצמית" ואכן, קשרי הסחר והקשרים בכלל בין המדינות כמצופה לא נפגעו במהלך המלחמה וכל מה שנדרש למשק הישראלי – סופק.
מערכת היחסים הטובה הזו, היא להערכתו של עזר מה שהביא כ-290 חברות להירשם למשלחת (לא כולן נכללו בסופו של דבר). מבחינתו, "זה סימן לכך שקיימת בתעשייה הישראלית התעניינות מאוד גדולה בהודו". השגריר חושף שההתעניינות הזו היא הרבה מעבר לשדה הכלכלי. לשביעות רצונו "ראשי האוניברסיטאות מגלים את הודו". הוא מעדכן כי "בחודש שעבר נשיא אוניברסיטת בן גוריון הגיע להודו לא רק כדי לעשות חילופי סטודנטים, אלא גם כדי להתקשר בפרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיות עם אוניברסיטאות פרטיות בהודו ועם הטכניון ההודי. גם נשיא האוניברסיטה העברית היה כאן".
הודו מאיצה מחקר ופיתוח, הממשל הפדרלי בהודו עומד להשקיע סכום של 800 מיליון דולר בטכנולוגיות קוונטום, לישראל יש תכנית בסכום של 100 מיליון בתחום הזה. עזר מיידע כי ראש החדשנות הישראלי שביקר בהודו לאחרונה, סיכם על ביקור המשכי של משרד המדע ההודי בישראל בחודש מרץ הקרוב כדי לבחון אפיקים לשיתופי פעולה בתחום הזה.
את התפקיד של הממשלה והשגרירות הישראלית בהודו שבראשותו הוא רואה בפתיחת דלתות והסרת חסמים עבור היזמים והתעשיינים הישראלים. זאת הסיבה שבחודש מרץ הקרוב תתקבל בהודו עוד משלחת ובה הכלכלן הראשי, כדי לסכם מו"מ שמתנהל כבר תקופה על הסכם השקעות משותף. הוא רואה הזדמנות אדירה לישראל גם בתחום התשתיות. "הודו מהווה את אתר הבניה הגדול בעולם" הוא אומר, ומוסיף: "יש פה חברות ענק שמקימות כל שנה 14 שדות תעופה חדשים, וכל שנה מערכת מטרו חדשה, מאות קילומטרים של מסילות לרכבות וכבישים".
"ההודים כבר בנו 1000 ק"מ של מטרו ואנחנו יכולים להפיק מכך תועלת בכך שנזמין אותם לגשת למכרזים בינלאומיים אצלנו, כי ישראל הולכת להקים 100 ק"מ של מטרו בשנים הקרובות ואנחנו צריכים תחרות במציעים הבינלאומיים. להודים יש בהחלט יכולות וזאת הסיבה שגם פנינו לחשב הכללי באוצר כדי שיעודד זאת". כדי להעצים את הקשרים המסחריים והתיירותיים הוא רואה צורך בעידוד חברות תעופה לקיים טיסות ישירות בין הודו לישראל, הן למומבאיי והן לדלהי.
עזר מכתיר את השנה הנוכחית כ"השנה של יחסי ישראל-הודו", הרבה בזכות ביקורים הדדיים של בכירים בין המדינות. מישראל ביקרה כבר שרת התחבורה, שר התיירות וראש ראשות החדשנות. הוא מגלה שהשגרירות מצפה לביקורים של שרים נוספים בהמשך.
על ההצהרות של טרמפ בנוגע ליוזמות אזוריות במזרח התיכון "מסתכלת הודו בעניין רב", אומר עזר, ומציין כי ראש הממשלה ההודי מודי צפוי לבקר בוושינגטון ממש השבוע. "הוא בין הראשונים מראשי הממשלות שיפגשו את הנשיא טראמפ". להערכתו של השגריר, "ההודים בהחלט מצפים להידוק הקשר הזה עם ארצות הברית שיכול להעניק הרבה מאוד יתרונות להודו ולהעלות את כוחה הגלובלי".
