שר המשפטים יריב לוין הגיש לממשלה הצעה להבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובכך למעשה החל בהליך ההדחה שלה לאחר חודשים שבהם חברים בממשלה דורשים להדיחה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנגדו עומד הליך משפטי הכולל 3 כתבי אישום, מנוע מהעיסוק בהדחתה.
הבעת אי-אמון היא רק אחד התנאים להדחת היועמ"שית, כאשר המהלך מחייב גם התייעצות עם הוועדה הציבורית למינוי היועמ"ש, שלוין החל במינוי חברים חדשים בה, בשימוע ובהמלצה לממשלה לפטר אותה, במה שיכול להיות צעד חסר תקדים.
ככל הידוע, לא התקבלה פנייה לוועדה שבחרה את בהרב-מיארה, ולוין כאמור הגיש בקשות ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס, בקשות למנות חברי ועדה שתבחר את היועץ המשפטי הבא. הוועדה שמינתה את היועמ"שית כללה את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, שכיהן כיו"ר הוועדה; חבר הכנסת דאז צבי האוזר, ששימש כנציג הכנסת; שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, כנציג הממשלה; עו"ד תמי אולמן, כנציגת לשכת עורכי הדין; ופרופ' רון שפירא, כנציג הפקולטות למשפטים.
הצעת לוין מגיעה "נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל", כך לפי מכתבו של לוין, שהגיש בנושא שורה של מסמכיכים ארוכים והסביר בשפה בוטה ואף ארסית את הטעמים להדחתה.
"את השרץ שחפצה ביִקָרוֹ – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרוּחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוֹגמטית של "שלטון החוק", ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'", כתב לוין. "תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש", כתב, "היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
באופוזיציה תוקפים: "קו פרשת המים של הדמוקרטיה"
"העם עצר את ההפיכה המשטרית פעם אחת ויעשה זאת שוב", נמסר ממטה המאבק 'חופשי בארצנו' שהיה ממובילי המאבק נגד הרפורמה המשפטית. "ממשלת ישראל לא רואה בעיניים, היא תעשה הכל כדי לבסס את שלטונה באמצעות השתמטות המונית וממוסדת. היא תעשה הכל כדי לשנות את המשטר הישראלי. היא תעשה הכל כדי שישראל לא תישאר יותר דמוקרטיה וכלל לא אכפת לה שהיא קורעת את העם".
"במדינה מתוקנת, שר משפטים שמחריב את הדמוקרטיה, פוגע באחדות ישראל והוא מהאחראים לאסון הגדול ביותר של מדינת ישראל – היה מפוטר", אמר יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. "בממשלת השבעה באוקטובר – הוא מבקש להדיח את היועמ"שית. נתניהו, התרעתי בעבר ואני מתריע גם עכשיו, כשאנו נמצאים מול אתגרים ביטחוניים אדירים – תפסיק לפרק את העם. אל תתן מתנה לאויבינו".
״יריב לוין ושותפיו גמרו אומר להרים יד על שלטון החוק במדינת ישראל, למלט את ראש הממשלה מהמשפט שלו ולפתור את הצעירים החרדים מגיוס לצה״ל", כתב חבר ועדת החוקה גלעד קריב (הדמוקרטים). "מדובר באלימות פוליטית, אנטי-דמוקרטית ואנטי-פטריוטית שחייבת להיתקל בהתנגדות עזה ברחובות, בכיכרות ובמסדרונות הכנסת. פיטורי היועצת המשפטית הם קו פרשת המים של הדמוקרטיה הישראלית".
"יריב לוין החליט לפרק את הדמוקרטיה הישראלית בזמן מלחמה", כתבה החברה בוועדה לבחירת שופטים קארין אלהרר (יש עתיד). "הניסיון להדיח את היועמ״שית הוא הכרזת מלחמה על שלטון החוק – עוד מהלך אסוני שנועד למחוק את שומרי הסף ולרכז כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה."
לוין: "זיהמה את הייעוץ המשפטי בשיקולים פוליטיים"
לוין פורט בשפה ארסית את הטעמים להדחתה בכך שלדבריו "זיהמה את הייעוץ המשפטי בשיקולים פוליטיים", בדרך של "סיכול מדיניות ממשלתית", "סיכול חקיקה ממשלתית", "סיכול חקיקה פרטית של הקואליציה" ו"סיכול מינויים בשירות המדינה".
בנוסף, טוען לוין ל"הפרת חובת אמון כמייצגת המדינה בערכאות", לאחר שכזכור התנגדה לייצוג המדינה בתיקים שראתה בעמדת המדינה לא חוקתית. לוין התייחס ל"סירוב לייצג את הממשלה נאמנה בערכאות", "סיכול הליך נאות על-ידי סירוב לאפשר ייצוג פרטי" ואף "ייצוג כושל בידיעה ברורה", לאחר שייצגה בצורה לקונית את עמדת שר המשפטים באי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, והציגה טיעונים נגדיים לעמדת לוין לאי-כינוס הוועדה.
לוין התייחס ל"שימוש לרעה בסמכות תביעה על-ידי מדיניות אכיפה בררנית ופוליטית", בכך שביקרה את היד הקשה שנקטה הממשלה נגד המפגינים במהלך הרפורמה המשפטית, וציינה כי "אין מחאה אפקטיבית מבלי לפגוע בסדר הציבורי". לוין אף טוען שבכך בהרב מיארה הסיתה לאלימות ואף רומז שתמכה בהסתה לרצח. לוין ממשיך וטוען שהיועמ"שית קראה למרי אזרחי ולא נעתרה לבקשות הממשלה לחקור הדלפות מישיבות הקבינט המדיני ביטחוני או מוועדת החוץ והביטחון.
לוין טוען שבהרב-מיארה ביצעה "מעילה באינטרס הציבורי וריסוק שלטון החוק", ולדבריו נמנעה מהגשת צווי מניעה נגד "שביתות פוליטיות, של ההסתדרות הכללית וההסתדרות הרפואית. לוין גם טוען שהיועמ"שית התעלמה מפנוית הכנסת והשרים, לא קידמה ועדת בדיקה על שימוש משטרת ישראל ברוגלות, התנגדה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת נסיבות המלחמה ודרשה ועדת חקירה ממלכתית. השר לוין אף מאשים את היועמ"שית בכך שלא טיפלה בפשיעה המאורגנת, ובפרט בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, זאת למרות שלטובת הנושא מונה פרויקטור למאבק בפשיעה, שכיום ממלא את מקומו של נציב שירות המדינה.