אלביט מקימה בית ספר לטיסה במדינה מפתיעה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין – בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● כותרות העיתונים בעולם | איראן מזהירה את ישראל: אל תתערבו בשיחות הגרעין
● יואב קרני, פרשנות | מאה הימים של טראמפ: רוב הסקרים מראים שהאמריקאים לא מתפעלים
● ההוצאה הביטחונית בישראל זינקה ב־65%; איפה אנחנו ביחס לעולם?

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

1בכיר לשעבר בצה"ל: כדי לתקוף את איראן, טראמפ חייב לתת לדיפלומטיה סיכוי

לאחר ההתקדמות בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, "ישראל מוצאת את עצמה בין הפטיש לסדן", כאשר היא "לכודה בין נאמנות לבעלת בריתה, לבין ההבטחה ארוכת־השנים של נתניהו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני" – כך פורסם במדיה ליין, בכתבה שכותרתה: "'בחירתה של סופי' של ישראל בנוגע לאיראן מגיעה לנקודת מפנה".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ניצב מול לחץ לפעול נגד איראן, אך גם צריך לנקוט בזהירות "מצד ארה"ב". למרות זאת, מומחים אמרו למדיה ליין כי ישנם "תנאים המתגבשים לתקיפה משותפת".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים שוב ושוב לתקוף את תוכנית הגרעין של איראן, אם לא יושג הסכם. "במקביל, בכירים איראנים ממשיכים להזהיר כי יוכלו לפתח נשק גרעיני בקלות, עם מאגר אורניום מועשר כמעט לרמה צבאית".

אך ההתקדמות במשא-ומתן בין ארה"ב לאיראן, מעלה חששות בישראל שטראמפ לא ירצה "לנקוט בפעולה צבאית נגד טהרן, ואולי אף לסגת מהתמיכה שנתניהו מאמין שהוא מקבל".

תת-אלוף (מיל') אמיר אביבי, מייסד פורום ההגנה והביטחון של ישראל, אמר למדיה ליין כי גם בציבור הישראלי חוששים. "יש מידה מסוימת של לחץ בקרב ישראלים כשהם רואים מהלכים דיפלומטיים כלפי איראן", אמר אביבי. הוא הוסיף: "זה מחזיר אותם מיד לממשל אובמה וביידן. אבל זו לא אותה סיטואציה. גם טראמפ, שנוטה לעשות מה שהוא רוצה, זקוק ללגיטימציה בינלאומית ופנימית כדי לתקוף את איראן, ולכן חייב לתת לדיפלומטיה סיכוי".

במדיה ליין נכתב כי "בעוד שהשיחות נמשכות, ישראל משפרת בשקט את עמדתה האסטרטגית. "המציאות האסטרטגית השתנתה לחלוטין", אמר אביבי. "מעטפת האש האיראנית סביב ישראל נמחקה, ואנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית שלא תחזור". אביבי ציין כי תקיפה ישראלית במתקני הגרעין "עשויה להתרחש בשנה הקרובה, ותהיה מתואמת בין אמריקה לישראל".

מתוך המדיה ליין, מאת קרן סיטון. לקריאת הכתבה המלאה

2כך אפליקציית הסיוע של האו"ם מנוצלת על־ידי חמאס

לאור המשבר ההומניטרי בעזה, האו"ם השיק אפליקציית ארנק דיגיטלי, ממנה העזתים יכולים למשוך כספי סיוע ולרכוש מזון. אך כעת, התגלה כי ארגון הטרור חמאס מנצל את הכספים, גונב כספי סיוע, "ועושה זאת בעיקר מאחורי הקלעים", פורסם בפוקס ניוז.

"העברות המזומנים החודשיות של סוכנויות האו"ם לתושבי עזה מחזקות שלא במתכוון את ארגון הטרור חמאס, כאשר הקבוצה וסוחרים הקשורים אליה ממשיכים לשלוט בזרימת הכסף אל הרצועה", נכתב.

"בכל חודש, ארגונים בינלאומיים שולחים סכומים משמעותיים לכלכלת עזה. תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) מעבירה כ־18.43 מיליון דולר, ומגיעה ל־82,636 משפחות, כאשר כל משפחה מקבלת בממוצע 209 דולר, לפי נתונים ממקורות פתוחים. הסיוע החודשי של יוניסף עומד בממוצע על 5 מיליון דולר, ומסייע להגיע ללפחות 20,000 משפחות מדי חודש", נכתב בפוקס ניוז.

שאהב יוסף, תושב עזה, אמר כי הוא הולך לשוק ופוגש אנשים שמספקים מזומן תמורת עמלה. "העמלה היא 20-30%. אם אני מעביר 1,000 שקל [271 דולר] אני מקבל בחזרה 700 [190 דולר]". יוסף הוסיף: "לקניות גדולות אני משלם דיגיטלית. אבל בשוק, אני צריך מזומן, ואני מפסיד 30% בכל פעם".

הדרך בה כספי הסיוע מגיעים לעזה מתוארת כ"מורכבת", כאשר "חמאס שולט ברוב המזומנים שנכנסים לעזה דרך ערוצים שונים. אנשים שמקבלים כסף דרך אפליקציות סלולריות חייבים להמיר אותו למזומן, כדי להשתמש בו בשווקים המקומיים, אך הדבר כרוך בעמלות כבדות, כאשר מחליפי כסף רבים קשורים לחמאס או לבעלי בריתו", נכתב.

בשביל לנסות לשלוט בבעיה, "מאז מאי 2024, יוניסף הנהיגה תשלומי מזומן דיגיטליים מלאים באמצעות ארנקים אלקטרוניים, שאינם דורשים מזומן פיזי כלל. באמצעות שימוש בארנקים אלקטרוניים, מקבלי סיוע הומניטרי דיגיטלי יכולים לרכוש מוצרי מזון, היגיינה ותרופות מבלי לגעת כלל בכסף מזומן".

דובר יוניסף אמר בתגובה לפוקס ניוז כי "השימוש בארנקים אלקטרוניים מתאפשר דרך אפליקציה, ופועל גם בסמארטפונים בסיסיים מאוד. עם יישום התשלומים הדיגיטליים האלה, מבוטלת הצורך בהמרת מזומן – ולפיכך גם תשלום עמלות. תוכנית הסיוע הדיגיטלי של יוניסף פועלת לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של ניטרליות ואי-משוא פנים. אין לגורם חיצוני כלשהו – כולל המוטבים עצמם – כל תפקיד או השפעה על עיצוב או יישום התוכנית". הדובר טען כי כספי הסיוע שמגיעים "קטנים מדי כדי להשפיע משמעותית על הכלכלה המקומית".

מתוך הפוקס ניוז, מאת אפרת לכטר. לקריאת הכתבה המלאה

3בכורדיסטן יש מי שמתנגד להסכם נורמליזציה עם ישראל

בארביל, בירת אזור כורדיסטן העיראקי, נערך מפגש בין-דתי, לאחריו חוקרים ומומחים איסלאמיים הזהירו מהסכם הנורמליזציה עם ישראל. בעוד שהאירוע הוצג כחגיגה של דו-קיום דתי וקרא "לדיאלוג ולאחדות", הוא ספג ביקורת על כך שהוא משקף "פרויקט פוליטי מסוכן הקשור להסכמי אברהם וליוזמת 'הדתות האברהמיות'" – כך פורסם ב-New Arab. הצעד להסכמי הנורמליזציה עם ישראל נתפס "כלא חוקי על חוק האנטי-נרמול של עיראק"; נוסף על כך, צוין כי "הוא לא פופולרי מאוד בקרב הציבור העיראקי".

במפגש בארביל, אירחו ממשלת האזור הכורדי (KRG) והמפלגה הדמוקרטית הכורדית (KDP) דמויות דתיות מהאסלאם, הנצרות והאיזידיות, לצד דיפלומטים זרים. חוקרים ומשקיפים איסלאמיים רבים דחו את הנרטיב של האירוע, והזהירו כי הוא בעצם משקף "מהלכים ליישור קו עם הסכם הנורמליזציה של ישראל, תחת כסות של דיאלוג בין-דתי".

על אף שאיגוד החוקרים האיסלאמיים בכורדיסטן דחה את הטענות כי האירוע "קידם את מה שמכונה 'הדת האברהמית'", רבים לקחו אותו בערבון מוגבל; זאת, על רקע ביקורו המתוכנן של טראמפ בערב הסעודית בחודש הבא, "שמלבה את החשש כי יוזמות כמו האירוע בארביל אינן מבודדות".

עבדאללה ווייסי, נשיא איגוד החוקרים האיסלאמיים בכורדיסטן, אמר ל-New Arab כי "למרבה הצער, לאחר סיום הטקס, כמה אנשים, שחסרים ידע הולם ומונעים על־ידי מניעים אישיים, עסקו ברכילות ובהערות חסרות בסיס, וטענו בטעות כי האירוע נועד לקדם את ייסוד 'הדת האברהמית' בכורדיסטן".

ב-New Arab נכתב כי המחלוקת מתרחשת על רקע הלחימה של ישראל בעזה, שגורמת "לסבל פלסטיני חסר־תקדים". לכן, "על רקע זה, כל מהלך שנתפס כיישור קו עם ישראל נתפס כנטישת המאבק הפלסטיני וככתם על הסולידריות הערבית והאיסלאמית".

מתוך ה–New Arab, מאת דאנה טאיב מנמי. לקריאת הכתבה המלאה

4אלביט תשתתף בהקמת בית ספר לטיסה במדינה מוסלמית

לאחר 18 שנים, בית הספר לטיסה באלבניה נפתח מחדש, בעקבות הסכם בין חברת הנשק האלבנית KAYO לבין אלביט – כך פורסם באתר החדשות האלבני News Bomb. בית הספר החדש לתעופה בעיר וולורה באלבניה "מצופה להפוך לאקדמיה אזורית, שתכשיר טייסים צבאיים ואזרחיים ובקרי אוויר זרים ואלבנים", נכתב.

השר האלבני פירו ונגו הצהיר: "חדשות פנטסטיות! אנו מסיימים בהצלחה הסכם חשוב עם אחד המובילים העולמיים בתחום ההגנה. חברת KAYO בע"מ ו־Elbit Systems Ltd חותמות על ההסכם הטכני, וסוללות את הדרך לפתיחתו מחדש של בית הספר לתעופה בוולורה, אחרי 18 שנים".

"המטרה המוצהרת של פעילותה, על הנייר, היא תכנון, ייצור, תיקון, דה־מיליטריזציה ושיווק, בתוך ומחוץ למדינה, של כל סוגי הנשק או חלקי נשק, כולל גם נשק צבאי, תחמושת, טכנולוגיות וציוד צבאי", נכתב.

מתוך News Bomb. לקריאת הכתבה המלאה