"בכנות, לא חלמתי שאשחק שוב כדורגל", אמר, "בשישה באוקטובר 2023 עוד הספקתי לערוך אימון רגיל בקריית ים. יממה חלפה, ובדרך נס ניצלתי מהתקפת חמאס בפסטיבל הנובה, אבל ללא אפשרות לשחק שוב כדורגל, כך חשבתי לפחות".
בנימין המשיך ואמר: "בוקר אחד, בעיצומו של שיקום ארוך ומייגע, צח שחרור, מייסד נבחרת הקטועים של ישראל, בא לבקר אותי בבית החולים עם המאמן שרון פז. שניהם באו עם מסר – אפשר לחזור לחיים נורמליים, אפשר לשחק כדורגל, אפשר לייצג את מדינת ישראל. מה שנראה לי אז כמו חלום רחוק, הפך למציאות והנה אני שוב בחדר ההלבשה, שוב על כר הדשא, ממש כמו פעם. האסון שפקד את ישראל הוא האסון הפרטי של כל ישראלי. בכל יום שחולף, הגורל פותח בפנינו שתי דלתות, אני פתחתי את הדלת שעליה כתוב `לחיות`. בחרתי בחיים, חזרתי לשחק, להתרגש, לכבוש, חזרתי לשמוח. גם בתקופה השחורה מכולן יש אור בקצה המנהרה".
"לייצג את ישראל ביורו היא זכות גדולה, ואני וחבריי בנבחרת הקטועים ממתינים כבר לטורניר הגדול הבא", סיכם, "זה המסר שלי מכאן, אולי יסדקו אותנו הישראלים, אבל לעולם לא ישברו אותנו. ועוד מסר אחד חשוב – חייבים להחזיר את כולם הביתה, עכשיו".
