השופט נוואף סלאם, נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג, אמר כי ישראל החילה שליטה קבועה על הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים, ומשמעות הדבר היא סיפוח בפועל. כמו כן, על פי חוות הדעת שהציג, מדיניות ההתנחלויות בשטח זה ובמזרח ירושלים אינה עולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי.
כך פרסם היום (שישי) בית הדין בחוות הדעת המייעצת שלו בדבר חוקיות הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. השופט סלאם הלבנוני, שידוע בהתבטאויות קודמות נגד ישראל, הקריא את עיקריה.
סלאם אמר שרצועת עזה היא במעמד דומה לזה של הגדה המערבית ומזרח ירושלים, וכי גם לאחר ההתנתקות ישראל נותרה כוח כובש. "לטובת ההחלטה אם שטח נותר כבוש לפי הדין הבינלאומי, הקריטריונים הם לא אם הכובש שומר על נוכחות צבאית, אלא אם הסמכות שלו נשמרה", אמר. "בהתבסס על המידע שהוצג לבית הדין, ישראל יכלה להמשיך לשמור אספקטים מסוימים של שליטה על עזה, כולל שליטה על הים, האוויר והיבשה, העברת סחורה ואיסוף כספי מסים, למרות נסיגת הצבא ב-2005. זה בולט עוד יותר מאז 7 באוקטובר. בית הדין סבור שהנסיגה הישראלית לא הביאה להסרת המחויבויות שלה ככוח הכובש". סלאם הוסיף שרצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים מהווים אותה יחידת שטח, ונחשבים לשטח כבוש.
השופט סלאם הוסיף שישראל נותנת תמריצים להעברת עסקים לגדה המערבית ומעמיקה את ההתנחלויות. "במקרה הנוכחי, יש עדויות שהמדיניות הישראלית היא לספק תמריצים להעברת ישראלים לגדה המערבית ולפיתוח אזורי תעשייה על ידי מתנחלים", הוסיף סלאם. "יש גם ראיות שישראל מכשירה מאחזים תוך הפרה של החוק הישראלי. בניית ההתנחלויות מלווה גם בתשתיות אזרחיות שהמדינה מעבירה ובהעברת האוכלוסייה לגדה ולמזרח ירושלים, מה שמנוגד לאמנת ז'נבה. בית הדין קובע שהרחבת ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים מבוססת על הפקעת שטחים גדולים. מדיניות זאת אינה עולה בקנה אחד עם נהלי האג. כמו כן, ביה"ד קובע שהשימוש של ישראל במשאבי הטבע בשטח הכבוש מנוגד למחויבויות שלה במשפט הבינ"ל – ולא עולה בקנה אחד עם מחויבותה לכבד את זכויות העם הפלסטיני להחזיק במשאבים אלה".


