בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אישר צוואה שנערכה בגיל מאוד מבוגר, ובמסגרתה העדיף הקשיש את בתו על פני בנו
האם אדם בן 101 יכול לערוך צוואה תקפה? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע בתיק יוצא דופן. צוואתו של קשיש שנפטר בגיל 102, שחילק את רכושו בצורה לא שוויונית בין ילדיו ואף הותיר חלק לעמותה לצורך הקמת קרן נזקקים על שמו, הוכרה כתקפה. זאת, למרות טענות המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת ולחוסר כשירות.
פסיקת בית משפט לענייני משפחה ניתנה בעניינו של המנוח, שבהיותו בן 101 ערך צוואה שבמסגרתה הוריש יותר לבתו מאשר לבנו. בית המשפט דחה את התנגדות הבן לקיום הצוואה. הבן ערער לבית המשפט המחוזי, אולם ערעורו נדחה בחודש שעבר לאחר שהומלץ לו לחזור בו מהערעור. פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב ניתן לפני למעלה משנה והותר החודש לפרסום על ידי השופטת קרן גיל.
המנוח, אלמן ואב לבת ובן, נפטר ב־2018 כאשר הוא בן 102. הוא התגורר בביתו עם מטפלת וערך צוואה אצל נוטריון. כשבוע טרם עריכת הצוואה נערכה על ידי פסיכיאטר מומחה חוות דעת, שעל פיה המנוח כשיר לעריכת צוואה. בין היתר, נטען כי המנוח ציין כי בנו קיבל ממנו כספים במהלך השנים והבת לא, ולכן החלוקה הלא שוויונית. הבת, שיוצגה על ידי עוה"ד בעז קראוס ועמית אלזם, עתרה לקיום הצוואה של אביה. מנגד הבן התנגד לקיומה וטען כי המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה ולא הבין את טיבה וכן טען להשפעה בלתי הוגנת של אחותו על אביהם. מנגד טענה הבת, כי אביהם היה כשיר וצלול וחכם גם בגילו המופלג וכי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של האב.
השופטת קרן גיל קבעה, כי "ממכלול הראיות שהוצגו המסקנה היא שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי והבלתי תלוי של המנוח, ותוכנה אינו מלמד על השפעה בלתי הוגנת של המבקשת (הבת — ל"ד) עליו… מהעדויות עולה שהמנוח ידע היטב את רצונו והשיג את מבוקשו". השופטת קבעה עוד, כי "משהוכח שהצוואה מבטאת את רצונו המפורש של המנוח לייחד לכל אחת מילדיו נכסים שונים מעיזבונו… יש לכבד את רצונו באופן מוחלט ולקיימו, גם אם בעבר המנוח אמר שהוא דוגל בחלוקה שוויונית של עיזבונו".
עוה"ד קראוס ואלזם, שייצגו את הבת: ״פסק הדין אישר את זכותו של אדם לצוות את רכושו כרצונו וקבע את חשיבותן של עדויות של אנשים קרובים גם במצבים רפואיים סבוכים״.
