"רבותיי, יש לנו עשרות רבות של משפחות שעובדות באשדוד, באשקלון, בתל אביב, משפחות חזקות, והן קורסות. הן לא יכולות בלי הרכבת", כך אמר היום (שלישי) ראש העיר שדרות, אלון דוידי, בדיון מיוחד על הרכבת לשדרות בוועדת החוץ והביטחון. הדיון, שכינס ח"כ שלום דנינו (ליכוד) בפעם השנייה, התמקד במצוקתה של העיר שנחשבת לבירת חבל התקומה- אך מתפקדת כבר מעל לשנה ללא רכבת, כשהגורמים השונים מגלגלים אחריות זה אל זה. חצייה השני של הוועדה התמקד בסוגיה הביטחונית והתקיים בדלתיים סגורות- אולם חברים בוועדה סיפרו ל'דבר' כי נראה שהושגה התקדמות משמעותית.
"אני מפציר בכם לגשת לסקר שלנו באתר העמותה" אמר אהד כהן, מזכ"ל עמותת 'עתיד לעוטף' שמתעסקת בשיקום הנגב המערבי "סקר שעשינו בין משפחות, ויקרע לכם הלב". אהד הקריא מספר עדויות של תושבי שדרות מתוך הסקר המדובר, שחלקם איבדו את עבודתם ואף שקלו לעזוב בשל חוסר היכולת להגיע מהעיר אל המרכז. העמותה, שמנהלת את המאבק הזה כבר תקופה ארוכה, הגישה בחודש שעבר מכתב רשמי לגורמי הביטחון, ובו דרשה את החזרת הרכבת לשדרות לאלתר. "בטחון יחזור לשדרות רק כשהרכבת תחזור. נגמרו הימים שאומרים לנו שבטוח, אבל בעצם אפשר לירות עלינו, אנחנו לא נקבל את זה יותר".
בדבריו משקף אהד את עמדתם של תושבים רבים, שהעדרה של רכבת למרכז פוגע אנושות הן באורח חייהם, והן בתחושת הביטחון שלהם. על אף שקו רכבת לכיוון באר שבע נפתח לבסוף מחדש באמצע מרץ, במה שהוצג במשרד התחבורה כ"פתרון יצירתי של השר מירי רגב", מרבית משתמשי תחנת הרכבת שדרות נסעו אז ומכוונים היום אל תל אביב ומישור החוף. בכדי להקל את המצב הופעלו שאטלים קבועים מתחנת שדרות אל רכבת אשקלון, אולם אלו אינם מהירים כמו רכבת, אינם תדירים כמוה, ונוטים לחוסר אמינות- פספוסים, איחורים, ולעיתים חוסר הגעה.
"הפתרון שיש היום, השאטלים, הוא לא מספיק בטוב, בלשון המעטה" אמר ח"כ דנינו, שכינס את הדיון. "התכוונת על הפנים" חיזק אחד המשתתפים "נכון, לא רוצה לומר את זה לא נעים," השיב דנינו "אבל זו המציאות". את דבריו מחזקת עדותו של אלעד שרון, תושב שדרות ופעיל בעיר
"אנשים יכולים לחכות שעה לקו, רק כדי לפספס את הרכבת. העלתי את זה לרשתות. יום אחד אנחנו מחכים ומגיע מיניבוס במקום אוטובוס, אז אנשים לא יכולים לעלות עליו כי הוא מתמלא, ומחכים שעה לאחד הבא". הוסיף שרון. "צריך להדגיש שזה לא רק תושבי שדרות" אמר דנינו "מדובר פה גם על תושבי הקיבוצים, על נתיבות, על אופקים".
שדרות היא העיר הראשה במה שמוגדר "חבל התקומה", ונחשבת גם במנהלת תקומה כמנוע כלכלי-חברתי חשוב בשיקומו. דורון צמח, תושב קיבוץ בארי ואב לשחר דורון שנהרג ב7/10, הסביר על חשיבות הרכבת לשיקום הקיבוץ: "אני רוצה לספר מה הייתה הרכבת בשביל תושבי בארי. משש בבוקר עד 9 בערב היו שאטלים מבארי לרכבת. מישהו היה מסיע, תמיד, כדי שתוכל להגיע למרכז. נכון לעכשיו, חזרו לבארי 200 איש, ועוד 300 איש שעובדים באזור. והם כולם נסמכו על הרכבת, ועכשיו אין את זה יותר. יש אנשים שאומרים לי, אני לא חוזר לבארי עדיין, אין לי רכבת למרכז".
האיום על מסילת שדרות נובע משטח קטן בו עוברת המסילה קרוב ל"ברך הצפונית" של רצועת עזה, ליד גבעת קובי, וקיים מיום הקמתה. המסילה אושרה לראשונה ב-2006, כשנה לאחר ההתנתקות, אך לפני השתלטות חמאס על הרצועה ב-2008. אלא שבנייתה בפועל התעכבה והחלה רק ב-2009, והתחנה נחנכה רק ב-2013. לאורך כל הזמן הזה לא ידוע על אף ניסיון משמעותי לשנות את התוואי כדי להימנע מהבעיה, אף שלא מדובר בשינוי גדול. ב-2014, עם פרוץ מבצע צוק איתן, הופסקה הפעילות ברכבת, והועלו פתרונות מטעם המל"ל ומשרד הביטחון, אולם אף אחד מהרעיונות לא יושם.
"אני כבר פניתי לרמטכ"ל ולשר הביטחון מספר פעמים." סיפר ראש העיר דוידי "אני לא יודע מה הצבא יכול להגיד או לא יכול להגיד; אני אגיד עבודה- אני יודע להגיד שתושבי שדרות חזרו, ב-105% כמעט. גם בנתיבות, גם באופקים. אנחנו חיים שם. אז אל תגידו סתם- אם לא בטוח לנסוע ברכבת, אז לא בטוח לחזור".
דוידי גם התייחס לפתרון שהציעה מערכת הביטחון בצורת מיגון המסילה במחסום שעלותו כ-700 מיליון שקלים, ושמימונו מתעכב בפינג פונג בין האוצר, התחבורה ומשרד ראש הממשלה: "גם הזריקה הזו של 'יאללה נמגן את הרכבת', מה אתם מדברים סתם? זה גם זמן, זה גם 700 מיליון שקל, שייקחו אותם וישקיעו בביטחון. צה"ל נמצא בתוך הרצועה, יודע את נקודות האיום. שצה"ל יהיה שמה. ואם צריך שיהיה כוח שיהיה שם כל הזמן, אז שיהיה. כשמדברים על תחושת ביטחון, תושבי שדרות יודעים לעשות את זה. אנחנו חזרנו מממרץ, ספגנו פה רקטות כאילו אין מחר. ונשארנו."
"אין ספק שצריך למצוא פתרון מיד." השיב לתלונות השונות ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הועדה "בשל כך נאלץ להפוך את הדיון בחלקו השני לחסוי, בכדי שהגורמים המעורבים בכך יוכלו להציג את עמדתם".
הדיון אכן נחתם לאחר כחצי שעה סוערת, ועבר לדיון סגור על הסוגיות הבטחוניות הרגישות יותר, שבו הורשו להשתתף עובדי המדינה בלבד. בשיחה עם ח"כ שלום דנינו נמסר 'לדבר' כי על אף שיש מניעה לדבר על טיב ההסכמות, "הושגה התקדמות, ויש סיכוי טוב שבשבועות הקרובים יוכל הדופק בעוטף לשוב ולפעום".
