67% מהמועסקים במשק הישראלי עובדים במשלחי יד הצפויים להיות מושפעים מהתפתחות הבינה המלאכותית היוצרת, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2024. כחמישית מהמועסקים עובדים במשלחי יד שבהם שיעור המשימות שבינה מלאכותית תוכל להחליף עבודה אנושית הוא גבוה.
במסגרת הניתוח שערך בנק ישראל, הוא חילק את משלחי היד לשלוש קטגוריות בהתאם למחקרים עולמיים בתחום: משלחי יד "תחליפיים", שבהם שיעור המשימות הניתנות לביצוע על ידי בינה מלאכותית הוא גבוה, ולפיכך הביקוש לעובדים בהם צפוי לרדת עם התרחבות השימוש בטכנולוגיה זו. משלחי יד "משלימים", המתאפיינים בשיעור גבוה של משימות המחייבות חשיבה יצירתית, פתרון בעיות ותכנון אסטרטגי, או כאלו הדורשות תכונות אנושיות ייחודיות אחרות כגון אחריות אישית וכושר שיפוט (למשל, עורכי דין ושופטים) או מגע אישי (כמו מורים ורופאים).
המחקר מעריך כי מקצועות אלו ישתנו, אך הבינה המלאכותית תשמש ככלי משלים לעבודה האנושית או מסייע לה. הקבוצה השלישית כוללת משלחי יד "נייטרליים", שעל פי ההערכות לא יושפעו מהבינה המלאכותית באופן משמעותי – רובם במקצועות "הצווארון הכחול", כגון פועלי בניין, עובדי חקלאות ועובדים בלתי מקצועיים, זאת כל עוד אין להם תחליף באמצעות רובוטים המשלבים בינה מלאכותית.
ניתוח נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס לשנים 2020-2022, הכולל מדגם מייצג של כלל המועסקים בישראל, מעלה כי כ-33% מהמועסקים (1.2 מיליון איש) משתייכים לקבוצת משלחי היד הנייטרליים. 20% (כ-700 אלף איש) משתייכים למשלחי היד התחליפיים שבסכנת החלפה, ו-39% מהמועסקים (כ-1.4 מיליון איש) משתייכים למשלחי יד משלימים. 8% נוספים מהמועסקים (כ-300 אלף איש) עובדים במשלחי יד טכנולוגיים, שעל פי הסיווג המקובל נחשבים למשלחי יד תחליפיים, אך בבנק ישראל מעריכים כי לעובדים אלו דווקא צפויה עלייה בביקוש.
כמעט מחצית מכלל בעלי משלחי היד המשלימים (17.5 נקודות אחוז מתוך 39%) מועסקים בענפי הבריאות והחינוך. כמחצית מהמועסקים במשלחי היד התחליפיים שהביקוש להם צפוי לרדת מועסקים בענפי המסחר, השירותים המקצועיים והפיננסיים, והביטוח. ניתוח מאפייני האוכלוסייה בכל אחת מהקבוצות מלמד כי נשים יהיו חשופות יותר להשפעה עתידית של בינה מלאכותית, שכן הן מהוות כ-71% מהמועסקים במשלחי היד שהביקוש להם צפוי לרדת, ו-56% במקצועות שבהם הבינה המלאכותית צפויה להשלים עבודה אנושית. לעומת זאת, במקצועות שלא צפויים להשתנות בעקבות כניסת הבינה המלאכותית הן מהוות רק 34%, ובמקצועות הטכנולוגיים 28% בלבד.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: אורן בן חקון/פלאש 90)
בגרות (לעומת 14% ו-12% במקצועות התחליפיים והמשלימים, בהתאמה). בהתאם, במקצועות התחליפיים ל-29% יש תואר ראשון ול-12% תואר מתקדם, ובמקצועות המשלימים ל-32% תואר ראשון ול-28% תואר מתקדם.
כ-69% מעובדי המגזר הציבורי מועסקים במשלחי יד משלימים לעומת 30% בלבד במגזר העסקי. בבנק ישראל ציינו כי נתון זה מדגיש את הצורך באימוץ טכנולוגיה בממשלה ובהכשרות לעובדים לשם הקניית הידע הנדרש לשימוש בכלי בינה מלאכותית. מרבית העובדים הללו מועסקים בתחום החינוך, שבו שימוש בכלים החדשים יאפשר לצמצם את הזמן הנדרש להכנה לשיעורים ולמשימות מנהליות. שיעור גבוה של משרות משלימות נמצא גם בתחום הבריאות, שבו העלאת פריון העבודה באמצעות שימוש בבינה מלאכותית עשויה לשפר את יעילות המערכת. "ההומוגניות היחסית של העובדים במשלחי היד המשלימים במגזר הציבורי מקלה על יישום תוכניות הכשרה, שיכינו את המערכת לעבודה בשילוב רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת". שיעור העובדים המועסקים במשלחי יד תחליפיים במגזר הציבורי עומד על 15% לעומת 21% במגזר העסקי.
כיוון שמרבית העובדים שיידרשו לעבוד בעתיד עם בינה מלאכותית מועסקים במגזר העסקי, הכולל עובדים ומעסיקים מגוונים, ממליץ בנק ישראל למדינה לא רק לבנות תוכניות הכשרה מותאמות לתחומים השונים, אלא גם לוודא שנוצרים שווקים להכשרות אלו. "בנסיבות שבהן כשלי שוק מונעים את התפתחות ההכשרות – למשל בשל קשיי נזילות של חלק מהעובדים הזקוקים להן – יש להציע מענה ציבורי", קרא בנק ישראל. עוד ציינו בבנק ישראל כי במגזר העסקי, הגמישות התעסוקתית הגבוהה יותר עשויה לזרז את המעבר של עובדים במשלחי יד תחליפיים למשרות אחרות משלימות (שהשכר בהן גבוה בממוצע) או נייטרליות (שהשכר בהן נמוך בממוצע), בעוד שבמגזר הציבורי שינויים אלו יהיו תלויים גם בהסכמים קיבוציים וברגולציות שונות.
"חשוב לתכנן צעדי מדיניות שיתמכו בעובדים העשויים להיפגע מהשינויים", סיכמו בבנק ישראל. "כדי להבטיח את הישארותם של עובדי המקצועות התחליפיים בשוק העבודה, יש לקדם תוכניות הסבה מקצועית שיסייעו לעובדים להשתלב בתחומים שבהם צפוי ביקוש גבוה, תוך הקפדה להימנע מצעדי סיוע שיפגעו בתמריצים לעבוד. אשר לעובדים בעלי משלחי יד משלימים – יש להתמקד בפיתוח כישורים שיאפשרו להם לרכוש ידע בשימוש בכלי בינה מלאכותית. יש לעודד למידה של הטכנולוגיות החדשות, בייחוד במערכת החינוך, כהכנה לדרישות שוק העבודה המשתנה".
