ברקע הפגישות והדיונים המתמשכים בקרב הקואליציה לגבי חוק הגיוס, מסבירים ב"פורום העסקים" המכיל כ-200 מנהיגי העסקים המובילים בישראל, כי "במצב כלכלי קשה זה, אנו חוששים מהשלכות של חוסר שוויון בנטל על הכלכלה הישראלית. אנו מבקשים מהממשלה לפעול להגברת השוויון בנטל".
"ללא חלוקת הנטל והמשך מגמת הפטור הגורף, הכלכלה הישראלית נמצאת בסכנה ברורה ומיידית". כך מתריעים יותר מ-200 מראשי המשק, יו"רים ומנכ"לים של בנקים וחברות מהגדולות והמשפיעות במשק החברתי ב"פורום העסקים", ברקע חוסר ההסכמות והעימותים בקואליציה סביב חוק הגיוס וסוגיית השוויון בנטל. בהודעה שפורסמה היום (ד'), הפורום כתב כי "בעת הקשה הזו למדינת ישראל, כשבכל יום כולנו מבינים שהאתגר הביטחוני והמדיני גדול בהרבה ממה ששיערנו, אנו מפצירים בממשלת ישראל ובכלל חברי הכנסת לקבוע שוויון אמיתי בנטל".
בין השמות הבולטים שנמנים עם פורום העסקים: בעלי פוקס הראל ויזל, בעלת השליטה בעופר השקעות ומליסרון ליאורה עופר, יו"ר תנובה חיים גבריאלי, בעלי רשת פתאל דויד פתאל, יו"ר קבוצת עזריאלי דנה עזריאלי, מנכ"ל בנק הפועלים היוצא דב קוטלר, יו"ר הראל יאיר המבורגר, מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני, יו"ר וולדו אחזקות וחתן פרס ישראל איל וולדמן, בעלי חברת אנג'לס מריוס נכט, יו"ר וילי פוד צבי ויליגר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם רן שחם ויו"ר קבוצת XT אודי אנג'ל.
בכירי המשק הוסיפו בהודעה כי "חוזקו של כל ארגון, לבטח חוזקה של מדינה, מבוסס על הלכידות של האנשים והמחויבות שלהם להגשמת המטרות המשותפות. הפליה ואי נשיאה שוויונית בנטל מפוררות את הלכידות החברתית, שהינה תנאי הכרחי ליכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים שניצבים בפניה.
"כראשי חברות שרבים מאנשיהם שירתו ומשרתים במילואים תקופות ארוכות ואינטנסיביות אנו חרדים לפגיעה בחוסנה של הכלכלה הישראלית ללא הרחבת חוג הנושאים בנטל והחלת חובה שוויונית לשאת בנטל".
בהקשר זה, נזכיר, כי לפני כחודשיים פרסם בנק ישראל את הדוח השנתי שלו שבו הוא סוקר את האתגרים שעומדים בפני הכלכלה הישראלית בעקבות המלחמה, ובו הדגיש את הצורך הדחוף בשוויון בנטל הביטחוני, תוך גיוס חרדים, כדי לצמצם את הפגיעה במשק לאור הארכת השירות בסדיר ובמילואים.
בפורום העסקים הבהירו כי "אנו מסכימים שלכל כלל צריך להיות יוצאים מן הכלל ויש מקום למציאת נוסחה מצומצמת ביותר לחריגים יחידי סגולה, אולם הכלל חייב להיות של שירות ונשיאה משותפת בנטל שנועד להבטיח את יכולתנו להמשיך ולהתקיים במדינת ישראל. מדינה לעם היהודי – מדינת ישראל – הייתה במשך מאות דורות פסגת המאוויים ויסוד כל התפילות של כלל חלקי היהדות – מכל המגזרים ובכל התפוצות. בעת הזו, חובתנו – ללא כל הבדל בין המגזרים השונים בחברה – להבטיח את עתידה הנצחי של מדינת ישראל. נבחרי הציבור יעמדו בחובה היסטורית זו רק אם יובילו עתה לשוויון בנטל.
"אנו את חלקינו עושים ונמשיך לעשות. אנו משקיעים ופועלים רבות לשילוב שוויוני של כל חלקי החברה בעשייה העסקית שלנו ומעסיקים עובדים מכל גווני החברה הישראלית. חובתכם כנבחרי הציבור לעשות את אותו דבר ולדאוג באופן מיידי לכך שכל חלקי החברה הישראלית ישתתפו באופן שוויוני בחובה העליונה לביטחונה ולעתידה של ישראל".
פורום העסקים התבטא בשנתיים האחרונות לא מעט פעמים בנוגע למדיניות של מדינת ישראל, והביע את דעתו בין השאר במכתבים שקראו לבטל את חקיקת המהפכה המשפטית ולהגיע להסכמות בין הצדדים, ואף הודיע בשלב מסוים על שביתה. כמו כן, הוא התנגד גם להעברת התקציב האחרון, שלטענתו כתוצאה ממנו חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל.
גם הכלכלנים מתריעים: הפטור מגיוס מוביל את המדינה לתהום
בתוך כך, אתמול התריעו 130 כלכלנים ישראלים בכירים כי הכבדת נטל המילואים והמשך הפטור מגיוס לאלפי צעירים חרדים במקביל להמשך תקצוב מוסדות חינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה – מובילים את המדינה לעבר תהום ומסכנים את קיום המדינה.
בין השאר טענו הכלכלנים, ובהם פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' אבי בן בסט, כי הכבדת הנטל הכלכלי והביטחוני על חלקים מהציבור בישראל, וההשתמטות של חלק הולך וגדל של האוכלוסייה מנשיאה בנטל אינן תהליכים בני קיימא, במיוחד במציאות הביטחונית הקשה והמורכבת שבפניה ניצבת מדינת ישראל. "ללא שינוי בתוואי הקיים, תהליכים אלה מסכנים את קיום המדינה. רבים מהנושאים בנטל יעדיפו להגר מישראל. האוכלוסייה שתישאר בישראל תהיה פחות משכילה ופחות יצרנית, וכך יגבר הנטל על האוכלוסייה היצרנית שנשארה – מה שיעודד הגירה נוספת מישראל".
בין השאר התריעו הכלכלנים מפני סכנה קיומית למדינת ישראל נוכח הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית. הם טוענים כי היעדר השתלבותה של אוכלוסייה זו בתעסוקה, בצבא ובחברה, לצד שיעור הילודה הגבוה, עלולים להביא לקריסה כלכלית וחברתית. הכלכלנים מונים שורה של צעדים דחופים שיש לנקוט, ביניהם הפסקת מימון ציבורי למוסדות חינוך חרדיים שאינם מכשירים להשתלבות בתעסוקה, ביטול תמריצים כלכליים המעוגגים ילודה ואי-עבודה, וחלוקת נטל ביטחוני שוויונית יותר. כמו כן, הם קוראים לשינויים חוקתיים שיבטיחו את אופייה הליברלי והדמוקרטי של המדינה.
ללא שינוי כיוון, מזהירים הכלכלנים, ישראל צפויה לסבול מהגירה שלילית של אוכלוסייה משכילה ויצרנית, דבר שיפגע עוד יותר בכלכלה ובחברה. הם מדגישים כי הזמן פועל לרעתה של ישראל וכי יש לפעול בדחיפות כדי למנוע את התממשות התרחיש הקודר.