ח"כ יואב גלנט (הליכוד) התפטר הערב (רביעי) מהכנסת. גלנט הודיע כי ימשיך בליכוד. את מקומו בכנסת צפוי להחליף נציג הדרוזים עבד עפיף.
גלנט טען כי פוטר מתפקיד שר הביטחון בשל עמידתו על טובת מדינת ישראל ועל צורכי צה"ל, ומתח ביקורת על חוק הגיוס שמנסים לקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ. "ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון מאיצה חוק גיוס המנוגד לצורכי צה"ל ולביטחון מדינת ישראל. הצעת החוק מיועדת להענקת פטור משירות צבאי למרבית צעירי המגזר החרדי. את זה לא אוכל לקבל ולכך לא אוכל להיות שותף".
"בקרוב אמסור ליושב ראש הכנסת את החלטתי לסיים את תפקידי כחבר הכנסת ה-25", אמר גלנט בפתח דבריו בסרטון שצולם מראש והופץ. "בחלוף 45 שנים של שירות ושליחות למען מדינת ישראל: 35 שנים בצה”ל, עשור כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל, ובהן שנתיים גורליות בתפקיד שר הביטחון. זוהי תחנה במסע ארוך יותר, אשר טרם הושלם. כמו בשדה הקרב, כך גם בשירות הציבורי – יש רגעים בהם צריך לעצור, לקיים הערכת מצב, ולבחור את כיוון הפעולה על מנת להגיע למטרות הנדרשות.
"דרך הליכוד היא דרכי. אני מאמין בעקרונות התנועה וסומך על חבריה ומצביעיה. הייתי חייל צעיר במסלול ההכשרה לשייטת, כאשר הצבעתי לראשונה בחיי; בחרתי מח"ל והפכתי שותף למהפך של בגין בשנת 1977.
"כחבר בתנועת הליכוד, אמשיך ואיאבק – על דרכה הלאומית, האידיאולוגית והציונית. בתחילת תפקידי כשר הביטחון, בימי הרפורמה המשפטית, הבהרתי: אנחנו ניצבים בפני אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים. התרעתי: השסע הנפער בחברה הישראלית מהווה בעיני אויבנו נקודת תורפה. לכן קבעתי: זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה.
"כשר הביטחון, הובלתי את מערכת הביטחון לאורך 13 חודשי המלחמה, התוויתי את הדרך וקבעתי את הכיוון אשר אפשר למדינת ישראל להגיע להכרעה צבאית של אויביה במלחמת שבע החזיתות. בעזה – חיסלנו את מנהיגות חמאס והוא חדל להתקיים כארגון צבאי. בלבנון – חיסלנו את נסראללה וצמרת הארגון, דחקנו את איום הטרור צפונה מהגבול. הכרענו את ארגון החיזבאללה. באיראן – פגענו באופן חסר תקדים במערך ההגנה האווירי, וגרמנו נזק דרמטי ליכולת ייצור הטילים. כיום – כל נקודה באיראן חשופה לפגיעה ישראלית. בסוריה – משטר אסד קרס באפקט דומינו בשל סדרת המהלומות שהנחיתה מערכת הביטחון על הציר האיראני".
"מערכת הביטחון תחת הנהגתי יצרה את התנאים להשגת כל מטרות המלחמה והדחופה שבהן – השבת החטופים. זו חובה מוסרית עליונה, וללא השלמתה לא יושג הניצחון. לאורך כל המלחמה, התעקשתי להמשיך ולהעמיק את השותפות האסטרטגית עם בת בריתנו הגדולה ארה"ב, בתנאי מלחמה קשים. גם בשעה של מחלוקת פוליטית אין תחליף לברית הזו, המספקת לנו סיוע צבאי, גיבוי בינלאומי ויצירת הרתעה במזרח התיכון.
"להישג הצבאי יש מחיר כבד מנשוא – מחיר ששילמו בחייהם, בגופם ובנפשם אלפי לוחמות ולוחמים, אזרחיות ואזרחים. אני נושא עימי את זכר את הנופלים בכאב ובגעגוע, מחבק אל ליבי את הפצועים ואת בני משפחותיהם, ומתחייב להמשיך ולפעול בכל כוחי כדי להשיב את בנותינו ובנינו החטופים הביתה".
"כשר הביטחון לשעבר, אני אחראי לכל מה שאירע מתחילת תפקידי בחודשים שלפני המלחמה ועד לסיום תפקידי בחלוף למעלה משנה מתחילת המלחמה. הזכות לחיות בביטחון מגלמת בתוכה את החובה לשאת בנטל הביטחון. כשר הביטחון בשעת מלחמה קשה וממושכת, הבנתי כי נושא גיוס החרדים אינו רק סוגיה חברתית, זהו בראש ובראשונה צורך ביטחוני וצבאי הכרחי.
"לכן, פעלתי לגיוס שוויוני של כל חייבי הגיוס. בשל עמידתי על טובת מדינת ישראל וצורכי צה"ל, הודחתי מתפקיד שר הביטחון. בימים אלו ובעתיד הנראה לעין נזקק צה"ל לכל לוחם ולוחמת. חיילי החובה יידרשו לשירות ממושך יותר וקשה יותר ויילחמו תוך סיכון חיים בגזרות השונות.
"חיילי המילואים ייקראו אף הם לשירות ממושך מאוד הכרוך בסיכון אישי ובפגיעה במשפחה ובפרנסה. כדי להקל משמעותית על אנשי המילואים, חובתנו להקפיד על גיוס כל החייבים לשירות מכלל הציבור; חילוני, דתי וחרדי – זה בנפשנו.
"הערב, נר שמיני של חנוכה, בימים של גבורה – חשוב לי לתאר לצד הכאב הגדול, גם את התקווה. במהלך המלחמה ראיתי מקרוב את הטוב בעם ישראל: את הערבות ההדדית, את האחדות ושותפות הגורל של חיילי צה”ל, את משפחות החטופים הנאבקות בגאון על המובן מאליו, את האזרחים המתנדבים, ותורמים לכל משימה, את בני המשפחות השכולות, אשר עולמן חרב, את תושבי עוטף עזה וגבול הצפון שפונו מבתיהם וגילו חוסן בלתי רגיל.
"הדור הזה, של הלוחמות והלוחמים, המפקדים והאזרחים, הוא דור התקווה הגדולה שלנו. הם מייצגים את הערכים שעליהם הוקמה מדינת ישראל: ציונות, ערבות הדדית, שותפות, ואמונה בצדקת הדרך.
"כל חיי הובלתי; פעמים רבות תחת אש ובמצבים מורכבים, שעה שנדרשים קור רוח, שקט נפשי, יכולת קבלת החלטות קשות, וגילויי מנהיגות. המצפן הערכי הוא שמאפשר לי לקיים לאורך כל דרכי, את סדר העדיפויות שלי, שהיה ועודנו: מדינת ישראל, צה"ל וגופי הביטחון, ואחריהם כל היתר, כולל עתידי האישי. מדינת ישראל הייתה, עודנה, ותישאר תמיד משימת חיי. עוד אשוב".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "יואב, אתה אדם אמיץ שפיו וליבו שווים. עשית עבודה משמעותית למען ביטחון ישראל, מהיום הראשון בתפקיד ועד הדקה האחרונה. עם ישראל כולו חב לך תודה עצומה, לצד האחריות שלקחת על 7 באוקטובר. כל עוד הממשלה לא הלכה לבחירות לחדש את אמון העם, עליך לגלות את אותו האומץ שגילית תמיד, להישאר בכנסת, ולנהוג לפי צו מצפונך. אל תיתן עוד אצבע להעברת חוק השתמטות בזמן מלחמה".
