בראיון מיוחד לפודקאסט "הגורמים המעורים" של מעריב, פורש ד"ר עומר דוסטרי, הדובר המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, את עמדת ישראל בסוגיית המשא ומתן עם חמאס. דוסטרי מדגיש בפני אנה ברסקי כי ישראל לא תזוז מהדרישה שחמאס יצא מהרצועה, ומסביר מדוע לדעתו יש "פידבק אישי" של עיתונאים מסוימים נגד נתניהו. בראיון, שנערך בתקופה שבה ההפוגה בלחימה הסתיימה והמו"מ הגיע למבוי סתום, הציג דוסטרי את עמדתה הנחרצת של ישראל כלפי התנאים להסכם שלב ב'.
אתה יודע, אני נזכרתי במה שאמר לי אחד מקודמיך בתפקיד. הוא אמר שבין כל תפקידי לשכת נתניהו, התפקיד הכי קשוח, הכי קשה, זה התפקיד של הדובר כי נתניהו עצמו הוא הדובר, הוא יודע לנסח ולהעביר מסרים, וקשה לייעץ למישהו שהוא יכול בקלות לייעץ לעצמו. זה נכון?
"אני יכול להגיד שראש הממשלה באופן כללי הוא פרפקציוניסט, הוא ממש מקפיד על כל דבר", פתח דוסטרי את תשובתו והוסיף, "וכשזה נוגע לדוברות אז גם כשהוא מקבל איזושהי הודעה או מסר שאנחנו מנסחים, תמיד יש איזה תיקון או שניים או אפילו יותר, ממש עד רמה של עברית, כאילו לתקן תחבירית ודברים כאלה. אבל אני יכול להגיד גם מצד שני שהוא מאוד קשוב ליועצים, הוא פתוח לשמוע דעות ובהקשר הזה זה דווקא מבורך".
יש באמת סיטואציות שהוא מתייעץ איתך ומקבל עצות?
"ודאי", השיב דוסטרי ואף חשף כי "הוא גם פתוח לדעות ולעצות וגם מקבל, כמובן בסוף הוא מחליט. אגב, לא רק בהחלטות תקשורתיות, גם בהחלטות מה שנקרא אופרטיביות, מדיניות. הוא גם בדיונים מקשיב ממש מהראשון עד האחרון בקבינט, בדיונים ביטחוניים אחרים, מהראשון עד האחרון ממש בחדות, גם תוך כדי שואל שאלות, מתעניין, אבל בסוף ההחלטות הן של ראש הממשלה. וכך צריך להיות בדמוקרטיה".
עברתי על הציוצים שלך באקס לפני שהגעת לתפקיד, ואני חייבת להגיד לך שהיית "ביבי יותר מביבי". באמת לא עשית חשבון לעיתונאים לגמרי, חלקם עכשיו עובדים מולך. עכשיו כשאתה בתפקיד הזה, נחשף לדיונים, "מה שרואים מכאן לא רואים משם" – יש דברים שהיום אתה רואה אחרת?
"אני יכול להגיד שהייתי איש ימין ונשארתי איש ימין. זאת אומרת, לא השתנה דבר. הפוך. דווקא הכניסה שלי ללשכת ראש הממשלה דווקא חיזקה אצלי הרבה דעות, גם בהקשר של התקשורת". השיב דוסטרי.
כשנשאל למה, ענה דובר רה"מ: "תראי, למשל יש עיתונאים שאני יכול להגיד, פשוט חוצפנים. הם לא מכבדים את כללי האתיקה העיתונאית הבסיסית ביותר. קודם כל, זה לא מכבד את עצמם. כשאני מסכם עם עיתונאי משהו, נותן לו משהו כתדרוך, באופן תיאורטי אני מדבר, באופן כללי. למשל אם אני נותן לעיתונאי משהו כ"גורם" זה או אחר והוא מוציא את זה כ"לשכת ראש הממשלה". מבחינתי, זה שבירת כל הכללים".
אתה חושב שזו פרקטיקה שבעצם משתמשים בה רק כלפיך?
"בדיוק זה מה שרציתי להגיד", אמר והוסיף: "זה חמור בפני עצמו שהם עושים את זה, אבל כשהם עושים את זה רק לנו, רק ללשכת ראש הממשלה, אז קל וחומר. ואני לא מוכן לקבל את זה. ואני שם קווים אדומים. ומי שלא מכבד את לשכת ראש הממשלה ואת העבודה מול הלשכה אז אנחנו לא נעבוד איתו, נקודה. אז הם פונים למועצת העיתונות או כל מיני דברים, אני אומר לך, זה לא מרגש אותי. אם אותם עיתונאים לא יתנצלו ולא יגידו שהם יחדלו מהנוהג הזה להפר כללי אתיקה עיתונאית בסיסית, אני לא אעבוד איתם, נקודה".
אתה לא חושב שיש הבדל בין תדרוך פרטני לבין הודעות שאתה מפיץ לכמה עיתונאים?
דוסטרי: "אני לא חושב, כי ברגע שאני שולח את זה בתפוצה, קודם כל זו תפוצה מאוד מאוד מצומצמת. יש קבוצה רשמית שבה אני שולח הודעות רשמיות, ויש רשימת תפוצה פרטית שלי של כמה עיתונאים שאני רואה לנכון לעבוד איתם. זה יכול להיות היום כתב X וזה יכול להיות מחר כתב Y, תלוי בנושא, תלוי בתחום. ואם אני שולח לאותם כתבים מצומצמים תדרוך, אני לא שולח את זה לכל אחד, זה מבחינתי פרטני מולי ומולו ומול עוד כמה. אם אני שולח את זה לבן אדם אחד אני גם אומר לו "זה רק לך", אבל ברגע שאני שולח את זה כתדרוך מבחינתי העיתונאים האלה צריכים לכבד את זה".
נחזור לתחום המדיני. כמה מורגשת הנוכחות של טראמפ מאחורי הקלעים בהשוואה למה שהיה בעבר?
דוסטרי: "היה לנו תיאום, לא מלא אלא הדוק, עם ארצות הברית גם כשביידן היה בכהונה שלו. אני שם את הקלפים על השולחן – היו לנו חילוקי דעות לגיטימיים עם הממשל האמריקני של ביידן. בהתחלה היה בהחלט גיבוי ותמיכה מלאים. הנשיא האמריקני ביידן בא לפה בביקור היסטורי של נשיא אמריקני בזמן מלחמה, הוא העביר לאזור נושאות מטוסים וספינות קרב, תגבר את מערך ההגנה האווירית באזור, משלוחי נשק – היה מצוין. אבל עם הזמן, ככל שהלחימה התמשכה בעזה, האמריקנים, הממשל הדמוקרטי שזכויות אדם זה דבר שהם רואים בו דבר קדוש, לצערי גם אם זה נוגע להתמודדות עם ארגוני טרור.
הלחץ התחיל קודם כל להכניס סיוע הומניטרי, ואז על הפגיעה במה שנקרא "נזק אגבי", והם הציבו לראש הממשלה קו אדום ואמרו "אתה לא תיכנס לרפיח". ראש הממשלה עמד בלחץ הזה כשאיימו להטיל אמברגו, ואמר גם לביידן וגם למזכיר המדינה האמריקני לשעבר בלינקן: "מדובר בביטחון מדינת ישראל ואני אעשה מה שנדרש כדי להגן על ביטחון מדינת ישראל" – והוא אכן נכנס. לעומת זאת, אנחנו רואים שממשל טראמפ מביא רוח חדשה. הוא מבחינתו מחויב להשמיד את חמאס, זה בראש ובראשונה. מבחינתו חמאס לא צריך להיות בעזה ולישראל יש גיבוי מלא לכך".
"אם כבר הגענו למו"מ, אמרנו שאנחנו בינתיים לא חוזרים ללחימה כי אנחנו רוצים לתת אפשרות, הזדמנות לחמאס לקבל את המתווה שלנו – הזמן עובר, דובר על שבת הזאת, וכפי שאנחנו שומעים מחמאס, הוא לא בכיוון. הוא רוצה רק דבר אחד – סיום מלחמה. מה עוד הכי חשוב לנו?"
דוסטרי: "קודם כל צריך להבין את ההקשר – ישראל לא הפרה את ההסכם. על פי ההסכם, היינו צריכים להיכנס למשא ומתן עד יום ה-35 על שלב ב', וזה לא קרה באשמת חמאס. הם התחילו עם ההפרות, ודווקא הם סירבו להתחיל במשא ומתן על שלב ב'. אנחנו העלינו את הדרישות שלנו – אנחנו מוכנים לשלב ב', שזה בעצם סיום המלחמה, בכמה תנאים: א' – כל החטופים שלנו חוזרים, זה התנאי הבסיסי. הדבר השני – חמאס יוצא מעזה, המחבלים שלו יוצאים מעזה, הוא מניח את נשקו, עזה מפורזת ואנחנו כמובן נשארים בפילדלפי וברצועת ביטחון. חמאס לא הסכים, הוא אפילו לא העביר למתווכים את התנאים שלו לשלב ב' כל הזמן הזה".
"אז ויטקוף (מזכיר המדינה האמריקני) אמר: "אוקיי, אני רואה ששני הצדדים לא מסוגלים להגיע להסכם על שלב ב', אז אני מציע הצעת גישור – שביום הראשון מחצית מהחטופים משוחררים, ובמשך 50 יום יהיה הפסקת אש, וביום האחרון גם מחצית מהחטופים הנותרים משוחררים, ובזמן הזה ב-50 יום האלה ישראל וחמאס והמתווכים ידונו על הסכם שלב ב'". אבל הדרישות שלנו – אנחנו לא נזוז מזה. אנחנו לא נאפשר לחמאס להישאר בשלטון בעזה, לא יקרה.
אנחנו הסכמנו למתווה ויטקוף, חמאס סירב לזה. מכיוון שהוא סירב, ראש הממשלה החליט לבטל כל הכנסה של סחורות לעזה כדי לנסות להפעיל לחץ על חמאס, במקביל ללחץ האמריקני וללחץ של המתווכים. המתווכים ביקשו כמה ימים, אנחנו נותנים להם כמה ימים. ביום ראשון יש ישיבת קבינט וייתכן שיתקבלו החלטות לגבי חזרה ללחימה".
בקשר לאיראן, שמענו לאחרונה פרסום ובעצם קיבלנו גם הוכחות שבמסגרת ההתקרבות בין וושינגטון למוסקבה אפילו סוכם על תיווך רוסי של פוטין בין ארצות הברית לאיראנים, שזה בעצם אומר האופציה של תקיפה צבאית מרחיקה. האם זה יתהפך עלינו?
"אני יכול להגיד לך שבהקשר של איראן, ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית טראמפ רואים עין בעין את הסכנה של איראן, אבל הדרכים להתמודדות כנראה שונות". פתח דוסטרי את תשובתו.
"כרגע האמריקנים מעדיפים לתת צ'אנס לדיפלומטיה, אבל תוך כדי הפעלת החזרת הלחץ המרבי, "מקסימום פרשר", כמו שהיה בממשל הקודם. אם יהיה אפשר לפתור את הסיפור הזה בדיפלומטיה או בדיפלומטיה קשוחה – מה טוב, אנחנו לא עושים מלחמה אם איראן תוותר על הגרעין. אם הרוסים יהיו מעורבים בזה, זה בסדר, כל עוד האמריקנים הם המטון ושולטים בסיטואציה, וראש הממשלה בהקשר האיראני אמר שככל שנדבר על זה פחות – כך ייטב". הוסיף.
