תהליכי העברה ושיתוף של מידע מצה"ל, שיכולים להיטיב ולייעל את פעילות מנהל הרכש במשרד הבטחון, נמצאו לקויים. בשל זאת, מנהל הרכש במשרד הביטחון שאחראי על רכש במיליארדי שקלים מדי שנה, אינו יכול להפיק תובנות בנוגע לרמת האיכות של ספקים וכך גם נפגע ביכולתו לבצע פעולות לתיקון תהליכים ולטיוב מערך הספקים. כך עולה מדוח מבקר המדינה שהותר היום (שלישי), לפרסום.
סדרת אימונים וניסויים במערכת ההגנה המתקדמת 'קלע דוד'// אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
מסקנות הדוח נגזרות מתוך בדיקה שערך משרד מבקר המדינה על שיעור הכישלונות בבחינות שביצעה יחידת הניסויים והבטחת האיכות (נס"א), במרכז השיקום והאחזקה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. על אף דרישת משרד הביטחון – צה"ל אינו מעביר לו נתונים בנוגע לתוצאות בחינות הקבלה שעורכות יחידות הבחינה של הצבא. לפי המבקר, מלחמת "חרבות ברזל" המחישה את חשיבות בחינות הבטחת האיכות לפריטים הנרכשים עבור צה"ל.
יחידת נס"א מבצעת בחינות ראש סדרה, שהן בחינות לפריטים שיוצרו בסדרה ראשונה, ונועדו לאשר המשך של ייצור סדרתי שוטף של פריטים בתהליך זהה ומאותם חומרי גלם. כן מבצעת יחידת נס"א בחינות סדרתיות, שהן בחינות של כלל הפריטים או בחינה מדגמית של כמה פריטים מהסדרה המיועדת להספקה.
בודקים, אבל לא מדווחים
לפי דו"ח המבקר, בשנים 2020 עד 2022 ביצעה יחידת הניסויים והבטחת האיכות של צה"ל 2,490 בחינות ראש סדרה, ומתוכן נכשלו הספקים ב-868 בחינות (35%). כן ביצעה 20,740 בחינות קבלה סדרתיות, ומתוכן נכשלו הספקים ב-3,027 בחינות (15%).
למרות הבדיקות החשובות לציוד שבסופו של דבר מגיע לחיילי צה"ל, הדוח מגלה כי הבעיה המרכזית נעוצה בכך שנס"א אינה נדרשת לעדכן את הגורמים ההנדסיים בזרוע היבשה (שקבעו את מאפייני הבדיקות שנדרשות), את הגופים הדורשים או את מנה"ר (מנהל הרכש והייצור) במשרד הביטחון בנוגע לכישלונות בבחינות. לפיכך כלל הגורמים האמורים אינם מנתחים את תופעת הכישלונות בבחינות ראש סדרה ובבחינות קבלה סדרתיות, ובכלל זה את סיבות השורש לכישלונות.
בשנים 2020 עד 2022 ל-80.4% מהספקים שסיפקו פריטים במשך שנתיים לפחות, היו כישלונות בבחינות ראש סדרה, ול-72.3% מהספקים היו כישלונות בבחינות קבלה סדרתיות.
יחידת נס"א אינה מתעדת אם בחינת ראש סדרה או בחינת קבלה סדרתית היא בחינה חוזרת ואינה גובה מהספק תשלום עבור בחינה חוזרת, שעשוי לתמרץ אותו לשפר את מנגנוני בקרת האיכות שלהם במהלך הייצור. כמו כן, נס"א אינה מגדירה פרק זמן מזערי בין בחינה לבחינה. זאת, אף שבדיקות חוזרות מעמיסות על משאביה ועל ההתנהלות השוטפת שלה.
מרכז השיקום והאחזקה של צה"ל נכשל ב-60% מהבדיקות
מרכז השיקום והאחזקה (מש"א) נכשל ב-60% מהבחינות (476 מ-788), שביצעה שלוחת נס"א במש"א. בביקורת עלה שיחידת נס"א אינה נדרשת לעדכן את מפקד מש"א, את הגורמים ההנדסיים בזרוע היבשה ואת הגופים הדורשים בנוגע להיבטים שונים של הכישלונות של מש"א בבחינות.
אי-עדכון הגורמים האמורים אינו מאפשר תחקור והפקת לקחים לצורך הקטנת מספר הכישלונות של מש"א בבחינות. אף שהמערכת הממוחשבת של שלוחת יחידת נס"א במש"א מתעדת את הבחינות החוזרות שנעשות לפריטים, יחידת נס"א אינה מנתחת את נתוני הבחינות החוזרות, לצורך הצפה לפני גורמים במש"א והגורמים ההנדסיים של הבעיות הגורמות לכישלונות.
הנתונים קיימים אך לא מעובדים
עוד העיר המבקר על היעדר מערכת הערכת ספקים במנהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון (מנה"ר). לדבריו, שלא בהתאם להוראת משרד הביטחון מיוני 2019, מנה"ר לא הקים מערכת הערכת ספקים, לצורך תיעוד ביצועי הספקים ומעקב שוטף אחר הביצועים.
אף ש-75% מהנתונים הנדרשים להפעלת מערכת הערכת ספקים הם נתונים שנגזרים ממערכות מנה"ר, מנה"ר אינו משתמש בהם באופן סדור לצורך הערכת ספקים. באפיון שנעשה לצורך הקמת מערכת הערכת ספקים במנה"ר לא נכללה אמת מידה להערכה של משתמש קצה. בשל כך בעת בחירת ספק, מנה"ר אינו מפיק תובנות בנוגע לרמת איכות הספקים ואינו מתעדף ספקים על פי ביצועי עבר. חשיבות הערכת הספקים מתחדדת נוכח היקף הרכש הנרחב המנוהל במנה"ר – 12 מיליארד ש"ח בשנת 2022.
בשנת 2017 הקים אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון (אהו"ב) מערכת להערכת ספקים בתחום הבינוי (בעיקר לגבי קבלנים ומתכננים). בביקורת עלה כי מערכת הערכת הספקים של אהו"ב אינה כוללת אמת מידה לגבי משתמש הקצה (היוזם של פרויקט הבינוי, ומי שהפרויקט נעשה עבורו), שהתשתית אמורה לספק את צרכיו. עקב כך הערכת הספקים חסרה, מכיוון שאיננה כוללת משתנים למדידת רמת שביעות הרצון של משתמש הקצה בעת מסירת הפרויקט לשימושו ובמהלך תקופת השימוש המוגדרת (לדוגמה, תקופת הבדק).
למרות בקשותיו של מינהל ההרכשה והייצור במשרד הביטחון (מנה"ר), צה"ל אינו מעביר לו נתונים בנוגע לתוצאות בחינות הקבלה שעורכות יחידות הבחינה של צה"ל או בנוגע להחלטות שלהן אם לאשר, לחדש או לפסול הסמכה של ספק לבחינה עצמית, לאור מבדקי האיכות שמבצעים גופי צה"ל לספקים. היעדר משוב זה אינו מאפשר למנה"ר להפיק תובנות בנוגע לרמת האיכות של ספקים ופוגע ביכולתו לבצע פעולות לתיקון תהליכים ולטיוב מערך הספקים.
משרד הביטחון לא הציג למשרד האוצר ולכנסת תמונת מצב מלאה
בתוך כך, דוח המבקר גילה ליקויים נוספים ומצא כי משרדי האוצר והביטחון לא מתכננים באופן מיטבי את תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון. תקציב הרשאה להתחייב של משרד הביטחון הוא הסכום המרבי שעליו יכול המשרד להתחייב בשנה נתונה, והוא מאפשר לו לבצע התקשרויות רב-שנתיות בסכומים של עשרות מיליארדי ש"ח בשנה.
אולם התקשרויות אלה "מקשיחות" את תקציב הביטחון בשנים הבאות, שכן מרגע שמערכת הביטחון התקשרה עם ספקים בחוזים, תקציבה משועבד להתחייבויות אלו וכמעט שלא ניתן להפנות אותו לצרכים משתנים, ובכלל זה לאיומים מתפרצים.
מדי שנה המדינה מקצה למערכת הביטחון עשרות מיליארדי שקלים לתקציב ההרשאה להתחייב – שמאפשר לצבא לבצע התקשרויות ארוכות טווח עם הספקים. בין הליקויים העיקריים שנמצאו: משרד הביטחון לא הציג למשרד האוצר ולכנסת תמונת מצב מלאה על תקציבי הרשאה להתחייב בתקציב הביטחון המסתכמים במיליארדי שקלים.
לפי הדוח, בשנים 2017 עד 2022, ניתנו תוספות לתקציב ההרשאה להתחייב שלא מומשו כלל, בסכומים שבין 58 מיליון ל-2.2 מיליארד שקלים. תכנון לא מיטבי שכזה של התקציב עלול לעכב מענה לצורכי גופי מערכת הביטחון ובכללם צרכים ביטחוניים.
זאת ועוד, משנת 2017 ועד אמצע שנת 2022 בוצעו 444 שינויים בתקציב ההרשאה להתחייב, בסכום מצטבר של 68.5 מיליארד שקלים. אולם למשרד האוצר ולוועדה בכנסת שאמורים לפקח על התקציב הזה לא מוצגת תמונת מצב מלאה שתאפשר להם לבקר באופן אפקטיבי את השינויים שמתבצעים.
