הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה – לשמור על יציבותן הפיננסית של קבוצות הכדורגל המקצועניות בישראל: מאז עונת 1999/2000 ועד עונת 2022/2023, הגירעון המצטבר (במונחים ריאליים) של קבוצות הליגות המקצועניות גדל ב-18.5% – מ-237 מיליון ש"ח ל-281 מיליון ש"ח
לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים בשנת 1992. לפי תקנון בקרת תקציבים שמכוחו פועלת הרשות, קבוצה אשר הרשות או מליאת הרשות לא אישרה את תקציבה לא תורשה לשחק בליגה שאליה נרשמה ותעבור לליגה נמוכה יותר.
מבקר המדינה העלה בדוח הקודם משנת 2001 כי בסוף שנת 1999 היה ההון העצמי המצרפי של 36 הקבוצות בליגות המקצועניות שלילי והסתכם בכ-162 מיליון ש"ח (במונחים ריאליים נכון למאי 2023 כ-237 מיליון ש"ח). בביקורת הנוכחית עלה כי בהסתכלות על כ-22 שנים שחלפו מעונת המשחקים 1999/2000 עד עונה 22/23, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) לא קטן אלא אף גדל מ-237 מיליון ש"ח ל-281 מיליון ש"ח (גידול ריאלי של כ-18.5%).
כמו כן 19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם בכ-326 מיליון ש"ח. המבקר מצא כי 7 מתוך 14 קבוצות מליגת העל סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון ש"ח. 10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונה 19/20. מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה.
כמו כן, בביקורת עלה כי אף שבעונת 21/22 אחת מן הקבוצות הגיעה לחדלות פירעון ועוד ארבע קבוצות נקלעו לקשיים פיננסיים משמעותיים, ההתאחדות לכדורגל לא ביצעה הפקת לקחים ממקרים אלו ולא קבעה שיטות פעולה שיאפשרו להתריע על מקרים מסוג זה מבעוד מועד ולמנוע אותם.
שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה 22/23 היה עד 100,000 ש"ח (שכר עבור עשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה כ-37,000 ש"ח בליגת העל ו-10,300 ש"ח בליגה הלאומית. לפי התקנון, הרשות עצמה לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. לטענת איגוד שחקניות ושחקני הכדורגל, במהלך עונת המשחקים 22/23 בשבע מתוך 16 קבוצות הכדורגל בליגה הלאומית חל עיכוב של שבוע ומעלה בתשלומי השכר לשחקנים, ולעיתים העיכוב נמשך כמה חודשים.
הרשות מקבלת מן הקבוצות מידע פיננסי רב ובכלל זה מידע על חוזי העסקה של השחקנים אותם היא נדרשת לאשר. מידע זה יכול לשמש לזיהוי תופעות שליליות של תשלום שכר החורג מהחוזה שאושר ע"י הרשות, למשל הסכם נוסף על תשלום מזומן או שווה כסף – "חוזה כפול". עם זאת, בביקורת עלה כי הרשות אינה פועלת באופן יזום לאיתור חוזים כפולים בהתבסס על המידע הנמצא ברשותה.
אחת המטרות של ההתאחדות לכדורגל היא פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ולכן ההשקעה של הקבוצות במחלקות הנוער שלהן חשובה ביותר. מניתוח הדוחות הכספיים לעונה 22/23 של תשע קבוצות מליגת העל ותשע קבוצות מהליגה הלאומית (קבוצות שמהדוחות הכספיים שלהן ניתן ללמוד על הוצאות מחלקת הנוער) עלה כי שש קבוצות הסיטו תקציבים של מחלקת הנוער לצורך פעילות הקבוצה הבוגרת ובכך עלולה להיפגע פעילותה של מחלקת הנוער.
התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. עם זאת, בביקורת נמצא כי ההגדרה של הרשות עבור "בטוחה" היא כללית ומאפשרת להמציא כבטוחה גם נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי, שקשה לממשם, והשווי של נכסים כמו, נדל"ן, חפצי אומנות ומטבעות דיגיטליים, עשוי להיות תנודתי. בכך, קיים סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות באופן מידי ובשווי נמוך מהשווי המקורי בהן הן הופקדו כך שהן ימלאו את ייעודן.
המגמה הבין-לאומית שמובילה אופ"א בתקנון רישוי המועדונים שלה היא שיפור המצב הפיננסי של הקבוצות, תוך הצבת יעדים ודרישות סף פיננסיות בפניהן. לפי תקנון בקרת תקציבים, אין מניעה שקבוצה שאינה עומדת בכללים לצמצום חובות העבר או לצמצום הגירעון בהון העצמי תשתתף בליגה.
המבקר מצא כי ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. בפועל מאז הקמת הרשות בשנת 1992 עד שנת 2023 כיהנו בתפקיד שלושה יושבי ראש בלבד: הראשון כיהן כ-18 שנה, משנת 1992 עד אמצע 2009; השני כיהן כעשר שנים, ממאי 2009 עד מאי 2019; והשלישית, שמונתה ביוני 2019, מכהנת מאז בתפקיד.
הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם
המבקר אנגלמן ממליץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כגון יחס שוטף.