ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, התייחס בשיחה עם "מעריב" למשמעויות העולות מדבריו של מייק וולץ, המיועד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של דונלד טראמפ, על המדיניות הצפויה של הממשל החדש כלפי המזרח התיכון. זאת, ימים ספורים לפני תחילת כהונתו השנייה של טראמפ כנשיא ארצות הברית.
הר-צבי הסביר כי "וולץ פרס למעשה את תפיסת עולמו של טראמפ לגבי המזרח התיכון. בניגוד לתחילת כהונתו הראשונה, נראה כי הפעם טראמפ מתחיל את כהונתו מגובש בתפיסותיו באשר ליעדים אותם הוא שואף להשיג, ועל כן צפוי כי הממשל הבא יפעל מהיום הראשון למימוש המדיניות, שניתן לתמצת אותה בשתי מילים – יציבות והסדרים. במוקד – סיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים והחטופות, מיטוט שלטון חמאס, השגת נורמליזציה עם סעודיה ולמנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. באופן חריג לחילופי ממשלים בארצות הברית, מאז ניצחונו בבחירות בולטת השפעתו של טראמפ, וניכר כי השחקנים באזור מנסים לבצע התאמות בהתנהלותם בהתאם למדיניותו של טראמפ".
באשר לדבריו של וולץ, כי הסכם הנורמליזציה מהווה "המשך ישיר להסכמי אברהם" וכי הוא "סדר עדיפויות ענקי", הר-צבי אמר כי "בעיני טראמפ מדובר ב"יהלום שבכתר". הוא שאף לקדם את הנורמליזציה עוד בכהונתו הראשונה, ולגישתו אם היה ממשיך לכהונה שנייה היה מצליח להשיג זאת. טראמפ מאמין כי הנורמליזציה תשנה את המזרח התיכון מקצה לקצה, תפתח אופקים חדשים לשיתופי פעולה כלכליים נרחבים, תוביל לכינון יחסים בין ישראל למדינות נוספות בעולם המוסלמי והערבי ותעמיק את הברית האזורית בהובלת ארצות הברית כנגד איראן. זאת, לצד הממד האישי והציפייה לזכות בפרס נובל לשלום".
ד"ר הר-צבי העריך כי "טראמפ לא מתכוון לתת להזדמנות לחמוק מידיו פעם נוספת, והוא לא יהסס להפעיל את כל מנופי הלחץ של הממשל על כל השחקנים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ואבו מאזן, כדי לקדם את ההסכם ההיסטורי. סלע המחלוקת העיקרי מול נתניהו עלול להיות הנכונות של ראש הממשלה לסיים את המלחמה ולהצהיר על אופק מדיני לפלסטינים – שתי דרישות הסף של יורש העצר הסעודי כתנאי לנורמליזציה". הר-צבי הזהיר, כי "בתרחיש בו טראמפ יחוש כי לא ניתן יהיה לקדם את הנורמליזציה בשל עמדות ישראל, עלול להתפתח עימות ואף משבר בינו לבין ראש הממשלה".
ביחס לאיראן, וולץ חזר על תפיסת הממשל באשר לאסטרטגיית "הלחץ המקסימלי" על איראן וכי כל האופציות על השולחן. לטענת המומחה, "טראמפ יעשה כל מה שהוא יכול כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, שכן מעבר למשמעויות השליליות החמורות לעתיד המזרח התיכון, יש בכך כדי להקרין על המורשת שלו. השאלה המרכזית היא לגבי האסטרטגיה בה טראמפ ינקוט. משלל ההתבטאויות עולה, כי לפחות בשלב הראשון, האופציה המועדפת מצידו היא להשיג הסכם גרעין 2.0 שיבטיח כי איראן לא תחצה את הסף ותהפוך למדינת גרעין צבאי. לשם כך, צפוי כי טראמפ יקדם סנקציות כלכליות חדשות וקשות כנגד איראן, בעיקר בכל הקשור לייצוא נפט, בניסיון להגביר עוד יותר את המצוקות הכלכליות של המשטר. כצעד משלים, טראמפ אף עשוי לנפנף באופציה הצבאית כאמצעי לחץ נוסף על מנהיג איראן.
באשר לקשרים הבילטראליים עם ישראל ודבריו של וולץ כי הממשל לא יטיל על ישראל הגבלות בסוגיית החימושים, הר-צבי ציין, כי "למערכת הקשרים האישית בין טראמפ לנתניהו, שכזכור ידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות, תהיה מטבע הדברים השפעה גם על היקף ועומק שיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים בין המדינות. בהקשר זה, עולה השאלה האם הממשל יהיה מוכן לספק לישראל חימושים מיוחדים הנחוצים לפעולה צבאית כנגד מתקני הגרעין של איראן, וכמובן סוגיית הסיוע הרב-שנתי המסתיים בעוד שלוש שנים ובמסגרתו ארצות הברית מעניקה לישראל סיוע בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה. זאת בייחוד נוכח עמדתו של טראמפ, כי הוא לא מוכן יותר להעניק סיוע צבאי וכלכלי למדינות בחינם וללא תמורה".
לסיכום העריך, כי "חזרתו של טראמפ לבית הלבן והמדיניות הצפויה של הממשל החדש בוושינגטון פותחות לישראל מרחב הזדמנויות חסר תקדים לקצור את הפירות מההישגים המרשימים של צה"ל בחודשים האחרונים לשיפור מצבה הביטחוני-מדיני הכולל, לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה ולהעמקת הברית עם מדינות ערב. מהצד האחר, החמצת ההזדמנות עלולה להוביל להחרפה משמעותית במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל".
