שוחחנו עם ד"ר שי הר־צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, בנוגע לתנאים שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו לטיסתו של שר הביטחון יואב גלנט, וליחסים בין נתניהו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
״שיחת הטלפון הצפויה היום בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו, לאחר נתק ממושך בין השניים וביטול נסיעתו של שר הביטחון לארה"ב, הינה בעלת חשיבות רבה", אמר הר־צבי בפתיחת דבריו. "בראיית הממשל, הפעולות והחיסולים שישראל ביצעה בחודשים האחרונים, ללא התייעצות וללא עדכון מספיק זמן מראש, מגבירים את תחושות התסכול וחוסר האמון בין הבית הלבן לממשלת נתניהו".
מפחד על הכיסא? המסר שהעביר נתניהו בדחיית טיסתו של גלנט | אנה ברסקי
"תמיד היה שפן": לפיד טוען – זו ההצעה מרחיקת לכת שנתניהו הסכים לה
לדבריו, "ביטוי לכך ניתן לראות בעובדה שדוברי הממשל הדגישו פעם אחר פעם, כי הממשל לא היה מעורב בפעולות הסיכול של ישראל. לכך יש להוסיף את החששות הנשמעים בוושינגטון, כי נתניהו למעשה רוצה לגרור את ארה"ב למעורבות ישירה בפעילות נגד איראן".
"בעיתוי מקרי, או שלא, התפרסמו בתקשורת ציטוטים מספרו של העיתונאי בוב וודוורד, שאמור לצאת לאור בימים הקרובים, בו מיוחסות אמירות קשות בשיחות פרטיות של הנשיא ביידן כלפי ראש הממשלה, שמתאר אותו כאדם רע וכשקרן", המשיך.
"אמנם מדובר, לכאורה, ברכילויות וכמובן לא בהתבטאויות פומביות, אך משלל אמירות של ביידן כנגד נתניהו בחודשים האחרונים עולה בבירור חוסר שביעות הרצון שלו מהתנהלות ראש הממשלה. במוקד הביקורת של ביידן הטענה כי נתניהו נמנע במכוון מלגבש אסטרטגית יציאה מהמלחמה, וכי מדיניותו בולמת התקדמות בנתיב להשגת נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. כזכור, ביידן אף טען בפומבי, כי נתניהו יותר מזיק מאשר מועיל לאינטרסים של ישראל".
"חשוב להדגיש", הוסיף, "כי ברמת גורמי המקצוע הביטחוניים-צבאיים ניכר כי מתקיימות שיחות והתייעצויות שוטפות. כך, שר הביטחון גלנט משוחח עם עמיתו לויד אוסטין באופן קבוע, ומפקד פיקוד המרכז האמריקני, הגנרל קורילה, מבקר בישראל באופן תדיר, כאשר הביקור האחרון אף נערך לפני מספר ימים בלבד".
"מנגד, קיים כאמור נתק מתמשך בין הנשיא לראש הממשלה", אמר הר־צבי. "הפעם האחרונה בה שוחחו היתה לפני כחודשיים, וגם שיחה זו הוגדרה כשיחה קשה. גם קודם לכן, תדירות השיחות ביניהם היתה מצומצמת, בניגוד לשיח השוטף שהתקיים בין השניים בשבועות הראשונים של המלחמה. על כן, לשיחה הצפויה היום יש משמעות רבה, שכן השיח הישיר ביניהם הינו חיוני בכלל ובעת הנוכחית בפרט, כאשר ישראל נמצאת על סף מלחמה ישירה וקשה מול איראן".
עוד אמר: "חשוב להדגיש כי בראיית הממשל, התגובה הישראלית נגד איראן צריכה להיות שקולה ומידתית, וכזו שלא תוביל לעליית מדרגה נוספת בעימות הישיר, ולמעשה תאפשר לאיראן להכיל ולא לבצע מתקפה נוספת. הנשיא ביידן אף התבטא בפומבי כי הוא מתנגד לתקיפת מתקני הגרעין ותשתיות הנפט שלה".
"יתרה מכך", המשיך, "סביר כי הממשל אף חושש, כי פעולה ישראלית ללא תיאום ועדכון מוקדם, עלולה להעמיד בסכנה את הכוחות האמריקנים הפרוסים ברחבי המזרח התיכון, ובייחוד באזור המפרץ, כמו גם אינטרסים אחרים של מדינות ערב".
"מאז פרוץ המלחמה, שב והוכח כי ארה"ב מהווה עמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כפי שניכר בכיפת הפלדה המדינית, ביטחונית, צבאית וכלכלית שהממשל העניק לנו. נוכח זאת, מוטלת על ראש הממשלה החובה לפעול להחזרת האמון והשיח האינטימי בינו לבין הנשיא, ולכל ממשל עתידי, למסלולם התקין", הצהיר הר־צבי.
"ישראל ניצבת בפני הזדמנות לממש את ההישגים המרשימים של צה"ל מול חיזבאללה וחמאס כדי להפיק את הפירות המדיניים לסיום המלחמה ולגיבוש הסדרה רב-זירתית בתנאים הרצויים מבחינתה", הוסיף. "זאת, תוך פגיעה משמעותית ביכולות של חזבאללה ומיטוט שלטון החמאס בעזה. כל הסדרה עתידית בלבנון צריכה להבטיח כי חזבאללה לא יוכל לשוב ולפעול בדרום לבנון, בין היתר באמצעות חיזוק סמכויות הממשל הלבנוני ופריסת כוחות לבנוניים ובינלאומיים במרחב".
"תנאים אלו יאפשרו לישראל להחזיר את הביטחון לתושבי הצפון, ולמעשה יחלישו דרמטית את חגורת האש שאיראן בנתה והפעילה ביתר שאת בשנה האחרונה", אמר הר־צבי בסיום דבריו. "הדבר אף יאפשר לישראל למקד את מירב המאמצים בהתמודדות עם האיום המתעצם מצידה של איראן, ובראשו החתירה להשגת נשק גרעיני. העמקת שיתופי הפעולה עם ארה"ב ובעלות בריתנו במערב ובאזור כנגד איראן מהווים מכפיל כוח משמעותי. זו העת בה נדרש לגבש מהלך מדיני רחב כמהלך משלים לפעילות הצבאית. אחרת אנחנו עלולים להיגרר למלחמת התשה ממושכת שהאופק אינו ברור".
