האם נדב ארגמן יכול להפוך את קוגנייט ל"פלנטיר הישראלית"?

בשבוע שעבר הפתיעה חברת הטכנולוגיה הביטחונית קוגנייט  כשהודיעה על מינויו של נדב ארגמן, לשעבר ראש השב"כ, כיועץ בכיר לחברה. בקוגנייט מצפים מארגמן שימנף את המומחיות שלו, יתרום תובנות תפעוליות, יסייע עם קשרים ויקדם את פעילות החברה.

● העסקה התמוהה שמחקה כחצי מיליארד שקל משווי השוק של הבורסה בתל אביב 
● "מגמה נדירה ומדאיגה": הנתון שמאיים על העליות בוול סטריט 

ארגמן כיהן כראש השב"כ בשנים 2016-2021, ומנכ"ל קוגנייט אלעד שרון מסר עם מינויו של ארגמן כי "ההבנה העמוקה של נדב ומסירותו למניעת פשיעה וטרור הופכת אותו לתוספת יקרת ערך לצוות שלנו". ארגמן מצידו מסר כי קוגנייט נמצאת בחזית החדשנות של פתרונות מודיעין, בתקופה בה המאבק בטרור ובפשיעה דורש את הטכנולוגיה המתקדמת והמותאמת ביותר.

מי זו קוגנייט ומה יעשה לה צירופו של ארגמן?

החברה מהרצליה מגדירה את עצמה כמובילה עולמית בתחום התוכנה לניתוח חקירות, עבור גופים ממשלתיים וארגונים בתחום הביטחוני. היא מפתחת טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית. לפי קוגנייט, התוכנה שלה נועדה לעזור ללקוחות להאיץ תהליכי חקירות ולשפר את האפקטיביות שלהן ושל תהליכי קבלת החלטות. בחברה מציינים כי מאות לקוחות מסתמכים על הפתרונות שלה כדי להפיק מהם תובנות שבעזרתן הם מזהים, מנטרלים ומתמודדים עם איומים על הביטחון הלאומי, פעולות טרור ופלילים. לפי הערכות, אחרי 7 באוקטובר גם צה"ל החל לרכוש מערכות של קוגנייט ונמנה עם לקוחותיה.

עד לפני 4 שנים קוגנייט הייתה פעילות בתוך חברת ורינט, אך אז הוחלט בוורינט לפצל אותה לחברה עצמאית. זאת, בעקבות לחץ מצד בעלי המניות בוורינט לפצל את הפעילות הביטחונית שלה, קצת בדומה למהלך מוצלח שעשתה קודם לכן נייס (אגב, ורינט עצמה פוצלה ב־2013 מחברת הטכנולוגיה קומברס).

מנכ"ל קוגנייט מאז הפיצול הוא אלעד שרון, שהגיע אליה עוד כשהייתה חלק מוורינט ב־1997 וכיהן בתפקידים בכירים שונים. נכון לינואר 2024, החברה העסיקה 1,613 עובדים (ירידה לעומת מעל 2,000 שנתיים קודם לכן), כאשר 52% מהם מועסקים בישראל.

פלנטיר הישראלית, רק עם הרבה פחות הייפ

יש מי שמשווה את קוגנייט לפלנטיר – אחת מהמניות הלוהטות בוול סטריט בשנה החולפת. פלנטיר, בניהולו של המייסד אלכס קארפ, מפתחת תוכנות לאנליטיקה של ביג דאטה ובין היתר היא פונה לסוכנויות ביטחון וצבאות בעולם, בדגש על ארה"ב. קוגנייט הקטנה ממנה משמעותית פונה גם היא לפלח שוק דומה, אם כי היא פעילה בעיקר מחוץ לארה"ב – לפי דוחותיה בשנת הכספים 2024, מעל חצי מהכנסותיה היו באזור EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה).

שוני נוסף בין החברות הוא כמובן הגודל והתמחור: פלנטיר נסחרת בשווי 153 מיליארד דולר, המשקף מכפיל מכירות של 61, לאחר זינוק של 340% במניה בשנה שעברה. קוגנייט, לעומתה, מסתפקת בשווי של 628 מיליון דולר ובמכפיל מכירות צנוע של 1.8, לאחר עלייה של 34% בלבד ב-2024 – עשירית מעליית מניית פלנטיר.

בשוק מעריכים שארגמן יסייע לקוגנייט בפתיחת דלתות וביצירת חיבורים ללקוחות פוטנציאליים חדשים, ובמקביל, מקווים לראות כניסה משמעותית יותר של החברה לשוק האמריקאי ששם נמצאים התקציבים הגדולים. קוגנייט זכתה לאחרונה במספר חוזים משמעותיים, בהם הזמנת המשך מסוכנות ב־EMEA ב־20 מיליון דולר וחוזה לשמירת גבולות עם סוכנות באסיה־פסיפיק ב־10 מיליון דולר.

גם בארה"ב, סביר להניח שהחברה לא תתמודד על חוזי-ענק מול פלנטיר וחברות גדולות אחרות, אך היא תוכל לפנות לחוזים בסדר הגודל הזה ובכך להרחיב את הפעילות שלה באופן משמעותי. לא מן הנמנע, שבחברה בוחנים כיום אפשרות לצרף כיועצים או חברי דירקטוריון גם בכירים מארה"ב, שהיו בתפקידים דומים לשל ארגמן.

מ־1.8 מיליארד דולר ל־630 מיליון

בשלושת הרבעונים הראשונים שהסתיימו בסוף אוקטובר 2024, קוגנייט רשמה הכנסות של 256 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 11.5% לעומת התקופה המקבילה. ההכנסות מתחום הפעילות המרכזי, שירותי תוכנה, צמחו ב־10% ל־135 מיליון דולר, ההכנסות מהתחום הרווחי ביותר לחברה – תוכנה, צמחו ב־7.6% ל־88.4 מיליון דולר וההכנסות משירותים מקצועיים שהם התחום הפחות רווחי צמחו ב־31.7%.

לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), קוגנייט הפסידה בשלושת הרבעונים הללו 10.8 מיליון דולר, צמצום לעומת 13 מיליון דולר בתקופה המקבילה, ועל בסיס Non-GAAP, בנטרול סעיפים חשבונאיים שונים, היא עברה מהפסד לרווח נקי של 2.7 מיליון דולר. לפי תחזית החברה, היא תרשום הכנסות שנתיות של כ־349 מיליון דולר, צמיחה של 11%, וה־EBITDA השנתי שלה (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) יצמח כמעט פי 3 ל־26 מיליון דולר.

מאז השפל אליו נפלה מניית קוגנייט לפני קצת יותר משנתיים, אז הגיע השווי שלה לכ־160 מיליון דולר בלבד, המניה עלתה ב־271%. עם זאת, בפרספקטיבה יותר נרחבת, המניה רחוקה מאוד מהרמות בהן התחילה להיסחר אחרי הפיצול מוורינט – אז שווי החברה היה כמעט פי 3 מזה הנוכחי – כ־1.8 מיליארד דולר.

הדשדוש במניה מושך משקיעים אקטיביסטיים

על רקע ביצועי החסר של המניה בשנים האחרונות, קוגנייט משכה אליה משקיעים אקטיביסטיים שביקשו לייצר שינוי בחברה. באוגוסט שעבר קרן ההשקעות הפרטית VBF של בית ההשקעות ווליו בייס הגיעה להחזקה של כ־9.3% בחברה, ביקשה למנות דירקטור מטעמה, התנגדה להארכת כהונת היו"ר ארל שנקס ולאישור חבילת התגמולים למנכ"ל שרון. בסופו של דבר, הדירקטור מטעם VBF לא מונה.

 אלעד שרון, מנכ"ל קוגנייט / צילום: אתר החברה

למרות זאת, בקוגנייט הכירו בחלק מהטענות של הקרן וציינו שהם מחויבים לנקוט בצעדים לשיפור הרכב הדירקטוריון ולמתן יותר גילויים. הקרן של ווליו בייס, בניהולם של ויקטור שמריך ועידו נויברגר, רכשה את מניות קוגנייט בשנים האחרונות בתמורה כוללת של כ־38 מיליון דולר בעוד שכיום שווי ההחזקה שלה מתקרב ל־60 מיליון דולר, כך שהיא רושמת רווח "על הנייר" של מעל 20 מיליון דולר מהשקעתה. עוד בעלי עניין בקוגנייט הם גופים מוסדיים אמריקאים, בהם Neuberger Berman שעבר נחשב משקיע אקטיביסטי אך היום הוא אקטיבי. לפי הדיווח האחרון הוא מחזיק ב־5.2% מהחברה.