על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "הנשיא חבר לטרוריסטים": סערה בברזיל אחרי צווי המעצר לחייל צה"ל
● ראיון | הוא חיסל את הפיראטים בים האדום והציע להציף את המנהרות בעזה: כך נראה הצבא של אריק פרינס
1 איך יצליחו התעשיות הביטחוניות הישראליות לעמוד בביקוש מבית ומחוץ?
המלחמה שנמשכת כבר יותר משנה, והביקוש הגובר בעולם למערכות ההגנה האווירית, הפכו את התעשייה הביטחונית של ישראל לאחת מהמובילות בעולם. "שלוש חברות ביטחוניות מהמובילות במדינה בדרך למכור יותר נשק מאי פעם", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
הזינוק במכירות של נשק ישראלי מתקיים במקביל לאמברגו נשק נרחב על ישראל, אפילו ממדינות בעלות ברית. אולם ההצלחה המטאורית של טכנולוגיית ההגנה האווירית כמו כיפת ברזל ומערכת חץ, מושכים קונים זרים מרחבי העולם.
אז מה גרם לתעשיות הביטחוניות לפרוח? ייצור עצמי. "הגינויים שישראל קיבלה בעולם על הלחימה בעזה הובילו להחלטה של חלק מבעלות בריתה לעצור אספקת נשק – וגרמו למדינה להתמקד בבניית יכולות ייצור ביטחוני מקומי", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
אלביט, רפאל והתעשייה האווירית מהוות כ-70% מיצוא הביטחון של המדינה לחו"ל, לפי משרד הביטחון. "נציגי החברות הביטחוניות אומרים שהן בדרך להגיע למכירות שיא הן לשווקים מקומיים והן לשווקים זרים", נאמר לוול סטריט ג'ורנל.
"יחד, שלוש החברות ראו גידול של יותר מ-25% בצבר ההזמנות המשותף שלהן לשווי של 63 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 לעומת השנה אשתקד. לכל שנת 2023, צבר ההזמנות המשותף גדל ב-23% מהשנה הקודמת, שהיה שיא בזמנו", נכתב.
מלחמת רוסיה-אוקראינה והסכסוכים בעולם העלו את הביקוש לנשק, שספקים זרים באירופה לא יכלו לייצר במהירות הנדרשת. לכן, יותר מדינות פונות לישראל. פיטר ויזמן, חוקר בכיר במכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי למרות הביקורת על ישראל בעולם, מדינות רבות עדיין מעוניינות בנשק שלה.
כעת, שני אתגרים משמעותיים עומדים בפני התעשיות הביטחוניות. ראשית, כיצד התעשייה תעמוד בביקוש הגדול מחו"ל לצד מתן עדיפות לצרכי המדינה תוך אספקה לצה"ל בזמן המלחמה הנוכחית. בנוסף, יצרניות הנשק בארץ זקוקות לכוח אדם נרחב בפסי הייצור, על מנת לעמוד בביקוש. "ישראל תצטרך לגייס לפחות 6,000 עובדים לתעשיות הביטחוניות", נכתב.
"בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל, אמר לוול סטריט ג'ורנל שהחברה החלה בגיוס עובדים נרחב ואף הוסיפה משמרת נוספת בקווי הייצור, אשר עובדים לעיתים 24 שעות ביממה. 'נאלצנו לעבוד הרבה יותר מבעבר כי הביקוש גדל בישראל ובעולם כולו', אמר לוי".
"עמידה בלוחות הזמנים תהיה קריטית לישראל, אומרים אנליסטים לוול סטריט ג'ורנל כי הערך המוסף שלה הוא היכולת לספק מערכות במהירות יותר מהמתחרים".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת דב ליבר. לקריאת הכתבה המלאה.
2האקונומיסט: נתניהו מעכב הפסקת אש, וצה"ל מתמודד עם מלחמת גרילה
ג'באליה, העיירה המרכזית בצפון רצועת עזה, הפכה לעיי חורבות בהם מסתתרים צלפי חמאס שמבצעים מארבים נגד לוחמי צה"ל, נכתב באקונומיסט. החיילים שנמצאים בעזה מתחילת המלחמה, אינם יודעים מתי הם צפויים לעזוב.
רס"ן עומר התראיין לאוקנומיסט בביקור בג'אבליה והתעקש שלצה"ל עדיין יש משימה בעזה. "עדיין יש צלפים של חמאס שמסתתרים, מבצעים מארבים. זו כעת מלחמת הגרילה הבסיסית והמרה ביותר", אמר עומר.
אולם באוקונומיסט כותבים שבעוד שקציני צה"ל מאמינים במשימה, בכירים ביטחוניים בישראל טוענים כי אין מטרה צבאית ללחימה בעזה. "יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר, הודה באופן פרטי שלצה"ל כבר אין מטרה צבאית בעזה", נכתב. "המבצע בג'באליה, שנמצא בחודשו הרביעי, יכול להימשך ללא סוף. או שהוא יכול להסתיים תוך ימים, אם תושג הפסקת אש שנמצאת במשא ומתן בקהיר ובדוחא".
לפי האוקונומיסט, לא מטרות צה"ל העמומות ולא המצב ההומניטרי בעזה, מניעים את השיקולים להפסקת אש. אלא, רק מניעים פוליטיים. "העקרונות הבסיסיים של העסקה התאורטית שלכאורה נמצאת על השולחן לא השתנו מאז מאי. אבל בפומבי, בנימין נתניהו מתעקש שישראל תמשיך להילחם עד שתשיג 'ניצחון מוחלט' על חמאס, מה שזה לא אומר. חמאס, למרות מצבו המרוסק, מפגין מעט גמישות, מסרב לשחרר חטופים לפני שישראל תתחייב לנסיגה".
אולם סיום המלחמה לפי האקונומיסט, יכול גם לגרום לסיום כהונתו של נתניהו. "סיום המלחמה יכול להפיל את ממשלתו ולהוביל להתמודדות ציבורית שהוא מנסה להתחמק ממנה. מנהיגי חמאס להוטים לשמור על שליטה מסוימת בהריסות עזה ולהשאיר כמה חטופים כקלפי מיקוח".
מתוך האקונומיסט מאת האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.
3"לא הספקנו לחגוג, הגיע דיכוי חדש": בשטח הסורי מודאגים מנוכחות צה"ל
לאחר נפילת אסד, ישראל ניצלה את הוואקום הפוליטי ובמהרה שלחה את צה"ל לכבוש את החרמון הסורי. המהלך שגרר גינויים בעולם התרחב לעיירה סורית בדרום מערב סוריה, בשם קוניטרה שעבור תושביה העתיד לוט בערפל, נכתב באתר החדשות New Arab, שממומן בחלקו על ידי גורמים קטאריים.
קוניטרה היא עיירת רפאים עם 4,318 תושבים. העיר נכבשה על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, והייתה בשליטת ישראל עד מלחמת יום כיפור. היא הועברה לידי סוריה ב-1974, אך מעולם לא שוקמה. לצידה נבנתה, העיירה קוניטרה החדשה.
אבו חלדון, תושב קוניטרה החדשה, התראיין ל-New Arab ואמר שהתושבים חרדים לעתידם ומפחדים מחיילי צה"ל. "לא היה לנו זמן לחגוג את נפילת הדיקטטור שלנו, לפני שהחלה צורה חדשה של דיכוי", אמר. חלדון הוסיף, "אין ביטחון בשום מקום. אנשים מפחדים לתת לילדיהם לצאת".
בכפר סמוך לקוניטרה, בשם אל-חמידיה, הסורים מביעים את מצוקתם וטוענים כי התפנו מביתם לאחר שצה"ל כבש אותו. "לא פחות משמונה בתים נתבעו על ידי הכוחות הישראלים הכובשים", נכתב.
אום הית'ם תושבת המקום אמרה ל-New Arab כי "החיילים העירו אותנו והורו לנו לעזוב מיד. אפילו לא הספקנו לקחת חפצים. הם לקחו את תעודות הזהות שלנו ולא החזירו אותן. אנו נשארים אצל שכנינו בכפר, אבל אין לנו דבר משלנו".
תושב נוסף בשם מרוואן סיפר כי לקח בגדים משכניו בעוד רכושו נשאר בבית והוסיף "אין לנו מושג מה העתיד צופן לנו, זה נורא".
חלק מהתושבים טוענים כי אף סבלו תוקפנות ואלימות מחיילי צה"ל, שאף השתלטו על מקור מים שהוא משאב חיוני לכל הסביבה. אחד מהצעירים שהתנגד לפעולות צה"ל במהלך הפגנה, נורה ברגלו. "כשהחיילים הישראלים החלו לסרוק את האזור והתקרבו מדי לחוות שלנו, כולנו התאספנו. אבל הם הגיבו בנשק", נזכר עלי עבדאללה, מהכפר סויסה.
אולם על אף הזעם של התושבים, הכוחות הסוריים לא נוקטים פעולות תגמול נגד צה"ל, אך המתח הולך וגובר. המפקד של משטרת קוניטרה אל-עמורי אמר כי מטרתם כרגע היא יציבות. "הסוגיה של רמת הגולן צריכה להיפתר דרך משא ומתן בעתיד", אמר אל-עמורי.
לצד, הביקורת הבינלאומית הגוברת על הנעשה בגולן, לנוכחות צה"ל בסוריה יש גם השלכות על האזור כולו. "הנוכחות הישראלית המעמיקה ברמת הגולן אינה רק עניין מקומי של קוניטרה והאזור הסובב אותה. היא מהווה גורם משפיע על מאזן הכוחות האזורי ועל מערכת היחסים המורכבת בין ישראל, סוריה, ושחקנים אחרים במזרח התיכון", נכתב.
מתוך ה-New Arab. לקריאת הכתבה המלאה.
4האם מערכת בדיקת העובדות החדשה של מטא תוביל לעלייה באנטישמיות?
תנועות נגד אנטישמיות מודאגות מהמדיניות החדשה של מטא לבדיקת עובדות, שמטרתה לפי מארק צוקרברג להגביר את חופש הביטוי, נכתב בעיתון The Algemeiner.
השבוע הודיע מנכ"ל מטא מארק צוקרברג כי ענקית המדיה החברתית מחליפה את מערכת בדיקת העובדות שלה במודל של Community Notes, דומה לזה של ויקיפדיה ושל רשת – X. צוקרברג אמר כי המהלך נועד להגביר את חופש הביטוי. מה זה אומר בפועל? הקהילה היא זו שתחליט מתי פוסטים עשויים להטעות, או אף להיות שקריים. "אנשים עם מגוון של דעות יוכלו להחליט איזה סוג הקשר מועיל למשתמש אחר לראות. אנחנו חושבים שזו עשויה להיות דרך טובה יותר לשקף את הכוונה המקורית שלנו ולספק מידע על מה שאנשים רואים", אמרו במטא.
השלכה נוספת של המהלך היא שדיבור שנאה ואנטישמיות לא יוסר על ידי החברה באופן יזום – אלא אם כן, משתמש ידווח על הבעיה. גם לאחר קבלת דיווח, לא בטוח שמטא אכן תמחק את התוכן המזיק.
מי שמודאגים בעיקר מהשינוי של ענקית המדיה החברתית שאחראית על אינסטגרם, פייסבוק ו-Threads, הם ארגונים נגד אנטישמיות. "מערכת בדיקת העובדות החדשה של מטא, המונעת על ידי הקהילה, תחמיר את האנטישמיות המקוונת, דיבור השנאה והדיסאינפורמציה, ותגדיל את המיקוד בקהילות ובפרטים יהודים", נכתב.
הליגה נגד השמצה (ADL) ביקרה את הצהרתו של צוקרברג וטענה שאינו עושה מספיק למניעת שנאה ואנטישמיות. "מדהים איך אחת החברות הרווחיות ביותר בעולם, שפועלת עם טכנולוגיה כה מתקדמת, עושה צעדים משמעותיים לאחור בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות, שנאה, דיסאינפורמציה והגנה על קבוצות פגיעות ומודרות ברשת", אמר מנכ"ל ADL והמנהל הלאומי ג'ונתן גרינבלט.
גם ארגונים מחוץ לקהילה היהודית הביעו דאגה מהשינויים שמטא הודיעה עליהם. רבים חוששים שהמהלך יביא לשיח ברשת, שנאה מקוונת תוכן פוליטי יותר ויוביל למחלוקות גדולות יותר.
מתוך ה-The Algemeiner מאת שירין גרמזיאן. לקריאת הכתבה המלאה.
