במסגרת עסקה שתדרוש את אישור משרד הביטחון, קבוצת אדג' האמירותית תרכוש כ-30% ממניות עין שלישית , חברה שמפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות המשלבות יכולות בינה מלאכותית, תמורת כ־10.3 מיליון דולר. העסקה הראשונה מסוגה, תהפוך את הקבוצה האמירותית לבעלת המניות הגדולה בחברה. בעקבות הדיווח, מניית החברה זינקה ביותר מ־25%.
● אלביט חתמה על חוזה בהיקף 80 מיליון דולר עם חיל האוויר הישראלי
● העזתים התחילו לעלות לצפון הרצועה, מה הם מצאו שם?
העסקה משקפת לעין שלישית שווי של כ־31 מיליון דולר, קרי 25% מעל שווי השוק שלה טרם החתימה (23.3 מיליון דולר). עם זאת, מדובר במניה קטנה ותנודתית במיוחד. כך למשל, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל המניה שילשה את ערכה תוך חצי שנה – אלא שעד למועד הדיווח על העסקה היא צללה ב־50%.
עין שלישית
תחום עיסוק: מערכות אלקטרו־אופטיות המשלבות יכולות בינה מלאכותית. בין היתר מותקנות על גבי רחפנים לצורך זיהוי איומים
היסטוריה: הוקמה ב־2010 בעקבות ניסיון המייסדים ליאור סגל ויואל מוטולה בשירות היחידות הקרביות בצה"ל. הונפקה בשנת 2021
הסיכום בין הצדדים כולל גם הקמת מיזם משותף, שבמסגרתו התחייבה אדג' להשקיע 12 מיליון דולר נוספים. באותה חברה משותפת, אדג' תחזיק 51% מהמניות, עין שלישית ב־43% וצד שלישי ב־6%. על פי עין שלישית, היא תעסוק ב"פיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו־אופטיות, תוך התמקדות בטריטוריות מסוימות ברחבי העולם".
עין שלישית היא ספקית של מערכת הביטחון, ורק החודש דיווחה כי קיבלה הזמנה מהמשרד בסך כמיליון שקל, נוסף על הזמנה בהיקף כ־15 מיליון שקל מדצמבר. יו"ר החברה ידידיה יערי ידידיה הוא לשעבר מפקד חיל הים ומנכ"ל רפאל.
פעילות ב־140 מדינות
אדג' היא קונגלומרט טכנולוגיה וביטחון ממשלתי מאיחוד האמירויות, שהוקם בנובמבר 2019, ובראשו עומד פייסל אל־בנאי, שמכהן גם כמזכ"ל מועצת המחקר האמירותית לטכנולוגיות מתקדמות (ATRC). הקבוצה מאגדת יותר מ־25 חברות, מעסיקה יותר מ־12 אלף עובדים ופועלת ב־140 מדינות, וצבר ההזמנות שלה עומד על 12.8 מיליארד דולר.
אדג' פועלת בדפוס מוכר של זיהוי הזדמנויות, ולאחר מכן רכישה. כך למשל, בפברואר 2023 היא זיהתה הזדמנות במילרם רובוטיקס האסטונית, ורכשה בה מניות רוב. זאת לאחר שמוצר של החברה, כלי רכב בלתי מאויש המכונה "ת'מיס" (THeMIS), הוכיח את עצמו היטב בשורות צבא אוקראינה. "דיברתי עם מנכ"ל מילרם כחלק מהתהליך בצד שלנו", מספר ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית.

ליאור סגל, מנכ"ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון
התעניינותה של אדג' בתעשייה הביטחונית הישראלית ניכרה זמן קצר לאחר חתימת הסכמי אברהם ב־2020. כבר במרץ 2021 הודיעה התעשייה האווירית כי חתמה עם הקונגלומרט האמירותי על הסכם שיתוף פעולה במעמד מזכר הבנות, שבמסגרתו יפתחו יחדיו מערכת נגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים (C-UAS), שתואמת את צרכיה של איחוד האמירויות.
המשא ומתן של אדג' עם עין שלישית החל לפני שלושה חודשים, והתוצאה שלו היא שמוצרים של החברה יימכרו, בין השאר, כאמירותיים. "אדג' בעלת אחזקות בכל מיני מדינות, מערביות ומקומיות", מציין סגל. "זו חברה ממשלתית שיודעת להביא מימון, ואם למשל הם מוכרים מערכת הגנה מרחפנים – מצלמות עין שלישית ישתלבו כחלק מהעניין".
הבחירה של אדג' בחברה הישראלית שעוסקת במערכת בינה מלאכותית אינה מפתיעה, כי אם מהווה ביטוי נוסף לתשומת הלב האמירותית המוגברת לתחום. זמן קצר לאחר ביקור שר החוץ גדעון סער באיחוד האמירויות בתחילת החודש, מכון מחקר אמירותי לבינה מלאכותית הודיע על פתיחת שלוחה בחיפה. במאמר שחיברו ב־INSS אילן זלאיט וד"ר יואל גוז'נסקי, הם ציינו כי אותו מכון השיק אשתקד את מודל השפה "פלקון", המאתגר ביכולותיו את ChatGPT. המגמה הזו משקפת את שאיפת איחוד האמירויות לגוון את כלכלתה.

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות הערביות / צילום: ap, Kamran Jebreili
מן הזווית של עין שלישית, ההשתלבות עם אדג' צפויה לפתוח לה שווקים עם מדינות שלולא הסיווג בתור תוצרת אמירותית, היה קשה מאוד להגיע אליהן. לדוגמה, במאי האחרון הודיעה אדג' כי תקים עבור החברה האינדונזית הלאומית PT פינדאד מתקן ייצור אמל"ח. "שיתוף הפעולה שלנו איתם הוא Joint Venture אמיתי", אומר סגל. "עד עכשיו היו רק שיתופי פעולה לפיתוח מוצר משותף. זו פריצת דרך לשותפות רחבה ולא אנקדוטלית. ברמה המסחרית יש היבטים מאוד מעניינים בעבודה מול אדג', שהתעשיות הישראליות מחזרות אחריהם".
הסוגיה המשמעותית שעדיין תידרש לטיפול בחודשים הקרובים היא אישורי משרד הביטחון. את תהליך הבדיקות מול המשרד עין שלישית החלה לפני העסקה, וייתכן כי הבחירה להימנע מהפיכת אדג' לבעלת השליטה נובעת מענייני הרגולציה.
ירידה בחוזים החדשים
הקשרים של התעשיות הביטחוניות הישראליות עם איחוד האמירויות החלו להירקם עוד לפני הסכמי אברהם. כך, למשל, בעשור הקודם אירונאוטיקס מכרה לאבו דאבי מל"טים מדגם אורביטר תמורת כ־20 מיליון דולר. אולם, החתימה על מדשאות הבית הלבן יצרה מפץ של ממש.
מנתוני סיב"ט (אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון) עולה כי ב־2021, השנה המלאה הראשונה של ההסכמי אברהם, המדינות המעורבות חתמו על 7% מתוך כלל חוזי הביטחון החדשים של התעשיות הישראליות (11.3 מיליארד שקל), כאשר כבר בנובמבר באותה השנה הקימה אלביט חברה־בת באיחוד האמירויות.
מהפניקס עד מאגר תמר: הסכמי אברהם ממשיכים להוליד עסקאות במשק הישראלי | חזי שטרנליכט
היחסים עם האמירויות, מאז הסכמי אברהם, כבר הצליחו לייצר כמה עסקאות השקעה מעניינות במשק. אמנם כשנחתמו ההסכמים דובר על השקעה של 10 מיליארד דולר בכלכלה הישראלית במגוון פרויקטים, אך ההשקעות בפועל לא מתקרבות לסכום זה. אולם, כן יצאו לדרך מהלכים מעניינים זה מכבר.
כך למשל נכנסה מובדאלה השקעות, חברת של ממשלת אבו־דאבי המנהלת נכסים בסך יותר מרבע טריליון דולר, להשקעה במאגר תמר. משרד האנרגיה אישר למכור לה 22% ממאגר הגז תמורת 1.1 מיליארד דולר לקראת סוף שנת 2021. בהמשך ב־2022 מכרה מובדאלה מחצית מהחזקותיה לידי אהרון פרנקל (כיום המשקיע הפרטי הגדול בשדה). בנוסף, ככל הידוע השקיעה מובדאלה עשרות מיליוני דולרים גם בקרנות הון סיכון כמו פיטנגו, ויולה ונצ'רס ואחרות.
עסקה טריה יותר שעליה נודע באמצע החודש היא ההשקעה של אפיניטי פרטנרס של ג'ארד קושנר בהפניקס. הקרן הפכה לבעלת המניות הראשונה (10%) בהיקפה בחברת הביטוח. את הקרן הקים קושנר בתחילת 2021, וככל הידוע מנוהלים בה בעיקר כספים מסעודיה, אך ככל הנראה גם מהאמירויות.
ב־2022 נעשה ניסיון של קרן ADQ של ממשלת אבו-דאבי לרכוש את השליטה בהפניקס ב־2.3 מיליארד דולר מידי הקרנות האמריקניות שהחזיקו בה דאז (גלטין וסנטרברידג'). אלא שהמהלך לבסוף לא הבשיל, ככל הנראה בשל מגבלות של הרגולציה הישראלית.
לאחר מכן, ב־2022 חל זינוק ומדינות אברהם היו אחראיות ל־24% מתוך כלל החוזים, בסך 12.5 מיליארד דולר. בשנה זו אתר "טקטיקל ריפורט" דיווח כי מערכת ההגנה האווירית "ברק 8" של תע"א נצפתה בתצלומי לוויין באיחוד האמירויות.
ב־2023 דווקא חלה צניחה דרסטית ל־3% בלבד מתוך נתון שיא בסך כ־13 מיליארד דולר. באותה שנה משטרת דובאי ורפאל הכריזו על הפעלת מערכת Drone Dome של החברה הישראלית בעיר. זו מערכת מודולרית המשלבת מכ"ם מתקדם ומספקת מענה לאיתור, זיהוי ונטרול איומי רחפנים ומל"טים.
בישראל ייחסו את הצניחה לכך שמשאים ומתנים מ־2023 עם מדינות הסכמי אברהם הבשילו ב־2024, ולא מן הנמנע כי בקרוב יתגלה כי בשנה שעברה חלה עלייה מחודשת – על אף המלחמה. "ההצלחות הנוכחיות בשדה הקרב גורמות למדינות לרצות מוצרים ישראליים, כולל איחוד האמירויות", אומר לגלובס בכיר בתעשיות הביטחוניות. "חלק מההתקרבות נובע מהרצון להיות בצד המנצח".
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.