פרקליטות המדינה הגישה לביהמ"ש המחוזי בחיפה כתב אישום נגד עפר דורון (63) ובנו גל (27) מזכרון יעקב, איתי יפה (62) מפרדס חנה ואמיר שדה (62) מחיפה, הנאשמים בעבירות של מעשה טרור של מעשה פזיזות באש ובניסיון הצתה, לאחר שירו נורי תאורה ימיים באזור בית ראש הממשלה בקיסריה. דורון האב והבן אף נאשמים בשיבוש מהלכי משפט. במקביל, מבקשת הפרקליטות לעצור את הארבעה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז חיפה, נאמר כי ארבעת הנאשמים הם חברים בקבוצת "מוקד קיסריה", שארגנה הפגנות ומחאות בעיקר כ-150 מטר מביתו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה, לטענתם במטרה ליצור לחץ על הממשלה על מנת שתמנע מלבצע פעולות להן התנגדו, ובסופו של דבר, להביא להפלתה.
בחודש ספטמבר זומנו עפר דורון ואמיר שדה, ממובילי פעילות המחאה ואחראים על הארגון הלוגיסטי שלה, לשיחה עם גורמים בשב"כ, בה הובהרו להם גבולות המחאה, ובין היתר הובהר להם שאין לבצע ירי של פירוטכניקה לעבר בית ראש הממשלה.
למרות שיחת האזהרה, תכננו דורון ושדה לירות אמצעים פירוטכניים מעל בית רה"מ, ביודעם שראש הממשלה ובני משפחתו אינם בבית, שכן אינם מגיעים כבר לביתם בקיסריה.
עפר דורון השיג שני נורי מצוקה ימיים פגי תוקף, המכילים חומר בעירה ואבקת שריפה. מדובר בנורים שבעת שיגורם משוגר גוף תבערה הפולט אש ועשן אדום לגובה של כ-300 מטר, למשך זמן בעירה של כ-40 שניות ובעוצמה של 30,000 נרות דולקים. בכוחו של הנור להזיק לאדם בעת פעולתו, ובמידה שנור פוגע באדם באופן ישיר הוא עלול לגרום לו לפגיעה חמורה.
במוצאי השבת של ה-16 בנובמבר הגיעו הארבעה לנקודת המפגש בשני רכבים, כאשר דורון מצויד בתיק עם נורי המצוקה וכפפות. הם סרקו את הרחובות הסמוכים לבית רה"מ, ובדקו את מצב פריסת כוחות המשטרה באזור, על מנת לוודא שיוכלו לחמוק מהם, וכן בדקו את מצב נוכחות אנשי האבטחה סביב הבית.
מנקודת המפגש הם הלכו ברגל כרבע שעה דרך שבילים חוליים שבחלקם מוקפים בצמחיה, על מנת שלא להיתקל במחסומי משטרה וכדי שלא יתועדו במצלמת אבטחה הממוקמת במקום, כאשר חלקם כיבו את הטלפונים הסלולריים שלהם וחלקם העבירו אותם ל"מצב טיסה".
בנקודה המרוחקת כ-270 מטר מבית רה"מ, שיגרו גל דורון ואיתי יפה את הנורים, כשהם עוטים כפפות, בהדרכתו של עפר דורון וכאשר הוא מתעד את מעשיהם בסלולרי שלו, במטרה להפיץ את הסרטון ברשתות החברתיות.
בכתב האישום נאמר, כי את "כל זאת עשו הנאשמים ביודעם כי הבית ממוקם בשכונת מגורים בה מצויים בתים נוספים וגן שעשועים לילדים, וביודעם כי במתחם בית ראש הממשלה נמצאים אנשי אבטחה".
עוד נאמר, כי "כל זאת עשו הנאשמים בצוותא חדא, בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, זאת ממניע אידאולוגי-מדיני, לשיטתם במטרה להעביר מסר לראש הממשלה ולכלל הציבור, שפעילות המחאה בקיסריה לא פסקה, ובמטרה לייצר אפקט מצטבר של לחץ גדול על ראש הממשלה, שיוביל בסופו של דבר, בראייתם, לקידום מטרות המחאה, זאת כשהם צופים, כאפשרות קרובה לוודאי, כי שיגור הנורים יעורר פחד או בהלה בציבור, ובכלל זה בקרב האנשים שנמצאים באזור בית ראש הממשלה ואף בקרב ראש הממשלה ובני משפחתו, וכשיש בשיגור הנורים כדי לגרום לסיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם".
הנאשמים, נאמר עוד, היו "מודעים לאפשרות שמעשיהם עלולים לגרום להבערת אש באזור מאוכלס ובכלל זה באזור בית ראש הממשלה או בסביבתו, כאפשרות קרובה לוודאי, וכשהם נוטלים סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאה זו".
אחד הנורים חצה את בית ראש הממשלה ונפל במרחק של כ-150 מ' מבית ראש הממשלה, בעודו בוער, לתוך שיח הצמוד לביתן אבטחה הממוקם במקום, בער בתוך השיח וחרך את העלים בו. המאבטחת שחזתה באש ובעשן שיצר הנור נתקפה בהלה, יצאה במהרה מהביתן לבל תינזק, ודיווחה על כך לרשת הקשר של מערך האבטחה. בעקבות הדיווח נטל מאבטח אחר מטף כיבוי ויצא לכיוון הביתן, ואז נחת הנור השני שירו הנאשמים במרחק של כשני מטרים ממנו, במבואת הכניסה של בית ראש הממשלה, בעודו בוער בלהבה גדולה תוך שהוא מפיץ עשן ואלומת אור. המאבטח מיהר לכבות את הנור באמצעות המטף ואיש משטרה כיבה את הנור הדועך הראשון שעדיין בער.
לאחר שיגור הנורים, זרקו הנאשמים את שיירי הנורים ואת הכפפות לתוך צמחייה באזור נקודת השיגור, ועזבו במהרה את המקום אל רכביהם. כשראו שביציאה מקיסריה מוצב מחסום משטרתי וחששו שהמחסום הוצב בשל מעשיהם, חזרו הנאשמים על עקבותיהם והתפצלו באופן שעפר וגל דורון נסעו לבית קרובת משפחה בקיסריה ושהו שם, ואילו יפה ושדה נסעו לביתם של פעילי מחאה המתגוררים בקיסריה, ושהו שם עד שכוחות המשטרה עזבו את המקום.
באותו לילה, כשפורסם האירוע בתקשורת, תיאמו ביניהם עפר דורון ובנו גל שבמידה שייעצרו, ימסרו בחקירה כי שדורון האב הוא ששיגר את אחד הנורים ולא הבן. ואכן, בחקירותיו הראשונות הסתיר עפר דורון את מעורבותו בנו גל בשיגור הנורים, וזאת במטרה להכשיל את ההליך השיפוטי.
