ישנם הרבה הסברים אפשריים לכך שאלון מאסק, בעבר תומך של מועמדים דמוקרטים, עשה בשנה האחרונה פניית פרסה חדה והפך לבן בריתו והתומך הגדול ביותר של דונלד טראמפ. ייאוש מהעמדות הכלכליות והפוליטיות של השמאל בארצות הברית והקצנה בחסות האלגוריתם של המדיה החברתית, שיצרו סביבו בועה של תוכן ליברטני ושמרן מקצין והולך — אלה הן רק חלק מהסברות שנשמעו. אבל על פי רוב ההסבר הסביר ביותר הוא גם הפשוט ביותר: כי זה ביזנס טוב.
בחודש הראשון לממשל טראמפ קוצצו או פרשו בעלי תפקידי מפתח ב־11 סוכנויות פדרליות האחראיות ל־32 חקירות ופעולות אכיפה נגד חברות ואינטרסים של מאסק
למאסק פעילויות עסקיות מגוונות: יצרנית הרכבים החשמליים טסלה (שכוללת גם פעילות ייצור סוללות משמעותית), חברת החלל ספייסX (שכוללת גם את פעילות האינטרנט הלווייני סטארלינק), הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר), חברת הבינה המלאכותית xAI, חברת הקידוחים The Boring Company וחברת השתלים הניורלוגיים Neuralink. לחברות, ובעיקר לספייסX שהיא אחת מהקבלנים הממשלתיים הגדולים ביותר, קשרים שונים עם סוכנויות פדרליות, בין כספקית שירותים ובין כיעד רגולציה. ושורת מהלכים שבוצעו בחודש וחצי האחרונים מיטיבים עם החברות השונות ועם מאסק באופן פרטני, ישירות או בעקיפין.
השבוע דווח כי הממשל נערך לבצע שינויים בתוכנית ממשל ביידן מ־2021, בהיקף של 42.5 מיליארד דולר, לספק חיבור אינטרנט מהיר ואמין ל־56 מיליון בתים באזורים כפריים מרוחקים. לפי תנאי התוכנית (שמכונה Bead, ראשי תיבות של Broadband Equity Access and Deployment) המדינות הן אלו שמתכננות ומוציאות לפועל את תוכנית החיבור, אך ממשל ביידן תיעדף תשתיות סיב אופטי, היקרות לפריסה אך מספקות חיבור אמין ומהיר. במתווה זה, העריך הממשל הקודם, תייצר התוכנית 380 אלף משרות חדשות ותתדלק צמיחה כלכלית בהיקף של יותר מ־3 טריליון דולר.
ואולם עתה, מזכיר הסחר הווארד לוטניק פועל לשנות את המיקוד של התוכנית, ובמקום סיב אופטי מבקש להכווין מדינות לבחור בחלופות שעלותן למשלמי המסים נמוכה יותר. לדברי מומחים, מדיניות זו מיטיבה עם חברות שמספקות אינטרנט לווייני, ובפרט עם סטארלינק של מאסק שמפעילה 60% מכ־10,000 הלוויינים שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ. מאסק עצמו הביע במהלך הקמפיין את סלידתו מהתוכנית ואמר שהתקציב שלה צריך לעמוד על "אפס". סלידה זו ככל הנראה תתאדה, אם יוחלט להפנות את התקציבים לסטארלינק.
עלויות התשתית של אינטרנט לווייני נמוכות יותר וקל יותר לחבר דרכה יישובים מרוחקים. כל מה שצריך זה תחנת קליטה, שעלותה נמוכה משמעותית מעלות חיבור לסיב אופטי. ואולם, סיב אופטי מספק חיבור אמין ומהיר יותר ובעלות נגישה יחסית בעבור צרכנים. חיבור לסטארלינק יהיה אולי מהיר וזול יותר כתשתית, אבל הצרכנים ישלמו מחירים גבוהים בהרבה — סוגיה משמעותית, שכן יישובים מרוחקים נוטים להיות מוחלשים כלכלית — ויזכו למוצר פחות טוב.
"הכוח המניע מאחורי התוכנית הוא תאימות", אמר ל"גרדיאן" אנליסט שביקש שלא להזדהות, שכן הוא מייעץ למדינות בסוגיה. "האם שירות האינטרנט באזורים הכפריים של וויומינג יהיה זהה לזה שבפרברי דנבר? סיב אופטי הוא קריטי. אם אינטרנט הוא התשתית הקריטית ביותר שיש למדינה, ונעשה שימוש בלוויין, המשמעות היא שאתה לא מקים משהו במדינה שלך. ספק הלוויין יכול להפעיל ולכבות אותו".
Bead סבלה מקשיים בירוקרטיים ותפעוליים, ועד היום לא חובר באמצעותה ולו בית אחד לאינטרנט; מצב שממשל טראמפ ימנף בוודאי על מנת לטעון שאין שום מניעה לעצור את כל המהלכים שכבר נעשו ולבחור בחלופה זולה ומהירה יותר. אבל לא בטוח שמדינות ונציגיהן בקונגרס, כולל מדינות רפובליקניות שהן הנהנות העיקריות מהתוכנית, יסכימו לשינויים שמקדם לוטניק (המפלגה הרפובליקנית זוכה לתמיכה גדולה במיוחד במדינות כפריות המאוכלסות בדלילות).
לואיזיאנה היא המדינה הראשונה שקיבלה את אישור הממשל לתוכנית פריסת הסיב האופטי שלה. היא זכתה לתקציב פדרלי בגובה 1.36 מיליארד דולר וצפויה להתחיל בעבודות בתוך שלושה חודשים. במדינה צופים שהתשתית תתדלק צמיחה כלכלית והשקעות בהיקף עשרות מיליארדי דולרים, ותיצור 10,000־8,000 משרות חדשות במדינה. אחת ההשקעות הבולטות היא הקמת דאטה־סנטר לבינה מלאכותית של מטא בעלות של 10 מיליארד דולר במחוז החקלאי העני ריצ'לנד.
בניית הדאטה־סנטר מותנית בהקמת תשתית סיב אופטי. דאטה־סנטר זקוק לחיבור יציב וסופר־מהיר ולא יכול להסתמך על אינטרנט לווייני. בלי סיב אופטי, אין מטא ואין 10 מיליארד דולר. וזו רק דוגמה אחת, במדינה אחת. העברת התמיכה לאינטרנט לווייני תיטיב באופן כמעט בלעדי עם מאסק, ותפגע ברבים אחרים.
השינויים בתוכנית Bead הם רק המקרה העדכני ביותר שבו מהלכים של ממשל טראמפ נמצאו כמיטיבים עם מאסק. בפברואר, למשל, קיצצה DOGE מחצית מ־14 העובדים ביחידה במנהל הבטיחות הלאומי בכבישים המהירים (NHTSA), שאחראית על רגולציה של רכבים אוטונומיים. בדיוק כמו אלו שמפתחת ומשווקת לא אחרת מאשר טסלה של מאסק. "האם זה ישפיע על היכולת של הממשל הפדרלי להבין את סוגיות הבטיחות מאחורי הרכבים של טסלה? כן, זה ישפיע", אמר ל"וושינגטון פוסט" אחד ממהנדסי היחידה שאיבד את משרתו. "כמות האנשים בממשל הפדרלי שיכולים להבין את הסוגיה הזו כמו שצריך קטנה מאוד. עכשיו, היא כמעט לא קיימת".
לפי ה"ניו יורק טיימס", בחודש הראשון לממשל טראמפ קוצצו או פרשו בעלי תפקידי מפתח מ־11 סוכנויות פדרליות האחראיות ל־32 חקירות, בדיקת תלונות או ביצוע פעולות אכיפה נגד חברות ואינטרסים של מאסק. אחת הסוכנויות הבולטות בהקשר זה היא המועצה הלאומית ליחסי עבודה (National Labor Relations Board), סוכנות פדרלית עצמאית להגנה על זכויות עובדים שמנהלת 24 חקירות נגד חברות שונות של מאסק ובהן X, ספייסX וטסלה. טראמפ פיטר שלושה בכירים במועצה, באופן שלמעשה מנטרל את יכולתה לקבל פסיקות בתיקים שהיא חוקרת.
הסוכנות להגנה פיננסית של צרכנים (Consumer Financial Protection Bureau) מנהלת מאגר מידע ובו מאות תלונות צרכנים נגד טסלה, בהקשרים של גביית חובות או מתן הלוואות, והיא הרגולטור שיבדוק את שילוב התשלומים ב־X. פעילותה נעצרה בפועל, לאחר שהממשל הורה לה להשהות את כל החקירות שהיא מנהלת.
שינויי תפקידים נוספים שמיטיבים עם מאסק כוללים פרישה של ראש סוכנות התעופה הפדרלית (FAA), שהטילה בספטמבר קנס של 283 אלף דולר על ספייסX, ומינוי ראש חדש לרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC), שחוקרת אי־סדרים ברכישת טוויטר על ידי מאסק (שכינה את הרשות "ארגון שבור לחלוטין").
הספק יפה בחודש וחצי של עבודה, ומאסק רק מתחיל להתחמם. זה כנראה לא נכון לומר שממשל טראמפ שבוי באינטרסים העסקיים שלו, אבל אין ספק שהמיליארדר נהנה מעמדתו. כל אלה יאפשרו לו להסיט לכיסו עשרות או מאות מיליארדים בכספים פדרליים באופן ישיר, או בעקיפין באמצעות נטרול רגולטורים. מאסק זיהה את הממשל כפרה חולבת, והוא לא מתכוון לשחרר, עד לטיפה האחרונה.
