מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההסדרים לשנת 2025 ואת חוק מסגרות תקציב המדינה, המהווים יחד את חבילת החקיקה הכלכלית המרכזית לשנה הקרובה. חוק ההסדרים אושר ברוב של 63 תומכים מול 50 מתנגדים, בעוד חוק מסגרות התקציב אושר ברוב של 62 תומכים מול 50 מתנגדים ונמנע אחד.
בהתאם לחקיקה שאושרה, תקרת הגירעון התקציבי לשנת 2025 תועלה ל-4.7% מהתוצר המקומי הגולמי, וההוצאה הממשלתית המותרת תגדל בכ-70 מיליארד שקלים, המהווים גידול של 13.6% ביחס לתקציב הבסיסי של 2024.
חוק ההסדרים כולל שורה של תיקוני חקיקה בתחומים שונים, בהם גבייה, מסים, ביטוח לאומי, גמלאות, תכנון ובנייה, תשתיות ביוב, שירות התעסוקה, חברות ממשלתיות, וכן הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025 והפחתת שכר לעובדי המגזר הציבורי בשנים 2025-2026.
בין התיקונים הנוספים נכללים שינויים בתחום דיגיטציה של חשבוניות מס, מודל החשבוניות הפיקטיביות, אפשרות להמצאת דרישת תשלום חוב במערכת ההזדהות הלאומית, והצמדת הפנסיה התקציבית של נושאי משרה ברשויות השלטון והמקומיות למדד המחירים לצרכן.
סמוטריץ': "הכלכלה חזקה ואיתנה"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגן על חבילת החקיקה ואמר כי "אנחנו נותנים מענה לכל הצרכים בחזית ובעורף, עוטפים את המילואימניקים בהיקפים חסרי תקדים כי מגיע להם. כי מי שמשרת מקבל". לדבריו, "אנחנו מנווטים את הכלכלה הישראלית בתקופת מלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדותיה ובניגוד לקשקשת שלכם המציאות מדברת, הכלכלה הישראלית חזקה ואיתנה".
עוד הוסיף סמוטריץ' כי "התקציב כולל סכומי עתק למשרתי מילואים, לשיקום הדרום והצפון, כספים טובים וחשובים".
לפיד: "אם הכלכלה חזקה, למה העליתם מיסים?"
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, תקף בחריפות את החקיקה ושאל: "אם מצבה הכלכלי של מדינת ישראל מעולם לא היה טוב יותר למה העליתם מיסים? אם לא הייתם מחלקים מיליונים בכספים קואליציוניים לא הייתם צריכים להעלות מע"מ וכל אזרח ישראל לא היה רואה את המחירים עולים בסופר". לדברי לפיד, "העליתם מיסים לא בגלל המלחמה אלא בשביל להוציא את הכסף על עצמכם".
בדברי ההסבר לחוק מסגרות התקציב נכתב כי העלאת תקרת הגירעון נובעת מ"הימשכות הלחימה, עצימותה והשפעותיה על העורף", אשר גורמות ל"התעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, גידול בתשלומים לנפגעי פעולות איבה ועלייה בתשלומי הריבית הנובעים מהגדלת הגירעון התקציבי".
כעת, לאחר אישור החקיקה, יוכלו משרדי הממשלה ליישם את תוכניות העבודה שלהם לשנת 2025, בהתאם למגבלות ולהוראות החדשות.
