סוואדיקה, ביצ'ס! אחרי המתנה ארוכה של למעלה משנתיים, אתמול (שני) חזרה סוף סוף לחיינו "הלוטוס הלבן", הסדרה המצליחה של HBO שלקחה צעד קדימה את הביקורת כלפי הפריווילגים והעשירים – ושכללה אותה לכדי אמנות.
העונה החדשה, שמשודרת ב-HOT ,yes וסלקום TV, מתרחשת הפעם בריזורט תאילנדי יוקרתי ומבטיחה את כל מה שגרם לנו להתאהב בה: מתח הולך וגובר, דמויות מורכבות והומור סאטירי וחד. צופי שתי העונות הקודמות, שהתרחשו בהוואי ובסיציליה, כבר מכירים את מבנה העלילה החוזר, וכך בעוד שחלקם עשויים להתלונן על הצפוי והמוכר, אחרים יראו בכך יתרון. עם זאת, השינויים שהוכנסו הפעם אינם תמיד לטובה, ולפעמים נדמה שהם פוגעים בקצב ובחוויה.
אחד השינויים הבולטים בעונה מורגש כבר בנעימת הפתיחה. בעוד שבעונות הקודמות היא הצליחה ליצור תחושת אי-נוחות מענגת, הפעם היא אינה משיגה את אותו אפקט. המוזיקה והקצב אינם מצליחים לבנות את המתח המצופה, מה שעלול להשפיע על הקשר הראשוני של הצופים עם העונה החדשה.
בהתאם למסורת הסדרה, גם הפעם הפרק הראשון נפתח עם תעלומת רצח: גופה לא מזוהה צפה במים לאחר שנשמעו יריות שהפריעו לשיעור מדיטציה בהובלת "המדריכה הרוחנית" של המלון. משם, העלילה חוזרת שבוע אחורה, כשאורחי המלון מתחילים להגיע, והסבכים מתחילים להיפרם.
לצד ליהוק מסקרן, המשחק בעונה זו אינו אחיד ברמתו. נטשה רות'וול חוזרת לתפקידה כבלינדה, מנהלת הספא, הפעם בתאילנד, אך דמותה אינה מצליחה לשחזר את הרושם שהותירה בעונה הראשונה, בעיקר בשל תסריט שלא מעניק לה מספיק עומק.
הקאסט כולל גם את ג'ייסון אייזקס, פארקר פוזי, שרה קתרין הוק, פטריק שוורצנגר (כן, הבן של) וסאם ניבולה, המגלמים משפחת עשירים. אייזקס בתור טים ראטליף מצליח לסחוף עם משחק חזק, אך פוזי כאשתו ויקטוריה מצטיירת כדמות חד ממדית. הילדים, לעומת זאת, מציגים מערכת יחסים מעניינת, כאשר ניכר שקיים ביניהם מסתורין עמוק שמתפתח בהדרגה.
קארי קון, מישל מונאהן ולזלי ביב מגלמות שלוש חברות ילדות שיוצאות לחופשה במטרה להתאחד מחדש, אך עד מהרה מתברר שהדינמיקה ביניהן מורכבת משנדמה. לצערנו, קו העלילה הזה סובל מכתיבה שטחית, שמרגישה כאילו נכתבה בידי גבר שאומר ברצינות מוחלטת משפטים כמו "נשים נשים, שק של נחשים".
אחת הדמויות המסקרנות בעונה היא זו של ריק (וולטון גוגינס), אשר מגיע לריזורט עם בת זוגו הצעירה צ'לסי (איימי לו ווד, "חינוך מיני") ומביא איתו סיפור מסתורי שיתגלה בהמשך. גוגינס מצליח לגלם דמות מרתקת, שונה מהתפקידים הרבים שעשה בעבר, ובכך מוסיף עושר להתרחשות הכללית של הסדרה.
העונה החדשה שומרת על השילוב בין סאטירה לדרמה, אך עושה זאת בצורה פחות ממוקדת. כמו בעונות הקודמות, גם הפעם משולבות דמויות מקומיות, אך דמויותיהם של התושבים התאילנדים, דוגמת מוק (ליסה מאלובן), מרגישות יותר כרקע מאשר חלק אינטגרלי מהעלילה.
בסיכומו של דבר, העונה השלישית של הלוטוס הלבן מצליחה לשמור על מאפייני הסדרה, אך פחות מרגשת ומותחת מקודמותיה. למרות ליהוק מבטיח ונושאים מעניינים, העלילה מתנהלת באיטיות ומתפזרת יותר מדי. מי שיתמיד בצפייה עשוי למצוא בה רגעים מבריקים, אך קשה להתעלם מהתחושה שהפעם הסדרה אינה ממצה את מלוא הפוטנציאל שלה.
