פטור מלא ממס חברות, מס רכוש, מס קרקע ומס על דיבידנדים למשך עשור – אלו רק חלק מההטבות החדשות שאזרבייג'ן החלה להציע לסטארט־אפים ישראליים שייבחרו לעשות רילוקיישן למדינה. הבחירה של מדינה בעלת רוב מוסלמי שיעי לנקוט מהלך שכזה דווקא בזמן מלחמת חרבות ברזל, נגד כל הקולות האנטי־ישראליים, חריגה. הצעד נובע מהשקת הפארק הטכנולוגי שנבנה בבאקו בימים אלה, אבל מבחינת ממשלת אזרבייג'ן ניתן להעתיק את החברות לכל מקום במדינה. לגלובס נודע שמספר חברות הייטק ישראליות כבר מנהלות מגעים בנוגע למעבר.
עוד ב-N12 כלכלה:
• בגלל המלחמה: כך השתנו העדפות הרילוקיישן של הישראלים
• "הוא יודע שאלו נפנופי ידיים": מה יש בתקציב של סמוטריץ'?
• טורקיה ביקשה להצטרף למועדון של סין, רוסיה – ואיראן
מעבר להטבות המס שציינו מעלה, עובדי החברות יוכלו ליהנות ממס הכנסה אישי של 0% על שכר חודשי של עד 4,700 דולר. כדי להיות זכאית להטבות, חברה שמעוניינת במהלך נדרשת להציג היסטוריה תפעולית של שנה אחת, או להעסיק 10 עובדים במשרה מלאה, או להציג מחזור שנתי של 200 אלף מנאט (כ־430 אלף שקל). במסגרת התוכנית ניתנת תמיכה בהגירה למדינה, הכוללת פטורים מאשרות עבודה, סיוע בהנפקת אישורי שהייה והסדרת נושאים לוגיסטיים כמו מציאת משרדים ואירוח.
אזרבייג'ן שואפת להפוך ל"האב" הטכנולוגיה של מרחב אירו־אסיה, כך שמעבר אליה עשוי להועיל לחברות בתור שער כניסה למדינות הטורקיות. מערכת היחסים של באקו עם אנקרה מתבססת על רעיון "אומה אחת, שתי מדינות". על כן, חברות ששואפות לפעילות רחבה בטורקיה, כאשר יחסי ישראל וטורקיה בשפל חסר תקדים בתקופה זו, יוכלו ליהנות מעומק היחסים של המדינות.
זמן "להיגמל" מהנפט
את התוכנית מובילה סוכנות החדשנות והפיתוח הדיגיטלי של אזרבייג'ן (IDDA), כאשר המטרה המרכזית היא גיוון הכלכלה. סקטור הנפט והגז היווה 47.8% מהתמ"ג האזרבייג'ני, 52.7% מהמקורות התקציביים ו־92.5% מהייצוא ב־2022. בבאקו מפנימים שהעולם הולך ונגמל מהנפט, ולכן נדרשת היערכות בהפחתת התלות בזהב השחור.
העיר העתיקה בבאקו, בירת אזרבייג'ן | צילום:
AP
אזרבייג'ן שואבת השראה ממדינות המפרץ, שפועלות ביתר שאת בשנים האחרונות לגיוון הכלכלה ו"היגמלות" מנפט. איחוד האמירויות, למשל, השיקה בשנה שעברה תוכנית שבה חברות פרטיות נדרשות להעסיק 6% עובדים מקומיים ב־2024 ואף 10% ב־2026. אזרבייג'ן לעומתה לא מחייבת את החברות שמבצעות רילוקיישן אליה, להעסיק שיעור מסוים של עובדים מקומיים.
אולם, סוכנות החדשנות כבר פועלת להכשרת כוח אדם רלוונטי, ומממנת מלגות ליותר מ־3,000 סטודנטים לקורסי IT. המטרה היא להכשיר כמה שיותר ג'וניורים, כדי שאלה יצטרפו לחברות הזרות. בשנה הבאה, מספר המלגות למקומיים צפוי לצמוח ל־5,000.
פאשה אלייב, סגן נשיא IDDA לתמיכה בסטארט־אפים שעושים רילוקיישן למדינה, דובר עברית שוטפת. בשיחה הוא מספר שהיוזמה למשוך חברות ישראליות היא חלק מתוך מאמץ רחב יותר לבנות אקוסיסטם טכנולוגי חזק באזרבייג'ן. "האוכלוסייה הצעירה והרב־לשונית שלנו, בשילוב עם מגוון של תרבויות שונות, יוצרת כוח עבודה דינמי וחדשני. בנוסף, התשתית המתקדמת שלנו מאפשרת לחברות שעושות רילוקיישן למדינה להתיישב ולהשתלב במהירות בבית החדש שלהן. השילוב הזה הופך את אזרבייג'ן למיקום אידיאלי עבור חברות טכנולוגיה המחפשות צמיחה וחדשנות בשוק האסייתי".
יחסים צומחים עם ישראל
יחסי ישראל־אזרבייג'ן הלכו וצמחו מאז שנת 1992, כשבבסיסם מכירת נפט אזרבייג'ני ומנגד רכישת אמל"ח מתקדם מתוצרת ישראל. במחצית הראשונה של 2024, כך לפי לשכת המכס של באקו, חל זינוק של 55% ביבוא הנפט מאזרבייג'ן לישראל, שהגיע להיקף של כ־989 מיליון דולר. למרות אמברגו הסחר שהטיל ארדואן על ישראל, הנפט האזרבייג'ני המשיך לזרום בצינור BTC (באקו־טביליסי־ג'ייהאן) – כשבעיר הנמל הטורקית ג'ייהאן הוא מועמס על מכליות לחיפה. הסיבה המרכזית להיעדר הפגיעה באספקת הנפט, היא מערכת היחסים הקרובה של נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב עם מקבילו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן.
נשיא אזרבייג'ן אלייב עם נשיא טורקיה ארדואן | צילום:
AP
בצד הנגדי, כאמור, אזרבייג'ן היא לקוחה משמעותית של אמל"ח ישראלי. ניתן למצוא ברשותה, בין השאר, טילי נ"ט מסדרת ספייק של רפאל, מל"טים מסדרת הרמס של אלביט, וחימושים משוטטים מדגם הארופ של התעשייה האווירית. כמו כן, התעשייה האווירית חתמה באוקטובר האחרון עם סוכנות אזרקוסמוס על הסכם למכירת שני לווינים מדגם OptSat500, שמיועדים להחליף את לוויין "אזרסקיי" מתוצרת איירבאס, שהתקשורת איתו נותקה באפריל אשתקד.
בסיכומו של דבר, פיתוח הסקטור הטכנולוגי באזרבייג'ן יגוון גם את כלכלתה וגם את קשרי הסחר שלה עם ישראל. "אנחנו מפוקסים בחברות סקייל־אפ (Scale Up) שיגיעו לאזרבייג'ן, יגייסו חבר'ה מקומיים – ותיווצר מסה קריטית", מציין אלייב. "אנחנו בקשר קבוע עם גופים בישראל, כמו מכון הייצוא, ומנהלים תקשורת קבועה גם מול גופים דומים במדינות נוספות".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס
