כלכלת ישראל נכנסה למיתון באוקטובר 2023, לאחר פרוץ המלחמה, ולפי כמה מדדים עיקריים, לרבות השקעות ותוצר עסקי, היא טרם הגיעה לנקודת השפל – כלומר, אין עדיין מספיק סימנים שהמיתון הסתיים. כך עולה מהדו"ח השני של הוועדה לתיארוך מחזורי העסקים שהקימה האגודה הישראלית לכלכלה ב-2020.
לפי ה-NBER, הנחשבת למוסד חקר הכלכלה החשוב בעולם, כדי לקבוע שמשק נכנס למיתון לא מספיק לבחון שינויים בתמ"ג הריאלי, אלא יש להתבסס על שלושה אלמנטים נוספים: עומק ההאטה, מידת פיזורה במגזרים השונים ומשך הזמן שלה. מרבית תקופות המיתון שזיהתה ה-NBER אכן כוללות שני רבעונים רצופים לפחות של ירידה בתוצר הריאלי, אך לא כולן. ב-2001, למשל, לא היו שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר הריאלי, ובכל זאת – חברי ה-NBER הכריזו על מיתון.
ההגדרה של ה-NBER למיתון, שאומצה על ידי האגודה הישראלית, היא ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית המתפשטת לענפי המשק ונמשכת יותר מכמה חודשים. בעוד שכל אחד משלושת הקריטריונים של ה-NBER חייב לעמוד בסף מסוים משלו, קריאה קיצונית של אחד הקריטריונים עשויה לקזז חלקית אינדיקציות מתונות של קריטריונים אחרים.
המונחים מיתון והתרחבות כלכלית מתייחסים לכיוון השינוי בפעילות הכלכלית ולא לרמת הפעילות. ועדת התיארוך קובעת את "השיא" של הפעילות הכלכלית בחודש בו מכלול המדדים הכלכליים מגיע לרמה הגבוהה ביותר, ולאחר מכן יש ירידה בפעילות הכלכלית (ביחס למגמה). באופן דומה, חודש השפל נקבע כאשר רמת הפעילות הכלכלית, לפי מכלול המדדים המוגדר מראש, מגיעה לנקודת שפל ומתחילה לעלות שוב לתקופה מסוימת.
יו"ר הוועדה לתיארוך הוא פרופ' יוסי זעירא – לשעבר יו"ר האגודה לכלכלה. בוועדה חברים גם פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל; פרופ' רפי מלניק – לשעבר חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל; ופרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב. בוועדה חברים גם שני כלכלנים המומחים בתחום מחזור העסקים: יוסף ג'יברא ונדב בן זאב. עוז שמעוני, בכיר בלמ"ס האחראי על הפקת כלל החשובונות הלאומיים, משמש משקיף.
המחברים מציינים כי עיכבו את פרסום הדו"ח לאחר שהתברר להם באוקטובר 2023 כי עם פרוץ המלחמה מסתמן מיתון חדש. הוועדה קיימה שתי ישיבות (בנובמבר 2024 ובמרץ 2025). בישיבה האחרונה הגיעו חברי הוועדה להסכמה כי המשק הישראלי עבר את נקודת השיא באוקטובר 2023, "ואז החל מיתון", לשון הדו"ח.
הבעיה המרכזית שעולה מהדו"ח היא שחברי הוועדה טרם זיהו את נקודת השפל. כלומר, הפעילות במשק ממשיכה להידרדר לפחות בכמה מדדים מאקרו-כלכליים מרכזיים, אך מתאוששת בכמה מדדים אחרים.
לפי הדו"ח, ברבעוני המלחמה התמ"ג הריאלי (התוצר המקומי הגולמי בניכוי האינפלציה) רשם "ירידה משמעותית" של 3% מתחת למגמה. הכלכלנים מדגישים כי ב-2021-2023 התוצר היה גבוה מהמגמה ב-1.5%, כך שהתוצר אחרי 7 באוקטובר נמוך מהתוצר שלפני המלחמה ב-5%. לדבריהם, "נתוני התמ"ג מראים כי יש סבירות גבוהה שישראל נכנסה למיתון באוקטובר 2023". הם מציינים כי הרבעון השלישי של 2023 היה רבעון ה"שיא", אך מאחר שהתוצר לא חזר לצמוח בקצב של המגמה, לא ניתן לכנות את הרבעון הרביעי כ"נקודת שפל".
עוד עולה מהדו"ח כי ברבעון האחרון של 2023 התוצר העסקי – הנחשב למנוע הצמיחה המרכזי של המשק – ירד ב-10% לעומת המגמה, ואחרי התאוששות מסויימת הוא התייצב על רמה של 6% מתחת למגמה. עוד מציינים הכלכלנים כי החל מהרבעון השני של 2024, שיעור הצמיחה של התוצר העסקי נמוך מהמגמה, והדבר תקף גם לגבי התוצר המצרפי. לכן, לפי נתוני התוצר והתוצר עסקי, החוקרים מגיעים למסקנה כי "ישראל טרם הגיע לנקודת השפל". נתונים אלו תומכים גם בהשערה שהמיתון נמשך.
כך, ההשקעות צנחו ב-30% ברבעון הרביעי של 2023 – יותר מהצניחה באינתיפאדה השנייה. לאחר מכן, הן התייצבו על רמה של 20% מתחת לקו המגמה. החוקרים גילו כי נקודה השיא לא נרשמה ברבעון הרביעי של 2023, אז פרצה המלחמה, אלא ברבעון השני של 2023 – שבא אחרי ההכרזה על ההפיכה המשטרית. גם נתונים אלו תומכים בהשערה שהמיתון נמשך.
היצוא ירד ב-8% אחרי המלחמה, והתייצב על רמה של 7% מתחת למגמה. גם במקרה הזה, הכלכלנים מדגישים כי טרם ניתן לראות "נקודת שפל שממנה צומח היצוא מהר יותר מהמגמה" – מסקנה שגם היא תומכת בהשערה שהמיתון נמשך. חברי הוועדה מדגישים כי המרכיב שנפגע בשיעור הגבוה ביותר הוא התיירות (חלק מיצוא השירותים), אך מדגישים כי ייתכן שנפגעו תחומים נוספים כמו הייטק.
מחלוקת מעניינת נוצרה סביב נתון הצריכה הפרטית, המהווה יותר ממחצית מהתוצר. אחרי ירידה חדה של 8% עם פרוץ המלחמה, הצריכה התאוששה ואף החלה לעלות. עם זאת הכלכלנים מציינים כי יש להתייחס בזהירות לנתון זה, שכן הצריכה היא פחות תנודתית ולכן פחות יעילה למדידת שינויים במחזור עסקים. בנוסף, מדיניות הממשלה, שכללה תשלומים לחיילי מילואים ולמפונים, עודדה את הצריכה הפרטית. לפיכך החוקרים בחנו גם את הצריכה הפרטית של מוצרים בני קיימא (דירות, מכוניות, מוצרי חשמל ועוד), שרגישה יותר למיתון עקב עלותה הגבוהה. ואכן, צריכה זו ירדה ב-4%.
בשוק העבודה, שני נתונים תומכים במסקנת המיתון: שיעור התעסוקה ומספר המשרות הפנויות – אלה רשמו ירידה וטרם עלו חזרה לקו המגמה. גם נתוני היבוא פחות חד-משמעיים, שכן בתקופה הנסקרת חל זינוק ביבוא הביטחוני.
המסקנה של חברי הוועדה היא שבאוקטובר 2023 החל מיתון בישראל, כאשר נקודת השיא נרשמה בספטמבר 2023. לגבי סוגיית ההגעה לנקודת השפל, בה המיתון מתחיל להסתיים, הנתונים פחות חד-משמעיים; זאת, מאחר שנתוני הצריכה הפרטית, האבטלה והיבוא מראים שנקודת השפל היתה "אי שם ב-2024", אך התמיכה הרחבה של הממשלה עלולה להטות את הנתונים לטובה. לפיכך הם קובעים כי "יש להמתין עוד כדי להגיע למסקנה סופית לגבי נקודת השפל" ולפיכך לגבי סוף המיתון. לדבריהם, "ייתכן שניאלץ להמתין עד לסיום מלא של המלחמה כדי להגיע למסקנות חדות בקשר לסיום המיתון".
