"המלחמה על התודעה נמשכת בכל הכוח": מה עומד מאחורי איומיו של חמינאי?

מומחה למזרח התיכון מסביר איך המנהיג העליון של איראן מתכנן לרתום את הפגנות הסטודנטים להפצת מסרים נגד ארה"ב: "צריך לקחת את האיומים שלו ברצינו"

"המנהיג העליון רואה בתפקידו כמדריך קוגניטיבי, המשתמש בכלים פסיכולוגיים להשפעה. הוא מנצל את הנרטיב של 'המאבק הפלסטיני' כדי להבנות נרטיבים", כך אומר אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, על מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי.

"הוא פועל להציג את ישראל ככובשת ורצחנית, במטרה לייצר תמיכה בעניין הפלסטיני בקרב אמריקאים ואחרים שאינם מודעים לנרטיבים שהמציא משטר האייתוללות".

חמינאי פרסם הבוקר (חמישי) מכתב פתוח בשפה האנגלית ברשת X, לסטודנטים בקמפוסים בארצות הברית בו הוא קורא להם להמשיך בפעילות נגד ישראל וכינה את הפעילות שלהם "התפתחות משמעותית". במאמר שפרסם המנהיג העליון של איראן, בביטאון הרשמי שלו בתחילת החודש ונחשף על ידי באליש, כותב חמינאי:"להבה בלב החושך: התקוממות של סטודנטים בארה"ב נגד רצח העם בעזה".

בלאיש מדגיש כי חמינאי מנהל את פעילות התעמולה הזו בעצמו, במטרה לקשור את תמיכת הסטודנטים האמריקאים בעזה עם השמדת ארצות הברית. "תפיסת עולמו של חמינאי דומה להשקפתו של גבלס ולמדיניות הסובייטית לגבי כוחן של תעמולה והנדסה קוגניטיבית", הוא מציין.

"החלק השני של הפרויקט הקוגניטיבי הזה", הוא מוסיף "הוא להפנות את האמריקאים נגד ארצות הברית עצמה, שמוצגת כתומכת בישראל הגזענית ורצח העם". לדעתו, מלחמה היא כעת מלחמה קוגניטיבית: "התקשורת משפיעה על המוח והלב, ומי ששולט בתקשורת מצליח להשיג את מטרותיו."

"חמינאי מייצר נרטיבים תעמולתיים בקפידה. במשך שנים הוא כינה את ישראל 'המשטר הכובש' והשתמש במונח 'גזענות' כדי ליצור הקשר לפגיעה בחפים מפשע. הוא טוען שישראל 'רוצחת אלפי ילדים ללא ייסורי מצפון' ומזהיר שאוכלוסיות ארצות הברית ואירופה חייבות להחליט כיצד להתמודד עם מצב זה".

עוד מציין בלאיש כי חמינאי בונה את הנרטיב של "הג'יהאד החברתי והמוסרי", ומקווה שאוכלוסיית העולם תבין את האיסלאם ועליונותו על המערב. הוא מדגיש כי יש להבדיל בין תמיכה בחמאס לתמיכה בטרור וטוען שצעירים במערב החלו להתעמק בקוראן.

לסיום הוא מזהיר כי יש להתייחס ברצינות לאיומיו של חמינאי להפוך את מחאת הסטודנטים נגד ארצות הברית עצמה: "חמינאי מנצל את המיעוט הרועש גם אם הרוב אינו שותף לדעה שלהם. בנאומיו, הוא רומז על מה שעומד להתרחש, ויש להתייחס ברצינות לאיומיו".