הממשלה פנתה לשופטי בג"ץ ביום שישי בכדי לדרוש את הוצאת עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתיק בית המשפט בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. העמדה הוגשה על ידי עורכי הדין ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר המייצגים את הממשלה בעתירות, מול עמדת העותרים והיועמ"שית המגבה אותם.
"לתגובה צורף מכתב לבית המשפט מטעמו של ראש השב"כ. זאת, על אף שהיועצת המשפטית לממשלה איננה מייצגת אותו בהליך זה. אין שום פרוצדורה בדין המאפשרת הגשת מכתבים לבית המשפט ואין בתגובת היועצת המשפטית לממשלה כל הסבר, על בסיס איזו הוראה בדין צורף מכתב זה לתגובתה", כתבו עורכי דינה של הממשלה.
לעמדת הממשלה, "ראש השב"כ לא עתר לבית המשפט הנכבד וגם לא הגיש תגובה לעתירה. עתירה כאמור היתה מחייבת אותו בצירוף תצהיר ומאפשרת לצדדים לחקור אותו על תצהירו. הניסיון לחמוק מהגשת תצהיר ובכך להמנע מהצורך להחקר עליו, אינה מקנה לראש השב"יכ וליועצת המשפטית לממשלה זכות לחרוג מסדרי הדין ולפנות במכתב לבית המשפט".
בשל כך, נתבקשו השופטים כי "לאור הפגם החמור שנפל בתגובת היועצת המשפטית לממשלה באופן בו צורף לה המכתב, בדרך המנוגדת לדין, מתבקש בית המשפט להורות על הוצאת התגובה מתיק בית המשפט".
כזכור, ראש השב"כ רונן בר פנה לשופטי בג"ץ במכתב אשר צורף לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה לפיה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר אותו. במכתבו, בר קושר בין התפתחויות תחקיר שב"כ באשר לשבעה באוקטובר, עמדתו באשר לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן עמדתו כי ניתן להמשיך בעדות נתניהו במסגרת המשפט הפלילי נגדו – לבין משבר האמון בינו לבין ראש הממשלה אשר הביא להחלטה לפטרו.
"במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי", כתב בר לשופטים.
עוד כתב בר: "לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול".
בר הוסיף וכתב לשופטים כי ראש הממשלה נתניהו משחיר אותו ואת השב"כ בכל הקשור לחקירת פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים המסווגים. במכתבו, טוען בר כי החקירה בפרשת קטארגייט החלה במחצית הראשונה של חודש פברואר, למרות שהיועמ"שית הודיעה כי היא מאשרת את החקירה רק בסוף אותו החודש. בנוסף, בר מציין כי נערכו 17 חקירות דומות לפרשת המסמכים המסווגים, בנוגע להדלפת מידע מסווג, וכי השב"כ לא הותקף – אלא בפרשה הקשורה לדוברו של נתניהו, אלי פלדשטיין. "ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד", כתב בר לשופטים.
בר הוסיף: "חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה – האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל 'באורח ממלכתי', כאשר 'לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים', כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
עוד כתב בר כי להבנתו, "ביסוד הפסקת כהונתי עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית של ראש שירות הביטחון הכללי לדרג המדיני הממונה עליו. כאשר הדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות מסוג זה אינה מתקיימת מצידי, החליטה הממשלה, ללא שהונחו בפניה נימוקים עניינים ותוך התעלמות מהכללים שבדין, לקדם את הפסקת כהונתי בחופזה, ומבלי שהפורום שנקבע בדין לצורך כך בחן את כלל הטענות".
בר תקף את החלטת הממשלה לפטרו, והזהיר את השופטים: "מתן תוקף משפטי למהלך מעין זה, לאור כל המפורט לעיל, עלול להיות הרה אסון לשירות הציבורי במדינת ישראל ולהביא לשינוי חד במושכלות יסוד ובנורמות ארוכות שנים, אשר עוצבו גם על ידי בית משפט נכבד זה. מניסיוני, יש לשמר את מעטפת הגנה שניתנה למשרתי הציבור הבכירים, שכן זה הוא תנאי הכרחי לקיום חובת האמון שלהם לציבור".
