מיסוי הרווחים הלא ממומשים נמצא בשבועות האחרונים בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת, כחלק מאישור תקציב 2025, שהכנסת אישרה בקריאה ראשונה השבוע. המהלך נתפס בעיני רבים כ"תוכנית דגל" של תקציב 2025. הוא היה אמור להכניס לקופת המדינה 10 מיליארד שקלים ב-2025, וכ-4 מיליארד שקלים נוספים בממוצע בשנים שאחריה. תרומתו לקופת המדינה הייתה גדולה אף יותר מהעלאת המע"מ ל-18%, שצפויה להכניס כ-6.5 מיליארד שקלים.
מעבר לסכום הגבוה, למהלך תפקיד חשוב בבניית האמון בין הממשלה לאזרחים ביחס לתקציב 2025. בספטמבר הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את התוכנית הכללית לתקציב, וביחס למחירי המלחמה ולצורך באחריות תקציבית, שנתפסת כחוב ציבורי נמוך, קבע ש"כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה". הקביעה שכולם צריכים לשאת בהוצאות המלחמה באופן שווה בעייתית, מאחר שלמעמד הביניים ולשכבות החלשות אין הרבה אפשרות להרעה במצבם הכלכלי, אבל נראה שגם בזה הממשלה לא תעמוד. המחירים שקובעת הממשלה ותעריפי המסים עבור העובדים יזנקו ב-1 בינואר. מעט מסים הושתו על בעלי ההכנסה הגבוהה והאחוזון העליון, בהם תוספת 2% למס יסף עבור רווחי הון גבוהים שעברה, ומיסוי הרווחים הכלואים.
מיסוי הרווחים הלא מחולקים נועד להתמודד עם עיוותים בשיטת המיסוי הדו-שלבי. כמחצית מהמס שחברות משלמות נגבה בעת קבלתו (מס רווחים) והחצי השני נגבה בעת חלוקת הרווחים לבעלי ההון (מס דיווידנדים). הטבת המס מאפשרת לחברות לנתב רווחים להשקעה בפעילות החברה שתורמת למשק, כמו העסקת עובדים, קניית מכונות וציוד ובניית משרדים. חברות גדולות מנצלות הטבה זו כדי להימנע מתשלום מס. כך גם חברות של יחידים ומעטים, שמקבלים תשלום עבור עבודתם דרך חברה ולא כשכר, כמו עורכי דין, רופאים ורואי חשבון. הרווחים אינם מחולקים וממוסים אלא משמשים להשקעה פאסיבית, כמו נדל"ן מניב ומניות.
להצעה שני חלקים עיקריים. הראשון, מיסוי של 2% על רווחים לא מחולקים של חברות החזקה, שהן ברובן חברות בנות של חברות גדולות המסייעות להימנע ממס. החלק השני הוא גביית מס שווה לזה שהיה נגבה לו חולקו דיווידנדים בחברות ארנק של מעטים.
בדיונים התגבשו הסכמות עם נשיאות המגזר העסקי, שעוד לא עלו לכתב, להקל על החברות הגדולות, ובמקום למסות 2% מהרווחים הלא מחולקים – לקבוע איתן באיזו צורה יחלקו את המס בשנים הבאות. צמצום זה צפוי להוריד ביותר מחצי את ההכנסות הצפויות מהמהלך.
השבוע ממשיך המאבק בחלק בחוק שלא ירד ועבר בקריאה ראשונה. היום (רביעי) דיון נקטע לאחר ויכוח בין מנכ"ל רשות המסים שי אהרונוביץ' וסגן נשיא לשכת רואי החשבון אבי נוימן. הדיון עסק בשאלה אם יהיה הבדל במיסוי בין שותפות קטנה וגדולה בתחומים כראיית חשבון וייעוץ מס. אהרונוביץ' טען שרואי החשבון אינם מעוניינים להגיע לפשרה: "הלכנו אתמול עד אמצע הלילה לשיחות, ויש צד שרק רוצה עוד ועוד. אנחנו יכולים לחזור לחקיקה המקורית, לבטל את הפשרה. נראה אם זה לא יעבור, זה יעבור כמו ענק".
מ"מ ראש הוועדה, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שהבהיר בשבועות האחרונים שמבחינתו החוק לא יעבור ללא הסכמה, החליט לסיים את הדיון.
מוקדם יותר השבוע, בדיון הביע רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, חשש מההחלטה למסות עסקים שמראים רווחיות של יותר מ-25%. "אני לא מבין למה אנחנו חלק מהאירוע הזה, למה אתם מגיעים לאנשים שרוצים להתפרנס". לפי כהן, מדובר בתמריץ שלילי לרווחיות שיפגע בבעלי עסקים שרוצים לשמור רווחים לימים שבהם החברה שלהם תיקלע למשבר.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים: "83% מהמס נלקח מהמאיון העליון, וכל שאר המס מהעשירון העליון. אתם יכולים לנופף עם קבלני שיפוצים, מתקיני מזגנים ובעלי מסעדות, אבל יש כריות מס שמגינות על האנשים האלה. אנחנו ממסים רק מ-25% רווחיות, שזה מגן במידה מסוימת גם על הנמנעים ממס ליתר ביטחון, כדי שלא נפגע בעסקים הקטנים. לחלק מהחברות יש הוצאות תפעוליות ולחלק פחות, אנחנו מצליחים ככה לגשת לרוב מי שהחוק מכוון אליו. החשמלאי והאינסטלטור הם לא חברה אלא עוסק מורשה, והם משלמים 50% מס. האנשים האלה שאתה מייצג משלמים מס מלא, ואני לא מבין למה אתה לא מנסה להגן עליהם".
ד"ר עופר רז דרור, סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, הראה איך החוק יכוון בדיוק לענפים שרשות המסים והאוצר מעוניינים בהם: "אציג את ההבדל בין שיעור הרווחיות של הדוגמאות שלכם לאלה שאנחנו באים למסות. שיעורי רווחיות חציוניים: שירותי ניקיון – 0%, ייצור רהיטים – 1% , חקלאות – 2%, מוסכניק – 4%. לעומתם שיעורי רווחיות של ענפים שיש בהם חברות ארנק גבוהים בהרבה בשיעור הרווחיות החציוני: שירותים משפטיים – 30%, ראיית חשבון – 19%, ייעוץ מס – 14%".
מכיוון שמדובר בתקנות מס, אם הן לא יעברו השנה, הן לא יחולו ב-2025. לינור דויטש, מנכ"לית ארגון 'לובי 99', טענה כי המריחה מכוונת: "יש אסטרטגיה מכוונת. אם חוק מס לא עובר עד 30 לחודש, הוא לא יהיה תקף בשנה הבאה, ואפילו לא התחלנו לקרוא את נוסח החוק. משתמשים בעסקים קטנים כמגן אנושי, מנצלים את העובדה שזה חוק מורכב ומבלבלים ח"כים. האוצר ורשות המסים הראו שזה 83% מהמאיון העליון. באים לפה נציג אחר נציג של כל ארגוני הלובי של ה-1% שמטעים אתכם ומפחידים אתכם. אנחנו רוצים מס אמת, שהמאיון העליון לא יופלה לטובה לעומת שכירים".
