במעבדות מוסתרות היטב ברחבי דרום לבנון, מגייסי החיזבאללה מערבבים אמפטמינים עם כימיקלים זולים בסירי נירוסטה גדולים. התוצאה –קפטגון, המכונה "הקוקאין של העניים". לאחר שהסם מוכן, הוא נמכר למדינות המפרץ, והרווחים – עשרות מיליוני דולרים – משמשים למימון מטרות טרור, כך לפי ה"טלגרף" הבריטי, אשר פרסם היום (ראשון) את כתבתו של עודד עילם, בכיר במוסד לשעבר.
סחר בסמים אסור על פי האסלאם. אך החיזבאללה פיתח גישה פרגמטית לנושא. הארגון אינו מייצר את הסם עבור המוסלמים עצמם, אלא עבור "אויבי האסלאם" – מדינות המפרץ, במיוחד ערב הסעודית, שם המשטר הסוני הוא יריב פוליטי ודתי לשיעים המיוצגים על ידי חיזבאללה ואיראן.
ישראל תוקפת את החיזבאללה כפי שלא עשתה מעולם. התקפות צבאיות נרחבות, חיסולים ממוקדים של מפקדים בכירים, והרס תשתיות קריטיות זעזעו קשות את הארגון. אך הוא לא הושמד לחלוטין. סביר להניח שבשלב מסוים, ארגון חיזבאללה יחפש דרך להפסקת אש או הסדר, מתוך הבנה שאינו יכול לשאת באבדות הכבדות המתמשכות.
לחץ בינלאומי, במיוחד לחץ אמריקאי, יופעל על ישראל לקבל את ההצעה. סביר להניח שישראל תיאלץ בסופו של דבר להסכים להפסקת לחימה, מבלי להפיל לחלוטין את החיזבאללה. זו תהיה הזדמנות קריטית להבטיח שהחיזבאללה לא יתחזק במהירות ויהפוך שוב לאיום אסטרטגי.
כדי למנוע מהחיזבאללה להתחזק לאחר הפסקת אש, ישראל והקהילה הבינלאומית חייבות "לעקוב אחר הכסף". כוחו האמיתי של הארגון טמון לא רק בנשקו וביכולותיו הצבאיות, אלא גם במנגנון הכלכלי המתוחכם שלו. לא פחות מ־40 אחוז מהכנסות החיזבאללה מגיעות מסחר בקפטגון. מעבדות הקפטגון בעמק הבקאע הן היעד העיקרי של המבצע.
התקפה ישירה וממוקדת על מתקנים אלה עשויה לפגוע ביכולת הייצור וההפצה של החיזבאללה. לצד הפעולות בשטח, נדרש גם שיתוף פעולה בינלאומי לבדיקת המערכת הבנקאית הלבנונית, המאפשרת לחיזבאללה להלבין את הרווחים מסחר בסמים.
מספר בנקים לבנוניים משמשים ככלים חשובים למימון פעילות הארגון ומהווים חוליה קריטית בשרשרת ההכנסות שלו. חייבות להיות סנקציות כלכליות בינלאומיות קפדניות על בנקים וגופים פיננסיים התומכים בחיזבאללה.
החיזבאללה הצליח לבסס את עצמו ככוח צבאי וכלכלי בלבנון, בעוד הצבא הלבנוני נותר "צבא יחף" חלש, בעיקר מבחינת מימון. בעוד לוחם חיזבאללה מרוויח כ־1,500 דולר בחודש, חייל בצבא הלבנוני מרוויח 300 דולר. משכורות אלה מגיעות במידה רבה מסחר בסמים, וחיתוך היכולת לממן אותן יפגע במוטיבציה של לוחמי החיזבאללה. פגיעה במקור המימון של החיזבאללה עשויה גם להפחית את מעמדו בקהילה השיעית, להגביל את יכולתו לגייס לוחמים ולצמצם את המימון לטיפול בפצועים.
בכל הסכם עתידי שיושג לאחר הפסקת אש, יהיה צורך לדרוש את פריסת הצבא הלבנוני בדרום המדינה, במיוחד באזורים הנמצאים כיום בשליטת החיזבאללה. הצבא הלבנוני חייב לשמש כחץ אמיתי מול החיזבאללה ולהבטיח שהאזורים הדרומיים לא יחזרו להיות בסיס לפיגועי טרור נגד ישראל.
אך לשם כך, יש צורך משמעותי בהעצמה כלכלית וצבאית של הצבא הלבנוני כיום; הפער בין תקציב החיזבאללה לבין זה של הצבא הלבנוני הוא בלתי נתפס. הקהילה הבינלאומית, בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ וישראל, צריכה לחזק את הצבא ולמגר את הפער הזה.
המאבק נגד החיזבאללה אינו יכול להסתמך רק על מבצעים צבאיים. כפי שאמר ברון הסמים המפורסם אל צ'אפו: "הכדורים לא הורגים את הרעב, אבל הכסף כן." עבור החיזבאללה, הכסף הוא הכלי החזק ביותר. על ידי פגיעה במקורות ההכנסה שלו – מעבדות סמים, בנקים לבנוניים והמערכות הכלכליות המאפשרות לו לפעול – ניתן להחליש אותו ביעילות.
