הצו הדרמטי של ביידן: מה המשמעות ועל מי הוא משפיע?

נשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן הנחית מכה קשה על ישראל כאשר כלל אותה בצו נשיאותי חדש שמגביל את תפוצת המעבדים הגרפיים בעולם, זאת במטרה למנוע זליגה של מעבדים שכאלה לידי סין ורוסיה שעשויות לעשות בהם שימוש צבאי.

● בלעדי | אנבידיה מנהלת מגעים לקבלת הטבות מס בישראל, והיא לא לבד
● השכר בהייטק עלה, אבל הטבת האופציות התכווצה דרמטית: מי העובדים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר?

במסגרת איסור הפצת מעבדים גרפיים (AI Diffusion Rule) הכניס הנשיא ביידן, שבוע בלבד לפני עזיבתו את הבית הלבן, את ישראל לרשימה של מדינות שעליהן יוטלו מגבלות מסוימות ליבוא מעבדים גרפיים מתוצרת חברות כגון אנבידיה, אינטל ו־AMD.

זאת, חרף העובדה שבחלק מן החברות הללו מפותחים המעבדים הגרפיים בישראל. במסגרת ההגבלות, כל גורם ישראלי יידרש להגיש בקשה מיוחדת ליבוא המעבדים ולפרט את השימוש המיועד להם, ולאחר מכן לקבל אישור מפורש ממשרד המסחר, דבר שעשוי לעכב במידה ניכרת את תהליכי פריסת המעבדים הגרפיים בישראל וכתוצאה את ההתפתחות של תעשיית ההייטק המקומית, ולמעשה של כל סקטור שעושה שימוש במעבדים גרפיים.

איך ישראל מסווגת?

הצו החדש כולל שלוש קטגוריות ברמות חומרה שונות: הראשונה של מדינות שקיבלו פטור מאישורים מיוחדים, קטגוריה שלישית הכוללת מדינות שלהן נאסר לייצא מעבדים גרפיים, בהן סין, רוסיה ואיראן, וקטגוריית ביניים בתוכה 150 מדינות, בהן ישראל ואוקראינה.

ביידן החליט שלא להכניס את ישראל לרשימת 18 המדינות הפטורות מהתהליך החדש, מלבד ארה"ב: אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, צרפת, גיניאה הצרפתית, אירלנד, איטליה, יפן, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, דרום קוריאה, ספרד, שבדיה, טייוואן ובריטניה. קבוצה שלישית של מדינות הכוללת את רוסיה, סין, בלארוס, איראן, מקאו, צפון קוריאה ומדינות נוספות אשר עליהן קיים אמברגו נשק – תספוג עצירה כמעט מוחלטת של יצוא מעבדים גרפיים.

חברות ישראליות יוכלו להגיש בקשה ליבוא, אז מה הבעיה?

חברות ומוסדות ישראליים ייאלצו לעמוד בתור הארוך במשרד המסחר האמריקאי להוצאת האישור, דבר אשר יצור צוואר בקבוק ויאיט את יבוא המעבדים הגרפיים לישראל, בתקופה קריטית של צמיחת ענף הבינה המלאכותית. נוסף על כך, קיימת מכסה שתגביל את מספר המעבדים הגרפיים שישראל תוכל להטמיע: על פי וול סטריט ג'ורנל, תתקיים עבור 150 המדינות הללו מכסה שנתית של כ־50 אלף מעבדים גרפיים לחברה במשך שלוש שנים, החל מהשנה ועד 2027, כאשר חברות גדולות בעלות מעמד מיוחד יוכלו לרכוש עד 320 אלף מעבדים.

"התקנות מאפשרות למדינות הקטגוריה הזו לחתום על הסדרי אבטחה ושימוש מול הממשל האמריקאי ולהכפיל את התקרה ל־100 אלף מעבדים לחברה", אומר לגלובס עו"ד יאיר גבע, ראש תחום ההייטק במשרד הרצוג. "חריג אחר להגבלה הכמותית, שרלוונטי להייטק הישראלי בין היתר, הוא שהזמנות של רכיבים עם כוח חישוב מוגבל יחסית (עד 17 אלף שבבים מתקדמים) לא דורשות רישיון ולא נכללות בחישובי ההגבלה על המדינות הספציפיות. מרבית ההזמנות של שבבים נעשות במספרים שמתחת להגבלה זו, בין היתר על ידי אוניברסיטאות, מכוני מחקר, חברות הייטק, וגופי בריאות".

עוד מסביר גבע כי: "חריג נוסף חל על חברות מרכזי הדאטה הגדולות – אמזון ומיקרוסופט למשל, שמאפשר להן לבנות מרכזי דאטה מבוססי שבבים מתקדמים גם במדינות המוגבלות בהתעלם מהגבלת הכמויות, בכפוף לתנאים שונים לרבות אמצעי אבטחה, חובות עדכון ודיווח לרשויות בארה"ב ואף בהתאם להיסטוריה שלהן בענייני זכויות אדם. ההחמרה האמורה כפופה לכך שחברות גלובליות אלו לא יפעילו פחות מ־50% מיכולת החישוב שלהן מחוץ לארה"ב, ולא יפעילו יותר מ־25% מכוח החישוב שלהן אצל בנות הברית או יותר מ־7% אצל כל מדינה אחרת".

בנוסף, חברות בודדות ממדינות אלה יוכלו לקבל פטור מיוחד על בסיס בקשה, שיסיר מעליהן ולו חלק מההגבלות. לא ברור טיב השבבים שיוגבלו, זאת כיוון שמעבד אחד מסוג בלאקוול, המעבד החדש של אנבידיה, שווה ערך לארבעה מעבדי H100, המעבדים מהדור הקודם, במשימות אימון מודלים, ושווה ערך ל־30 מעבדים כאלה במשימות הפעלת מודל (Inference). ייתכן כי באופן שכזה, חברות ישראליות יוכלו לקבל "פטור" גורף וכך יצטמק הנזק לחברות קטנות יותר או חברות צעירות שטרם השיגו פטור.

האם טראמפ יוכל לבטל את התקנות החדשות?

"התקנות נכנסות לתוקף תוך 120 יום מפרסומן, ולפיכך נותרה האפשרות שממשל טראמפ יכניס בהן שינויים טרם כניסתן לתוקף", מסביר גבע.

מה ביידן שואף להשיג?

מעבדים גרפיים מהווים בסיס למחשבים שהקמתם עשויה לסכן את הביטחון הלאומי של ארה"ב, למשל על ידי הקמת מחשב שיפענח את הצפנים של הצבא האמריקאי, או לחלופין להפעיל באמצעות בינה מלאכותית מערכות נשק. ארה"ב וסין מנהלות "מירוץ חימוש" בתחום, כאשר גם סין לא נותרת בידיים ריקות – וואווי הסינית נחשבת לשחקנית מובילה בפיתוח מעבדים גרפיים סיניים העומדים בבסיס מחשבי על וחוות שרתים שלהן, ככל הנראה, גם שימוש צבאי נוסף על זה האזרחי.

היה ניתן למנוע את הגזרה?

ישראל איננה שותפה של ארה"ב בחקיקה המונעת זליגת מידע וטכנולוגיות ליריבות של ארה"ב, כגון סין. בתקופת שרת המדע לשעבר אורית פרקש־הכהן וראש המל"ל לשעבר אייל חולתא הוחל תהליך המכונה בארה"ב "טכנולוגיות בטוחות" (Trusted Technologies) שדרש מהלכי חקיקה. שתי המדינות סיכמו כי בתמורה להקמת פורום אסטרטגי טכנולוגי ישראל תדון במניעת זליגות טכנולוגיות, אך הממשלה נפלה והתהליך לא המשיך.

ממשרד הכלכלה נמסר כי "המשרד, בשיתוף גורמים נוספים בתעשייה ובממשלה, פועל לשיפור מעמדה של ישראל מול הפיקוח האמריקאי באמצעות פיתוח כלי עבודה חקיקתיים אשר יעמדו בסטנדרטים האמריקאים הנוכחיים".

מי הנפגעות בישראל?

הנפגעת המרכזית מתקנות היצוא היא אנבידיה, שחולשת על יותר מ־90% מכלל מכירות המעבדים הגרפיים בעולם. ביום ב' פרסמה החברה בבלוג שלה תגובה חריפה: "הקדמה העולמית נמצאת כעת בסכנה. ממשל ביידן מבקש כעת להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות חוק ה־AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, אשר מאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם". קן גלוק, סגן נשיא באורקל העולמית, אמר כי "הכללים החדשים מקטינים את השוק לחברות אמריקאיות ב־80% ומגיש אותו לחברות הסיניות".

נפגעות נוספות הן אינטל ו־AMD שמייצרות שבבים גרפיים, וכן מפעל TSMC שמייצר את מעבדי אנבידיה. בצד הישראלי, תיפגע אנבידיה ישראל עצמה ביכולתה לייבא לישראל מעבדים גרפיים לצורך הפעלת מחשבי־על ופיתוח טכנולוגיות חדשות, אם כי סביר להניח שכיבואנית, תקבל אנבידיה פטור מהיר AI Diffusion

מושפעות נוספות עשויות להיות צרכניות המעבדים הגרפיים – חברות העוסקות בפיתוח מוצרים מבוססי בינה מלאכותית כגון AI21 הישראלית, המפתחת מודל שפה גדול על בסיס אימון מודלים, או מובילאיי שמפתחת מערכות לרכבים אוטונומיים.

גם חברות המעוניינות לבנות חוות שרתים להפעלת בינה מלאכותית עשויות להיות מושפעות. לאחרונה פורסם בגלובס כי שינפלד הנדסה מעוניינת לבנות בישראל חוות שרתים ל־AI, כך שהדבר עשוי לעכב זאת. המגבלה אף עשויה להשפיע על תוכניות רשות החדשנות להקים מחשב על בהיקף של 1,000 מעבדים גרפיים למטרות שימוש של האקדמיה והתעשייה. לכאורה, גם משרד הביטחון עשוי להיות מושפע מכך, אך הסכמים ייחודיים בין המדינות עשוים להקל על כך.

ההגבלות חלות רק על יבוא שבבים?

לא, אלה יחולו גם על יבוא מודלים של בינה מלאכותית כגון OpenAI וגוגל. חברות אלה יידרשו להוציא רישיונות יצוא מיוחדים עבור כל אחת מ־150 המדינות הכלולות בקטגוריית הייבוא המוגבל בה חברה ישראל. ההגבלות לא יחולו על מודלי בינה מלאכותית בקוד פתוח כמו אלה של מטא ומיסטראל.

מה קרה למניות השבבים לאחר פרסום הצו?

בשבוע האחרון איבדה אנבידיה 11% משוויה, וביממה האחרונה איבדה 3% מערכה במקביל לפרסומים על המגבלות החדשות בבלומברג שנפוצו החל מסוף השבוע. מניית AMD, המייצרת את מעבדי ה־Mi300 המתחרים במעבדי אנבידיה, ירדה בקרוב ל־5% ביממה האחרונה, וביותר מ־10% בשבוע האחרון; גם מניית ברודקום שמפתחת מעבדים גרפיים עבור אפל ירדה ב־5% בשבוע האחרון, ומניית מארוול ירדה ב־4%.

תעודת הסל SMH העוקבת אחרי חברות שבבים מובילות ירדה ב־2% ביממה האחרונה וב־5% בשבוע האחרון.