ישיבת הממשלה צפויה להתכנס ביום ראשון הקרוב לדיון בסוגית הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זאת, על אף חוסר רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל רוב השרים למהלך שכזה. הסיבה להתכנסות הדיון היא החיוב שהטיל בג"ץ על הממשלה, לקיים דיון בסוגיה בתוך 60 ימים.
"60 יום לא הספיקו לממשלה כדי לדון בדרישתנו הבסיסית להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי שבעה באוקטובר", אמר הערב נמרוד דוויק, מנכ"ל תנועת "דרכנו" שהגישה את העתירה. "אזרחים ישראלים נחטפו ממיטותיהם, רבים מהם עדיין מופקרים במנהרות חמאס. יותר מאלף ישראלים נטבחו ונהרגו, אזרחים וחיילים, וכל זה לא הספיק כדי להוביל לחקירת המחדל הגדול בתולדות ישראל. רק העתירה שתנועת 'דרכנו' הגישה לבג"ץ אילצה את הממשלה ברגע האחרון לקיים דיון בנושא, גם אז כמה אופייני – דיון אמורפי ולא מחייב. זה לא רק ביזוי של בג"ץ, זו הפרת אמונים של הממשלה ושריה מול כל האזרחים. לא נניח לממשלה לחמוק מהדרישה לוועדת חקירה ממלכתית, ביום שני הקרוב בשעה 11:00 ניפגש מול הכנסת עם ארגזי חומרי החקירה".
שר החינוך יואב קיש (הליכוד) הגיע מוקדם יותר היום לתיכון "בליך" ברמת גן, שם פגש תלמידים והתייחס בין היתר לסוגיית חקירת מחדל שבעה באוקטובר וההתנגדות של הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. השר הגיע לבית הספר לבקשת אורין גנץ, אמה של עדן זכריה ז”ל, שנחטפה וגופתה חולצה. אורין גנץ הרצתה בפני תלמידי בית הספר, והזמינה את השר להשתתף במפגש.
במענה לשאלת אחד התלמידים, טען השר קיש שאין סירוב עקרוני למנגנון הבדיקה אלא למי יעמוד בראש: "אנחנו רוצים לעשות את זה יחד, אנחנו רוצים ועדת חקירה ממלכתית עם כל הסמכויות. לרדת לאמת ולא לחפף שום דבר. להבין ולהפיק את הלקחים. הכי חשוב זה הלקחים ואחרי זה מי שאחראי שישלם את המחיר".
קיש מציע שמי שיעמוד בראשות החקירה יהיו שני האבות השכולים תא"ל (במיל') דדי שמחי והשר לשעבר יזהר שי, שאיבדו את בניהם במלחמה: "אני לא מוכן בשום פנים ואופן שזה יהיה תפור. כשחצי עם אומר לך שעם אסתר חיות תהיה שם זה תפור, אז אתה לא יכול לשים אותה. אז מה עושים? לוקחים את המנגנון של ועדת חקירה ממלכתית – עם כל הסמכויות ללא שינוי – ואני מוכן שדדי שמחי ויזהר שי יובילו את זה יחד. כי ביחד צריך לעשות את זה ולא יכול להיות שחצי עם לא יאמין לוועדה הזו".
על רקע הסירוב העקרוני של הקואליציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ח”כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) הניחה ביום שני על שולחן הכנסת תיקון לחוק ועדות חקירה, שיחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן אוטומטי לאירועים ביטחוניים חריגים ואסונות בעלי השלכות לאומיות כבדות. מכך נובע שלממשלה לא יהיה שיקול דעת בשאלת הקמת הוועדה, והיא תקום מכוח החוק.
על פי הצעת החוק ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת תוקם ללא צורך בהחלטת ממשלה, במקרה של אחד מהאירועים החריגים הבאים: אירוע ביטחוני או אסון אזרחי שבו נהרגו או נחטפו למעלה מ-30 חיילים ו/או אזרחים, מתקפת פתע עם השתלטות אויב על שטח ריבוני או מלחמה שנמשכת למעלה משלושה חודשים.
לפי נוסח ההצעה, החוק יחול גם באופן רטרואקטיבי ויחייב את הקמת ועדת החקירה על אירועי השבעה באוקטובר. לדברי ח"כ פרקש-הכהן, החוק יעניק פתרון לבעיית ניגוד העניינים של כל ממשלה בהקמת ועדת חקירה והימנעות מהגעה לחקר האמת ממניעים פרסונליים.
בהצעה נכתב שוועדת החקירה הממלכתית המיוחדת תהיה בת חמישה עד שבעה חברים, בראשה יעמוד נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא על פי קביעת הנשיא.
העומד בראש הוועדה ימנה את יתר חבריה לאחר התייעצות עם נשיא המדינה; מספר הנשים בוועדה לא יפחת משתיים והיא תכלול גם נציג מקרב המשפחות השכולות או הנפגעות באירוע החריג.
פרקש הכהן מסרה: "הצעת החוק מטעמי נותנת מענה למצב שבו ממשלה מכהנת, שבזמן כהונתה התרחש אירוע הדורש הפקת לקחים, נמנעת מהקמת ועדת חקירה ממלכתית משיקולים פרסונליים, בניגוד לאינטרס הציבורי. אירועי השבעה באוקטובר המחישו את הצורך הקריטי במנגנון חקירה בלתי תלוי. הגיע הזמן שהחקירה תהיה חובה – ולא המלצה. בידי הקואליציה 45 ימים לנצל להידברות עימנו ועם נציגי המשפחות ביחס להצעה זו".
