תיקון לחוק המים שיוזיל את מחיר המים לחקלאות אושר אתמול (רביעי) בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. על פי התיקון לחוק, רשות המים תפחית את מחיר המים המושבים לחקלאות (מי שפד"ן), המים המליחים והמים השפירים באזורים שבהם אין אפשרות להשתמש במי השפד״ן.
בהתאם להסכמות שהושגו בין משרדי החקלאות, האנרגיה והאוצר, רשות המים וארגוני החקלאים, תושק תכנית השקעות רב שנתית לפיתוח ושדרוג תשתיות ומפעלי מים להשבת מי קולחין. במסגרת התוכנית יוקם "המוביל הארצי לקולחין" שיוביל מים מושבים לאזורים חקלאיים בהשקעה בהיקף כולל של כ- 3.5 מיליארד שקלים למשך 10 שנים בסיוע קק"ל. מדובר בהשקעה חסרת תקדים בתשתיות מי קולחין, במטרה לשפר את זמינותם למשקים חקלאים. הפחתת עלויות הגידול של תוצרת חקלאית צפויה להקל על זמינות ולהוזיל את מחיר התוצרת הטרייה לצרכנים.
על פי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, תעריף מי קולחין המסופקים לחקלאות יקבע בהפחתת עלויות הנובעות מעיקרון "המזהם משלם". מחיר המים השפירים לחקלאים ישתנה בהתאם לזמינות מי הקולחין, כך שככל שזמינות הקולחין נמוכה יותר, מחירי המים השפירים יפחתו.
במסגרת המתווה שהוסכם, מחירי המים המושבים המסופקים דרך מערכת השפד״ן לנגב יירדו בשיעור של 20%. מחיר מי השפד"ן יופחת תוך שלוש שנים ל-1.15 שקלים למ"ק. בנוסף יינתן מענה לאזורים נעדרי חלופה הנסמכים על מים שפירים בלבד, שהם יקרים יותר מהמים המושבים. לשם כך הוחלט על מודל תעריפי מים שפירים שנועד לעודד את צרכני החקלאות לצרוך מים מושבים, באופן שיפחית את סך עלויות המים לחקלאות ויגביר את הוודאות התכנונית בענף. באזורים בהם מספקים רק מים שפירים או באזורי עדיפות לאומית, ישלמו החקלאים 1.3 שקלים למ"ק עבור המים, במקום 1.7-2 שקלים למ"ק.
כמו כן, רשות המים תקדם תוכנית השקעה משמעותית בתשתיות המים המושבים לחקלאות שתיושם במהלך העשור הקרוב, בהיקף של 3.5 מיליארד ש״ח. מדובר במתווה שמכיר בחקלאות כפתרון המיטבי למי הקולחין בישראל שיצמצם את הולכתם לנחלים ולים התיכון בהיקף של 130 מיליון קו״ב בשנה.
התיקון לחוק זכה לגיבוי של ח"כים מימין ומשמאל. ח״כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) שיזם את החוק, אמר ל'דבר': "החוק יאפשר הורדת מחירי המים לחקלאות וקיבועם לשנים ארוכות, ויבטיח תכנית להקמת תשתיות הולכת קולחין בעשור הקרוב. צעדים אלו יחזקו משמעותית את החקלאות הישראלית והייצור המזון המקומי, יבטיחו מחיר הוגן לצרכנים ויסייעו בשמירה על ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאות ישראלית חזקה מותנית באופק כלכלי לחקלאים שלנו, ואת זאת מבטיח החוק". בין חברי הכנסת שקידמו את החוק נמנים חבר וועדת הכלכלה ח"כ ששון גואטה (הליכוד) וח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד).
שר החקלאות וביטחון המזון ח"כ אבי דיכטר: "החלטת ועדת הכלכלה היא אבן דרך משמעותית בהפיכתה של תוכנית ביטחון המזון 2050 למציאות בשטח. מענה לסוגיית המים לחקלאות הוא קריטי לשגשוגה של החקלאות. הפחתה במחירי המים מייצרת תמריץ חיובי משמעותי לחקלאים להגדיל את התוצרת כחול לבן ולוודא שהמדפים בחנויות יהיו מלאים".
לדברי מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן "מדובר בתיקון עוול מתמשך לפיו עלות הטיהור עלויות הוטלה, שלא בצדק, על החקלאים". חישוב עלות המים המושבים לחקלאות כיום כולל את עלויות הטיהור החלקי (השבה) של המים לחקלאות. שימוש במים מושבים לחקלאות מונע את הזרמת מי הביוב המטופלים לים, שכרוכה בעלויות גבוהות יותר, בשל הצורך בטיהור ברמה גבוהה, כנדרש באמנות הבינלאומיות, והובלת המים לים. בשנים 2022-2019 הכמות הממוצעת שהוזרמה לים עמדה על 55 מיליון מ"ק שהוזרמו ישירות לים, ו-13 מיליון מ"ק שהוזרמו לירקון ומשם לים. סך הכול 68 מיליון מ"ק בממוצע מדי שנה. על פי הערכת משרד החקלאות העלות הנחסכת תעמוד על כ-70 אגורות עבור כל מ"ק בגין עלויות הטיפול וההובלה, שהם כ-50 מיליון שקלים מדי שנה.
ישראל היא מובילה עולמית בתחום השימוש במי קולחין לחקלאות: החקלאות המקומית משתמשת מדי שנה בכ-400 מיליון מ"ק מי קולחין, שהם כ-85% מסך הקולחין. נוסף על כך, מוזרמים לשימוש חקלאי 167 מיליון מ"ק מי שפד"ן, שהם מי קולחין שעברו טיהור ברמה נמוכה. מדובר בסך של כ-570 מיליון מ"ק מי ביוב שזוכים לשימוש חוזר. כמות המים המושבים בישראל נמצאת במגמת עלייה מתמדת, בהתאם לגידול באוכלוסייה.
במשרד התשתיות בירכו על ההסכמות שהושגו, למרות ההתנגדות שהביעו לאורך הדיונים. בשורש ההתנגדות האיתנה עמד חשש של שר התשתיות, אלי כהן, שעלויות ההשקעה בתשתיות יושתו על רשות המים שמנוהלת כמשק כלכלי סגור, ויתבטאו בתעריף המים לצרכן הביתי. תמיכת שר התשתיות הושגה רק לאחר שהובטח שעלות התוכנית לא תושת על הצרכנים הביתיים, למעט עלות השינוע הבין אזורית, מבתי הצרכנים עד למתקני הטיהור. על פי הסיכום, אוצר המדינה ישתתף במימון התוכנית שתתוקצב בתקציב המדינה, והקרן הקיימת לישראל תבצע או תתמוך בשליש מעלות הביצוע של פרויקטים הכלולים בתוכנית.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר לאחר הדיון: ״המוביל הארצי לקולחין הוא בשורה היסטורית למשק המים בישראל. המוביל יתן מענה לחקלאים הישראלים ובפרט בפריפריה, יפחית את הוצאות המים, ויסייע למלחמה ביוקר המחיה".
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, שעמד על התנגדותו לסיכום, יישר קו עם שר האנרגיה לאחר שהובטח שהמתווה שאושר ישמור על איזון בין צרכי החקלאות למשקי הבית. "המתווה ישמור על איזון במשק המים, תוך הסתכלות ארוכת טווח על תכנון תשתיות המים וההשקעות הנדרשות בשנים הקרובות", אמר ליפשיץ, "יישום התוכנית יביא להגדלה משמעותית של מצאי הקולחין לחקלאות בשנים הבאות, תוך הגדלת ההשקעות במשק."
לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, המוביל הארצי לקולחין מהווה נדבך מרכזי בהתייעלות משק המים בישראל. "מדובר בהשקעה אסטרטגית בתשתיות. מתווה המים לחקלאים מגבש לראשונה תכנית ארוכת טווח לטובת החקלאות, יפחית את התלות במים שפירים, וישפר את יציבות משק המים לטווח הארוך".
בהנהגת התנועות החקלאיות מברכים על החוק. לדברי יו"ר "מים לישראל", איגוד אגודות המים הישראליות, איתן ברושי, שפעל לקידום החוק, הבשורה הגדולה היא שמעתה מחיר המים לא יהיה תלוי רק ברצונם הטוב של גורמים כאלה ואחרים, אלא יבטא סדרי עדיפויות שנגזרים מאסטרטגיה לאומית.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה אמר ל'דבר': "החוק יסייע לחקלאות ולהתיישבות הישראלית להתקדם ולהתחרות בכלכלה העולמית. מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שחקלאות חזקה ומשגשגת היא תנאי הכרחי לביטחונה של המדינה. השינויים המבורכים יסייעו בהגדלת הייצור המקומי ויקלו על חקלאי ישראל שהפגינו חוסן לאורך כל המלחמה".
לדברי יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "מדובר בבשורה אדירה לחקלאים. לאחר שנים רבות של עוול, יופחתו מחירי המים לחקלאות ובכך ירדו עלויות הייצור."
