הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, התכנסה היום (שלישי) לדיון שעסק בביטחון הקהילה הלהט"בית במרחב הציבורי. הדיון התקיים לבקשת חברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד), על רקע נתונים מדו"ח הלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב לשנת 2024 ולנוכח חשש גובר מגל תקיפות, במיוחד בחודש הגאווה.
ח"כ פוגל פתח את הדיון ואמר: "מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה ותקיפה של אוכלוסייה מכל סוג שהוא. אני יודע שהמשטרה עושה את מירב המאמצים כדי למנוע את התקיפות כנגד קהילת הלהט"ב. בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה באלימות, אפליה והסתה כלפי הקהילה, במיוחד במרחב הציבורי. נתונים מדו"ח הלהט"בופוביה של האגודה לשנת 2024 מצביעים על מגמות חמורות וצריך להעניק לכך את הפתרונות המתאימים".
ח"כ מירב כהן ציינה: "אנחנו נמצאים בחודש הגאווה וזה הזמן המתוח ביותר שמתרחשות בו תקיפות כלפי אנשי הקהילה הגאה. יש תופעה מסוכנת מאוד של תקיפות אנשי הקהילה באפליקציית ההיכרויות גריינדר. מחצית מהנשים הטרנסיות מדווחות על פגיעות ותקיפות פיזיות. שרים שמדברים בצורה תוקפנית כלפי הקהילה הגאה מתירים את דמם של אנשי הלהט"ב. אני מוכנה לקבל דעות מגוונות, אבל אסור לנו לקבל אלימות".
ח"כ יוראי להב הרצנו הדגיש כי מדובר בדיון שלישי בנושא בתוך חצי שנה, ואמר: "משטרת ישראל אומרת שהיא פועלת להגן על קהילת הלהט"ב אך מסרבת לפרט כיצד. להט"בים חוטפים מכות במרחב הציבורי ובבתי הספר ומותקפים ברשתות החברתיות. אני דורש שתוקם תוכנית לאומית להתמודדות עם האלימות כלפי הקהילה. המדיניות של המשטרה מתירה את דמה של הקהילה. אנשים מהקהילה כבר לא מגישים תלונות כי אין להם אמון בה".
במהלך הדיון נשמעו עדויות מגורמים שונים שפועלים בשטח. נתנאל מעמותת "חברותא" אמר כי יש ריבוי פניות על פגיעות כלפי אנשי הקהילה, בעיקר מהחברות החרדית והערבית. לדבריו, המשטרה תגברה תקנים במקומות שונים אך לא יצרה מענה ממוקד לאוכלוסיות הדתיות.
חמודי עומאר, מנהל עמותה למען להט"ב בחברה הערבית, אמר כי "מערכות המדינה לא ערוכות להתמודד עם הפניות שלנו בצורה ראויה. העמותה שלי לא נתמכת על ידי המדינה, למרות שאנחנו ממלאים חור שהיא לא מתערבת בו".
ד"ר סיגל גולדין, ראש המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, התייחסה לקיצוצים בתקציבים המיועדים לקהילה: "הקיצוץ התקציבי מפקיר את שלומם וביטחונם של חברי הקהילה. לפי המחקרים שלנו, 87% מבני הקהילה לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם, ו-88% חוו בשנה האחרונה גילוי שנאה כלשהו".
יעל סיני ביבלש, מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב, התריעה מפני הפגיעה בתקציבים הממשלתיים ואמרה: "במהלך מצעד הגאווה בירושלים שוטרים מנעו מהצועדים להניף שלטים נגד הממשלה ובעד החזרת החטופים. חופש הביטוי הוא זכות בסיסית במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לדעת מי נתן את ההנחיה להוריד את השלטים".
עומר אוחנה, בן זוגו של רס"ן שגיא גולן ז"ל, אמר בדיון: "ביטחון זה לא כמות שוטרים במצעד, ביטחון זה להיות הומו במדינת ישראל ולא לפחד. איבדתי את בן הזוג שלי שנפל בקרבות של השביעי באוקטובר, והוא היה מתבייש בהפקרה של הקהילה. חוק הכרה בפשעי שנאה נגד הקהילה לא עבר – ואני אלחם על כך שיעבור לזכרו".
נציגי המשטרה ציינו כי הם פועלים בתחום, אך הצביעו על קשיים. רפ"ק רחלי צימר, ראש תחום הקהילה הלהט"בית במשטרה, אמרה כי נעשו ניסיונות ליצור קשר עם עמותות אך הם לא נענו: "אנחנו מחפשים את המש"קים הכי טובים לקהילה הגאה ולא נתפשר על פחות. אנחנו מעבירים הדרכות לשוטרים בשטח".
רפ"ק אורית דנין, ראש תחום עבירות מין במשטרה, עדכנה כי בשנת 2024 נפתחו 21 תיקים שסומנו כרלוונטיים לקהילה, ומתחילת שנת 2025 נפתחו 24 תיקים. לדבריה, הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד, והמשטרה מעוניינת לקיים דיון חסוי להצגת נתונים שאינם ניתנים לפרסום בפומבי.
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הודיע: "אנחנו נקיים בקרוב דיון חסוי כדי לשמוע את הפרטים המסווגים. יש הרבה קהילות במדינה שמרגישות שהן לא מוגנות מספיק. אני מכיר בנתונים, יש תחושת ביטחון נמוכה בקרב בני הקהילה הגאה – ואנחנו ננסה לתת לזה את המענה הראוי".
