במשך 15 יום מנהלת אוגדה 162 קרב איטי, מחושב ומסודר בג’באליה מול מאות אנשי חמאס, אשר התמקמו במרכזי האוכלוסייה במחנה: בבתי הספר ובתי החולים. מדובר בקרב אורבני קשה. אמש, הותר לפרסום לצערנו נופלם של שני חיילי שריון מגדוד 52: סמ״ר אופיר ברקוביץ׳ ממודיעין וסמל אלישי יונג מדימונה. בפגיעה בטנק נפצע באורח קשה גם מפקד הפולגה, קצין שריון.
אולם הקרב באזור הצפוף אינו רק צבאי – המישור התודעתי הוא חיוני להכרעה. האוגדה פרצה אל עבר ג’באליה לפני כשבועיים משני כיוונים, ולמעשה כיתרה את האזור הנקרא "מחנה הפליטים" (נבדל מהעיר ג’באליה אל בלאד הסמוכה אליו).
דובר צה"ל, בהודעות באינטרנט, שיחות טלפון, סרטון וידאו וכמובן בכרוזים שפוזרו ממטוסים, קרא לתושבי צפון הרצועה: ג’באליה, בית לאהיה ובית חאנון – לעזוב את האיזור ולרדת דרומית לציר נצרים. כוחות צה"ל השאירו עבורם דרך בטוחה בציר סלאח א-דין, אך רק מעטים שמעו לאזהרה.
במשך שבועיים של לחימה, חצו את ציר נצרים דרומה פחות מ-150 איש. עשרות רבות של אלפים נשארו בג’באליה, כ-20,000 נשארו בבית חאנון ובבית לאהיה. המעטים שנענו לקריאה להתפנות, עשו מה שביקש מהם משרד הפנים של חמאס: חמאס דרש מהם להישאר במרכזי האוכלוסייה ורק במקרה קיצוני לנוע זמנית לשכונה סמוכה כדי שיוכלו לחזור במהירות לבתיהם לאחר סיום הפשיטה.
#عاجل حاجز الخوف من السنوار ينكسر: بعد ممارسة ضغوطات مستمرة – بدء مغادرة مئات المدنيين من جباليا
⭕️في إطار عملية مشتركة لجيش الدفاع وجهاز الأمن العام (الشاباك) الليلة الماضية وبعد ان عملت قوات الفرقة 162 ضد المخربين والبنى الإرهابية في منطقة جباليا بدأ مئات المدنيين باخلاء… pic.twitter.com/l2h3UfYdse
— افيخاي ادرعي (@AvichayAdraee) October 19, 2024
גם אלו אשר רצו לעזוב, נתקלו בפעולה נמרצת מצד כוחות חמאס. בערוצי הטלגרם של עזה, וכן בשיחות טלפון, הודו חלק מהאזרחים כי חמאס מונע מהם בכוח לעזוב את האזור. חלקם סיפרו על אלימות "רכה" יחסית (שימוש באלות והכאה) והיו גם מעט שמועות על ירי הפחדה, שנועד לשכנע את התושבים להישאר בג’באליה.
אחרים נשארו באזור מטעמים אידאולוגים ופרקטים: מותסעם, תושב האיזור סיפר כי חשוב לו אידאולוגית להישאר בביתו ואף הוסיף כי שמע שבדרום הרצועה המצב גרוע לא פחות. חוסאם, צעיר תושב ג’באליה המגדיר עצמו כעיתונאי, תיאר כיצד הישארותו בג’באליה היא חשובה להענקת כוח לכוחות ה"התנגדות" הנלחמים בכיבוש. הם לא היחידים. סביבם נמצאים גם עשרות אלפי נשים וילדים, אשר מהווים את בסיס התמיכה של שלטון חמאס. השלטונות עצמם, אנשי עירייה, כוחות ההצלה, אנשי רפואה וכיבוי אש – כולם התגייסו לשכנע את התושבים להישאר ולהראות שהשלטון החמאסי ממשיך לתפקד.
אולם אתמול ג’באליה נשברה. אין לדעת במדויק אם זו הייתה ההשפעה המצטברת של ההפצצות, ההתקדמות העיקשת של כוחותינו, עקב בצד אגודל, אל תוך המחנה הצפוף או תוספת צוות קרב חטיבתי של "גבעתי", שהצטרף ביום שישי ללחימה באזור. יתכן גם שההשפעה הגיעה ממישור אחר: תחילתה של התרופפות הנובעת מהסתלקותו של סינוואר.
תהיה הסיבה אשר תהיה, אתמול לראשונה נשבר מחסום הפחד. מאות רבות של תושבי האזור החלו לצאת ממנו בשיירות, רובן של נשים וילדים, אשר נעים מאז הצהריים דרומה ומערבה כדי להתרחק מאזורי הקרבות.
על פי דיווחים מעזה, כוחות צה"ל הגיעו אל מספר בתי ספר, ואפשרו, לאחר בידוק, לגברים שאינם מזוהים כמחבלים, לעזוב את האזור ביחד עם הנשים והילדים, בעוד שעצרו אחרים לחקירה. תמונות רבות, שבכל אחת מהן שיירות של מאות עקורים, התחילו לטפטף החוצה למרות שחמאס בוודאי ניסה למנוע את פרסומן. כך הופכת הפעולה בג’באליה, אזור שבו חמאס הטמיע את עצמו בלב אוכלוסייה ששימשה לו כמגן אנושי, לאחת החשובות והמכריעות במלחמה.
חשיבותה של הפעולה היא הרבה מעבר לצד הצבאי שלה. עבור הנהגת חמאס האחיזה האזרחית בצפון הרצועה היא המאמץ העיקרי. עם תחילת העקירה דרומה, ראוי היה שצה"ל ישים דגש כפול אשר יאפשר לאוכלוסייה העזתית החפצה בכך להתרחק מאזורי הקרבות דרומה.
עלינו להיות קשוחים בצפון הרצועה אבל להקל על האוכלוסייה בדרום, באמצעות צמצום או הפסקת הפעילות הצבאית מדרום לציר נצרים, שיפור האספקה לדרום הרצועה ואף הרחבת השטח ההומניטארי במטרה לקלוט את מפוני צפון הרצועה בדרומה. אם תצליח התכנית למיגור חמאס בצפון הרצועה – יהיה בידי ישראל קלף מיקוח יקר ערך שאין בידינו כיום: אזור שלם שחמאס אינו נמצא בו.
