באמצע אוגוסט כשאני בין קייטנה, פעילויות מרובות ילדים – הגומלין של מכבי תל אביב מול הספרטנים היה בגדר התקווה לזכות בנחת מסוג אחר. האפשרות להתנתק מהלו"ז הצפוף, להתנתק בכלל ולזכות בכרטיס לשלב בתים אירופי כשהטמפרטורה בחוץ שואפת ל-50. בתוך כל הסיטואציה המורכבת שלי, מכבי הוכיחה שתמיד אפשר לאתגר. אחרי המשחק הראשון (1:2) סיפרתי לכולם שמדובר בבעיית גישה מצד האלופה.
התחושה שלי הסתמכה בעיקר על הדקות שאחרי היתרון של המלטזים, משם מכבי התאפסה על האירוע ועם מזל גם הפכה את התוצאה. הגישה הזו, הנרפות הזו, שמגיעה אחרי הדחה כואבת מול פאפוס במוקדמות ליגת האלופות הייתה צריכה לקבל תגובה אחרת. לעומת זאת, המשחק אתמול אותת שיש דברים נוספים ונקודות להתייחס אליהן.
הפעם מכבי לא התחילה בגישה לא ראויה לאירוע, היא חוותה שינוי משמעותי בהרכב. רוטציה שהתבקשה ולא הייתה צריכה להפתיע אף אחד אחרי מה שקרה במשחק הראשון. התגובה הייתה טובה עם מחויבות, שליטה בקצב, וברבע השעה הראשונה היה נדמה שהיתרון הצהוב באוויר. ושם נעוצה הבעיה של מכבי בפתיחת העונה, בדקות שהיא כן מצליחה לכפות את תוכנית המשחק שלה על היריבה – היא לא מצליחה לייצר יתרון, עוגן להיאחז בו, וכך היא משאירה לעצמה את האופציה להיסתבך.
גם פנדל גבולי (גבולי ביותר אפילו) הוא אופציה, המזל הפעם היה יכולות הכישוף של רועי משפתי שעדיין לא הצליח לשנות את היררכיית השוערים של ז'רקו לאזטיץ', אבל כשיש פנדל לחובתנו – הוא כרגע האופציה המועדפת.
עידו שחר, שחקן שהמיקום הטקטי שלו לוקה בחסר ברוב הזמן, היה שם כדי לכבוש ראשון וגם למחוק את השוויון של האורחת. אבל מעבר לצמד והבישול הנהדר לאושר דוידה, שחר חייב לשפר את המיקום שלו במהלך המשחק. יותר מדי בורח קדימה וכשהוא משחק לצד דור פרץ שהפך את ההצטרפות לרחבה של היריבה לאומנות, מכבי מאבדת את האמצע יותר מדי עם תפוזי.
את היכולות לסיים בתוך הרחבה אנחנו מכירים, אבל כדי שבתוך המשחק מכבי תרגיש יותר נינוחה היא צריכה יציבות במרכז המגרש. אז נכון שלשם כך הגיע קריסטיאן בליץ', אבל עבור עידו שחר זו עונה שאסור לו לבזבז והשיפור שלו מתחיל קודם כל ברמת השליטה.
מה תגידו על לאזטיץ'?
מרבים לבקר את לאזטיץ' על תגובות מאוחרות. הפעם אפילו הטיעון הזה לא יחזיק מים. זה התחיל עם מהפכה בהרכב, חילוף כפול במחצית ותגובות לאורך כל המשחק. את המשימה שלו הסרבי השיג, אבל היכולת של שחקני המפתח שלו דורשת ביקורת.
ווסלי פטאצ'י נכנס כמחליף והיה חלש, החמיץ מצב קורץ וגם התקשה להיכנס לקצב. אלעד מדמון בעיקר אפקטיבי בעמדת החלוץ. ומעל הכל, יון ניקולאסקו שלא מצליח לתרגם אף יתרון שלו על הדשא. המולדובי חייב מצבי הבקעה, ועם יותר מדי דקות במשחק שבהן מכבי לא מצליחה לייצר יתרונות מספריים – היא בעיקר מקשה על החלוץ שלה.
דור תורג'מן חייב לעזוב
ויש גם את דור תורג'מן שעל פי גורמים שיחק את משחקו האחרון במכבי. זה ברור שהוא חייב להתקדם, הנוכחות של תורג'מן מייצרת פקק כפול. היא מכבידה על שחקן שצריך להתקדם ומייצרת סיטואציה שבה הוא חייב לשחק כדי לשמור על המנייה בצורה סבירה לפני המכירה. תורג'מן שווה יותר ממעבר ל-MLS, אבל חצי העונה האחרונה שלו פגעה בצורה קשה בסיכויים שלו לייצר את ההצעה שתגרום למכבי לאשר עזיבה. גם אתמול הוא היה שם עם 2 מצבים קורצים, מצבים שניקולאסקו היה שמח לקבל, והוא פספס את שניהם. אפילו המינימום של גול פרידה נמנע מכולנו.
לאזטיץ' יודע שמכבי שלו חייבת להשתפר, רק שהשיפור הזה דורש ממנו גם לאתגר את עצמו, גם מול נמניה סטואיץ' וטייריס אסנטה בנקודות מסוימות. אין סיבה לנרמל את היכולת הדלה, את היציאה מריכוז גם מול יריבה כמו הספרטנים. אני יודע שדפי המסרים על כך שמכבי חייבת, פשוט חייבת לעבור את דינמו קייב כבר נשלחו, באמת שאני יודע. אני לא מקל בהם ראש, כמו שלא חשבתי שפאפוס הם דייגים שבאים לחצי משרה כל רביעי.
התקווה שלי שהאתגר מול האוקראינים נטולי הביתיות גם ייצר אצל מכבי את השיפור שהיא כל כך זקוקה לו, ובעיקר גם הלב שלי. ובסופו של דבר, בשורה התחתונה, שוב מועדון אחד מחזיק את כל הכבוד של הכדורגל הישראלי בימים קשים. זה לא פשוט, הגב שלי מספיק רחב, אני כאן עבור כל המודחים עם שלב בתים אירופי בפעם ה-11 מתוך 14 השנים האחרונות.
יש מועדון אחד שבאמת יכול, ויש את כל השאר שמתסכלים מלמטה.
הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם
