טיקטוק חסמה וולונטרית את האפליקציה בארה"ב בעקבות כניסתו לתוקף של חוק שמחייב אותה למכור את פעילותה במדינה, אחרת יידרשו גוגל ואפל להסיר אותה מחנויות האפליקציות, וחברות שירותי ענן (אורקל) להפסיק לספק לה שירותים.
החרדות של הממשל האמריקאי בנוגע לטיקטוק ניטעו כבר בימי כהונתו הראשונה של טראמפ ב־2017־2021, שבסופה פרסם צו נשיאותי שמורה לחסום את האפליקציה בארה"ב. אלא שהמהלך בוטל בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון. טיקטוק נשלטת על ידי החברה הסינית בייטדאנס, והממשל האמריקאי חושש שבאמצעות האפליקציה בייג'ינג תקבל גישה למידע רגיש על אזרחים אמריקאים, ואף תקדם בפלטפורמה הזו תעמולה פרו־סינית. מרבית הראיות שהציג הממשל בעת הדיונים בקונגרס מסווגות, ובמקרים רבים מחוקקים הצהירו שהם סקפטים בנוגע לחוק, אך לאחר שנחשפו לחומרים מסווגים בתדרוך של ה־FBI, אמרו שהם תומכים בו תמיכה מלאה.
הסאגה הנוכחית החלה באפריל, כשהקונגרס אישר וביידן חתם על חוק שנתן לטיקטוק 270 יום למכור את פעילותה בארה"ב לחברה אמריקאית, אחרת פעילותה במדינה תיחסם. לפי החוק, אפל וגוגל מחויבות להסיר את טיקטוק מחנויות האפליקציות בארה"ב, ועל ספקית הענן שלה אורקל ייאסר להמשיך לספק לה שירות, כלומר היא תפסיק לאחסן את הנתונים של טיקטוק בדאטה סנטרים בארה"ב.
הסנקציה העיקרית הקבועה בחוק היא קנס של 5,000 דולר על כל הפרה של משתמש, כלומר עם 170 מיליון משתמשים בארה"ב – אפילו הפרה אחת של החוק יכולה להוביל לקנס של 850 מיליארד דולר – סכום ששום חברה, כולל אפל, לא יכולה לזלזל בו. מנגד, החוק לא מחייב ספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לטיקטוק.
טיקטוק עתרה נגד החוק בטענה לפגיעה בתיקון הראשון לחוקה. ביום שישי האחרון דחה בית המשפט העליון של ארה"ב את ערעורה של טיקטוק על החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים מדצמבר שעבר. "אין ספק שבעבור יותר מ־170 מיליון אמריקוים, טיקטוק היא פתח ייחודי ועשיר לביטוי, תקשורת הדדית וקהילתיות", נכתב בהחלטת בית המשפט, שעליה חתומים כל תשעת השופטים. "אבל הקונגרס קבע שיש צורך במכירה כדי להתמודד עם חששות ביטחון לאומי מבוססים בנוגע לאיסוף המידע והיחסים של טיקטוק עם יריב זר. מסיבות אלו אנו קובעים שהחוק שבלב העתירה לא מפר את זכויות העותרים לפי התיקון הראשון לחוקה". בכך למעשה מיצתה החברה את המהלכים המשפטיים שעמדו לרשותה במאבקה נגד החוק.
על פניו נוסח החוק מאפשר לטיקטוק להמשיך לפעול, ולו בצורה מוגבלת, גם לאחר כניסת החוק לתוקף, שכן הוא לא מחייב ספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לטיקטוק, והסרת טיקטוק מחנויות האפליקציות לא תסיר אותה ממכשירים שעליהם היא מותקנת, והיא יכולה לפעול בארה"ב עם שירותי ענן במדינות אחרות (גם אם זמני התגובה איטיים יותר). אז למה טיקטוק החליטה בכל זאת להחשיך את המסך בארה"ב?
ממחלקת המשפטים של ביידן נמסר שהליך חסימת טיקטוק יתפרס "לאורך זמן". הצהרות אלו רמזו שהממשל לא מתכוון לאכוף את החוק מהיום הראשון, אך לפי טיקטוק אמירה זו לא היתה נחרצת דיה. "ההצהרות של הבית הלבן ומחלקת המשפטים לא סיפקו את הבהירות וההבטחה הנחוצות לספקיות השירות שמהוות חלק מרכזי מהזמינות של טיקטוק ל־170 מיליון אמריקאים", נמסר בחשבון ה־X (לשעבר טוויטר) של החברה. "אם ממשל ביידן לא יספק מיד הצהרה חד־משמעית שתבטיח אי אכיפה, למרבה הצער טיקטוק תוחשך ב־19 בינואר".
המהלך של טיקטוק נועד להפעיל לחץ על טראמפ, שהפך בחודשים האחרונים לחובב טיקטוק מובהק לאור פעילותו המוצלחת בה במהלך מערכת הבחירות. אבל זה לא מהלך נטול סיכונים כלכליים מבחינתה. החברה אינה מפרסמת נתונים רשמיים על מספר המשתמשים העולמי שלה, אך לפי הערכות מספר המשתמשים שלה בארה"ב מהווה כ־10% ממספר המשתמשים העולמי באפליקציה. הכנסות החברה מפרסום ב־2024 מוערכות ב־18.5 עד 23.58 מיליארד דולר, כאשר המשתמשים בארה"ב מספקים לה הכנסות בשיעור גדול יותר מחלקם באוכלוסיית המשתמשים באפליקציה. כלומר כל יום של החשכה בארה"ב עולה לחברה כמה מיליוני דולרים, שלא לדבר על הנזק המצטבר שבאובדן משתמשים ומפרסמים.
לטראמפ עומדות כמה דרכי פעולה. ראשית, הוא יכול לפנות לקונגרס ולבקש ממנו לבטל את החוק בחקיקה חדשה. אולם מדובר במהלך מורכב כי החוק עבר ברוב דו־מפלגתי, חרף התנגדות חריפה של טראמפ;
אפשרות אחרת יכולה להיות מכירה למראית עין או פתרון יצירתי אחר. לפי החוק, הסמכות לקבוע האם בייטדאנס העבירה את השליטה בטיקטוק נתונה בידיו של הנשיא, בתום הליך פנים-ממשלתי. בעיקרון, בייטדאנס יכולה להזיז כמה מסמכים מפה לשם, ולבצע הלך פורמלי של העברת שליטה ליישות אחרת (למשל, חברת קש אמריקאית שנמצאת בשליטה), או למכור חלק ממניות טיקטוק לחברה אמריקאית, ובידי טראמפ נתונה הסמכות לקבוע שהליך זה עונה על דרישות החוק ואין עוד צורך לחסום את טיקטוק.
טראמפ עצמו הציע היום פתרון שלא יהיה כרוך בהיפרדות מלאה של בייטדאנס מטיקטוק: העברה האפליקציה לבעלות משותפת שבה יש לארה"ב או לחברה אמריקאית חזקה של 50%. "באופן זה, נציל את טיקטוק, נשמור אותה בידיים טובות ונאפשר לה להמשיך לפעול", הוא אמר. "בלי אישור של ארה"ב, אין טיקטוק. עם האישור שלנו, היא שווה מאות מיליארדי דולרים, אולי אפילו טריליונים. לכן, המחשבה הראשונית שלי היא מיזם משות של הבעלים הנוכחי ו/או בעלים חדשים, שבה יש לארה"ב חזקה של 50% במיזם המשותף שיוקם על ידי ארה"ב והרוכש שנבחר".
מה בנוגע למכירה מלאה של טיקטוק לחברה אמריקאית? הדעה הרווחת היא שהליך כזה אינו אפשרי, שכן בייג'ינג אוסרת על העברת השליטה באלגוריתם של טיקטוק לגוף שאינו סיני. האלגוריתם נחשב לרוטב הסודי של טיקטוק, שבזכותו התאפשרה הצמיחה המהירה שלה במספר המשתמשים. האלגוריתם הזה מסוגל לזהות מהר את העדפות המשתמשים ולהציג להם את הסרטונים המתאימים ביותר, אולם יש מקום לשאול עד כמה משמעותי האלגוריתם של טיקטוק להמשך הצמיחה של האפליקציה. למתחרות יוטיוב שורטס של גוגל ו־Reels של מטא יש אלגוריתמי המלצות משלהן, גם אם אינם טובים כמו זה של טיקטוק.
גם אם האלגוריתם של טיקטוק הוא הטוב ביותר בזירה, האם הוא עדיין טוב בכמה וכמה סדרי גודל מאלגוריתמים אחרים? והאם חברות בעלות משאבים וכוח אדם מתאים לא יכולות לצמצם במהירות פערים קיימים? ואולי ההצלחה של טיקטוק כיום מיוחסת פחות לאלגוריתם שלה, ויותר לתוכן המוצג אצלה? ייתכן שטיקטוק מושכת את המשתמשים היצירתיים והמוכשרים יותר, שכבר בנו שם רשתות עוקבים והשפעה רחבות ומקושרות יותר, וכך קל יותר לאפליקציה להציף תכנים מוצלחים ורלוונטיים לעומת פלטפורמות וידאו מתחרות.
סין אינה אוסרת על מכירת טיקטוק בלי האלגוריתם שלה. ייתכן מאוד שהאפליקציה לבדה – חוויית המשתמש, התכנים שנוצרו ומאגר היוצרים והמשתמשים – היא בעלת ערך גדול דיו גם ללא האלגוריתם. אלגוריתם ניתן להחליף. משתמשים ותוכן שנבנו במשך שנים הם משאב יקר ערך בהרבה. לא מן הנמנע שחברה אמריקאית תרכוש את טיקטוק ללא האלגוריתם, ותחליף אותו באלגוריתם משלה. ייתכן שהתוצאות לא יהיו טובות כמו האלגוריתם המקורי של טיקטוק, אבל לא בטוח שההבדל יהיה משמעותי מספיק מבחינת המשתמשים. ובשלב מסוים, אם יש לרוכש את הידע והמשאבים הדרושים, לא יהיה לו קשה לשכלל את האלגוריתם החלופי לרמה של האלגוריתם המקורי של טיקטוק.
כמה גופים כבר הביעו עניין ברכישה אפשרית של טיקטוק, ובהם חברת הבינה המלאכותית Preplexity AI. אבל הבעיה היא לא בצד הרכישה, אלא בצד המכירה, ובעיקר בנכונות של סין לאפשר את מכירת טיקטוק, גם בלי האפליקציה. בסופו של יום יהיה זה נשיא סין שי ג'ינפינג שיכריע אם בייטדאנס תוכל למכור את טיקטוק. החלטתו יכולה להיות מונעת משלל שיקולים גיאופוליטיים, ולהשליך על מלחמת הסחר המתמשכת בין סין לארה"ב.
בסופו של דבר ההחלטה אם טיקטוק תימכר לחברה אמריקאית תוכרע לא ברמה העסקית, ובשיקולים כמו מחיר ותנאי העסקה, אלא ברמה הדיפלומטית, במגעים בין טראמפ לשי. בהקשר זה עולה השאלה אם טראמפ יהיה מוכן להשקיע משאבים דיפלומטיים ופוליטיים כדי להציל את טיקטוק, במיוחד אם הדבר כרוך בוויתורים לסין בתחום מלחמת הסחר בין שתי המדינות.
רוכש אפשרי אחד, שזהותו תהיה כנראה מקובלת על כל הצדדים, הוא אלון מאסק. לפי דיווחים, בייג'ינג בוחנת את האפשרות שמאסק, האיש העשיר בעולם והבעלים של X, ירכוש את השליטה בפעילות החברה בארה"ב. מאסק הוא כיום אחד הגורמים המקורבים ביותר לטראמפ ונהנה מאמונו, ומבחינת טראמפ, טיקטוק בשליטת מאסק, שיוכל לבצע בה שינויים בדמות אלו שערך ב־X – אלה חדשות מצוינות.
מאסק מצדו יקבל שליטה על פלטפורמה, שהיא כיום האיום העיקרי על הפעילות של הנמסיס שלו, מארק צוקרברג, ויוכל להרחיב את אימפריית המדיה החברתית שלו. מבחינת בייג'ינג, היא עשויה לתמוך במאסק כרוכש, שכן לטסלה יש פעילות משמעותית בסין, שכוללת מפעלי ייצור מכוניות וסוללות, מערך טעינה נרחב וכמובן פעילות מכירות משמעותית. כל אלו מעניקים לממשלת סין מנוף לחצים משמעותי על מאסק להבטיח את האינטרסים שלה. מדובר, לכאורה, בתרחיש של ניצחון למרבית הצדדים המעורבים. עם זאת, טקיטוק הכחישה את הדיווחים בנושא בצורה גורפת וכינתה אותם "בדיה טהורה". בנוסף, מאסק ושותפיו לרכישת X רשמו הפסדים כספיים ניכרים מהעסקה, ואין ודאות שיצליח לגייס את ההון הדרוש לרכישה נוספת בסדר גודל דומה.
