שופט בית המשפט העליון יצחק עמית יצהיר היום (חמישי) אמונים וייכנס לתפקידו כנשיא בית המשפט העליון. מהטקס ייעדרו ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר המשפטים יריב לוין.
מינויו של עמית כנשיא העליון בא לאחר כשנה וארבעה חודשים ללא נשיא קבוע לבית המשפט העליון. עד אוקטובר האחרון השופט עוזי פוגלמן היה מ"מ הנשיאה חיות, ומאז השופט עמית מכהן בתפקיד. הוועדה שבחרה את עמית לא כונסה לשם בחירת נשיא זמן רב, עד שהוגשו עתירות ובג"ץ קבע כי יש לכנס את הוועדה בכדי לבחור נשיא.
בשל כינוס הוועדה בצו בית משפט, שר המשפטים לוין הודיע כי לא יכיר בעמית כנשיא העליון. גם ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת אוחנה החליטו לא להכיר בעמית כנשיא עליון ולהחרים את טקס הצהרת האמונים שיתקיים הערב. בנוסף, כפי שחשפנו ב"מעריב", ראש הממשלה ושר המשפטים אינם מתכוונים לחתום כל כתב המינוי של עמית לנשיא העליון.
אחר הצהריים התקיימה הפגנה נגד מינויו של השופט עמית בסמוך למשכן הנשיא.
מוקדם יותר פרסמנו כי גורמים משפטיים בליכוד התייחסו לפרסום "מעריב" כי נתניהו שוקל שלא לחתום על כתב המינוי של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון וכי שר המשפטים יריב לוין החליט שלא לעשות זאת. לפי הגורמים בליכוד, הבחירה בעמית כנשיא העליון אינה קיימת ולכן לא תהיה חתימה מטעם הממשלה על מינויו לתפקיד.
בשיחה עם "מעריב", גורמים משפטיים בכירים בליכוד מסרו: "היות ולדעת ראש הממשלה ושר המשפטים ההחלטה למנות את עמית לנשיא העליון בטלה מעיקרה (VOID) מכיוון שהליך בחירת הנשיא שלא בישיבה שכונסה על ידי יו"ר הוועדה כחוק, לכן אם יש לחותם מטעם הממשלה שיקול דעת איננו חייב לחתום על הבחירה שלדעתו לא קיימת".
עם זאת, הבהירו בליכוד כי אי-החתימה לא תביא להפרת פסק דין של בג"ץ. "היות וקיים פסק דין של בג"ץ, הרי אם בג"ץ יקבע כי ראש הממשלה או שר אחר חייבים לחתום על המינוי, על אף שלדעתם הוא בטח מעיקרו, יש להניח שהחלטת בג"ץ תקוים", מסרו הגורמים המשפטיים בליכוד.
כזכור, כפי שפורסם לראשונה הבוקר, ל"מעריב" נודע כי נתניהו שוקל שלא לחתום על מינוי עמית כנשיא – מה שיכול לעצור את כניסתו בפועל לתפקיד הנשיא. ההחלטה הסופית עוד לא התקבלה, אבל ברוח ההחלטה של נתניהו, שר המשפטים לוין ויושב ראש הכנסת אמיר אוחנה להחרים את טקס המינוי של עמית, נתניהו שוקל שלא לחתום על מינוי עמית לנשיא.
סעיף 12 לחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי "חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה". המשמעות היא כי החתימה של הנשיא הרצוג על מינוי השופט עמית לנשיא עליון אינה משמעותית ללא חתימתו של ראש הממשלה נתניהו, או שר אחר שהממשלה הסמיכה לשם כך.
לכאורה, סמכות החתימה נמצאת בידיו של נתניהו. על פי גורמים בממשלה, על פניו אין שר כלשהו שהממשלה הסמיכה לצורך זה. בכל מקרה, מבחינתו של לוין, אם חתימת הקיום נמצאת בסמכותו באיזה אופן כלשהו, הוא לא יחתום והמעוניינים בחתימתו יהיו מוזמנים להגיש על כך עתירה לבג"ץ. בעיני חברי הממשלה, עמית ממנה את עצמו ויהיה נשיא של עצמו. לוין, השר הרלוונטי ביותר מבחינת תפקידו של עמית כנשיא, כינו מתכוון להכיר בו כנשיא העליון ולא לשתף איתו פעולה בכל הכרוך לתפעול השוטף של מערכת המשפט.
סעיף 11 לחוק בתי המשפט קובע כי "שופט שמינויו פורסם ברשומות, אין עוררין על מינויו". גורמים משפטיים שונים מעלים תהיה האם גם ללא חתימתו של נתניהו, יבוצע מחטף ושמו של עמית יפורסם ברשומות כנשיא בית המשפט העליון, בניסיון לעקוף את המנגנון המגביל את תוקף חתימת הנשיא בחוק יסוד נשיא המדינה. במקרה שכזה, יכולה לעלות טענה כי עמית הוא הנשיא וכי לפי הוראת חוק מפורשת אין אפשרות להתכחש למינויו לאחר שהוא פורסם ברשומות.
ברקע, כדאי לציין נושא אחר בו נדון הצורך בחתימה לפני פרסום ברשומות. על פי הדין הישראלי, על חוקים המתפרסמים ברשומות חותם גם הנשיא. בעבר נקראו נשיאים שלא לחתום על חוקים כאלה ואחרים בכדי לעכב את כניסתם לתוקף. רק לאחרונה ח"כ מרב מיכאלי דרשה מהרצוג שלא לחתום על חוק הסבירות בכדי לעכב אותו מלהיכנס לתוקף.
אלא שהדין בישראל קובע כי חתימת הנשיא על חוקים היא מהלך טכני שאינו בשיקול הדעת של הנשיא. בנוסף, בג"ץ קבע כי בין אם הנשיא חותם על חוק או לא, לאחר פרסומו ברשומות הוא נכנס לתוקף. החתימה של הנשיא טפלה לחתימת ראש הממשלה או השר הממונה על חוק מסוים, ולכן אין ללמוד 'קל וחומר' מהדינים החלים עליה על דינים החלים על חתימת ראש הממשלה – אבל אפשר להבין את המגמה והטיעון המשפטי האפשרי.
במידה ונתניהו אכן יחליט בסופו של דבר שלא לחתום חתימת קיום על מינוי עמית לנשיא עליון, יתכן ויבוצע מחטף ושמו של עמית יפורסם ברשומות בכדי לתת תוקף למינוי. במידה והדבר יבוצע, ככל הנראה ארגוני ימין יעתרו לבג"ץ נגד הפרסום ברשומות ללא חתימת קיום כנדרש בחוק יסוד נשיא המדינה. במידה ומחטף שכזה לא יבוצע, הרי שללא חתימת ראש הממשלה או שר שהממשלה תמנה מינויו של עמית לנשיא העליון יתעכב וככל הנראה תוגש עתירה בכדי לחייב את נתניהו לחתום על מינוי עמית לנשיא העליון.
זהו הקרב האחרון לפני מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון. לא משנה איך האירוע הזה יתפתח, הלגיטימיות הציבורית של יצחק עמית כנשיא העליון תאותגר החל מהנוכחות בהשבעתו הערב – ממנה ייעדרו באופן בולט למדי שר המשפטים יריב לוין, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה וראש הממשלה בנימין נתניהו.
היום בערב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית יתייצב בבית הנשיא ויצהיר אמונים פעם נוספת: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". בכך, לכאורה, עמית ימונה לנשיא בית המשפט העליון והמאבק למינויו יושלם – אלא שהטקס רחוק מלהיות הסוף של האירוע.
מדינת ישראל נכנסת הערב לשדה מוקשים חוקתי, בה ראש הרשות המבצעת וראש הרשות המחוקקת מצהירים במפורש כי אינם מכירים בלגיטימיות של ראש הרשות השופטת. המחלוקת על הדרך בה עמית נבחר לתפקיד ומעורבותו של בית המשפט בהליך בחירתו, הולכת ומתפתחת – וייתכן שאף תשפיע באופן דרמטי על עתידה וצביונה של מדינת ישראל.
כמו כן פורסם ב"מעריב" כי הנשיא יצחק הרצוג ונשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרן ברק נפגשו ביום שישי האחרון לקראת טקס השבעתו של השופט עמית. במהלך השיחה עלתה הנקודה כי הנשיא יצטרך לתת לעמית כתב מינוי בחתימתו, וכי לפי חוק יסוד נשיא המדינה נדרשת חתימת קיום של ראש הממשלה או שר שהממשלה הסמיכה לשם כך.
השניים דנו במשמעות ההחלטה של ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה – ראשי הרשות המבצעת והמחוקקת – להחרים את טקס המינוי של עמית לנשיא בית המשפט העליון. השניים דנו לגבי האפשרות שנתניהו או לוין יסרבו לחתום חתימת קיום על מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון.
פרופ' אהרן ברק הציג עמדה לפיה לנתניהו וללוין כלל אין שיקול דעת האם לחתום חתימת קיום או לא. ברק לומד זאת מפסק דין של בג"ץ באשר לחתימת קיום על חנינה אותה מעניק נשיא המדינה, בה נפסק כי חתימת הקיום הינה טכנית בלבד. עם זאת, יש לציין כי אין פסיקה המתייחסת באופן ישיר לחתימת קיום על מינוי נשיא עליון. במידה ונתניהו ולוין יחליטו שלא להתקפל ולחתום על מינוי עמית, הנושא צפוי להגיע לפתחו של בג"ץ.
מנשיא המדינה יצחק הרצוג נמסר בתגובה: " טקס הצהרת האמונים של נשיא בית המשפט העליון הנכנס השופט יצחק עמית ייערך בהתאם לדין. באשר לחתימת הקיום, בתום הטקס, נשיא המדינה יחתום על כתב המינוי, וכתב המינוי יועבר לשר המשפטים".
"כידוע, הנשיא פועל בכל הכלים שברשותו על מנת להביא להסכמות וליצירת דיאלוג בין הצדדים. הנשיא נפגש עם נשיא העליון לשעבר פרופ׳ אהרון ברק, שהביא לו את סיפרו המרתק החדש ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ ושוחח עימו על הצורך בפשרות. הנשיא ופרופ׳ ברק לא עסקו בשיחתם בסוגיות הנוגעות להליך המינוי".
