ים המלח, מהאזורים הייחודיים והמרהיבים בישראל, מתמודד בתקופה האחרונה עם ירידה חדה בכמות התיירים – בעיקר מחו"ל. האזור נהנה מביקוש בתיירות הפנים, אבל בעלי עסקים ואנשי שטח מתארים מציאות עגומה של דוכנים ריקים, חופים שוממים והיעדר התייחסות ממסדית. המצב הביטחוני בישראל, לצד ההשפעות המתמשכות של מגפת הקורונה מאז, הביאו את אחד מיעדי התיירות המרכזיים של ישראל למשבר עמוק.
עופר דרחי, מציל בים המלח כבר 32 שנים, תיאר מציאות קשה: "האמת שבשנתיים האחרונות יש ירידה דרסטית בתיירות, מלבד כמה תיירים שרואים מארצות הברית – אבל זה בודדים. תיירים מחוץ לארץ כמעט ולא באים. לדעתי, המצב שלנו בארץ – המלחמתי – זה מה שהביא לירידה. תיירים ישראלים עדיין ממשיכים לפקוד אותנו כרגיל, אם לא הם – היינו צריכים לסגור את הבסטה. אם המלחמה תסתיים, לדעתי יגיעו לפה יותר תיירים".
גם אבישי מרסון מרחובות, שנופש באזור עם אשתו, הצביע על היעדר תיירות מחו"ל, אך הדגיש את קהל הישראלים הנאמן: "אני ואשתי באים להירגע ולספא. יש פה מתקנים של גופרית, אנחנו לפה באים הרבה. בפעם הקודמת הייתי במלון אחר אז קשה לי להגיד אם ירדה כמות התיירים, לא יצא לי לראות תיירים מחו"ל – אבל ישראלים יש ותמיד יהיו".
סאלם, העובד באחד מחופי הרחצה באזור, תיאר תחושת נטישה: "פחות תיירים מגיעים – זה לא סוד. לא רק תיירים מחו"ל לא מגיעים – גם ישראלים. החופים ריקים. המלחמה גרמה לפחות תיירים להגיע. מדי פעם יגיעו עשרה-חמישה עשר תיירים מחו"ל, אבל זה באמת לא דומה אפילו בקצת לשנים לפני. המצב לא פשוט".
גם בעלי העסקים בקניון עין התכלת סיפרו על שפל קשה. אחד מהם, שבחר להישאר בעילום שם, סיפר: "תיירות מאז הקורונה לא נמצאת בכלל. המלחמה לקחה גם את התיירים שעוד באו. מאז המלחמה אנחנו מרגישים נטושים. שר התיירות לא הגיע לכאן פעם אחת והתעניין. אין בכלל תיירים מחו"ל, בנוסף – אנחנו לא מקבלים עזרה לעסקים".
בעל עסק נוסף באותו קניון לא חסך בביקורת: "בעצם, ים המלח זה אזור שהוא היה חי מתיירות חוץ, והתיירות פנים הייתה בונוסים. מאז הקורונה – אין תיירות חוץ בכלל. זה גורם למצב העסקים להיות קשה מאוד, ירידה של כ-60 אחוז במחזורים. אילת השקיעה מאות אלפי שקלים על נושא רוסיה-אילת, פתחו קו טיסה כדי להכניס תיירים. אף אחד לא גרם לזה שהם יגיעו גם לכאן. איפה שר התיירות ומשרד התיירות? אין פה תיירים, כלום. נהיה כמו צ'רנוביל – פעם היו מיליונים של תיירים, היום רק מאות".
עם זאת, ברשת מלונות פתאל – שמפעילה ארבעה בתי מלון באזור ועסוקה בהקמת ריזורט חדש – מציגים תמונה מעט שונה. יוסי גלזר, מנכ"ל אזור מלונות ים המלח, אשדוד, באר שבע ורחובות ברשת פתאל, אמר: "לרשת מלונות פתאל ארבעה בתי מלון באזור ים המלח וכן ריזורט בהקמה, המציעים מגוון פתרונות נופש, מחופשות רומנטיות שקטות לזוגות ועד נופש 'הכול כלול' למשפחות ופתרונות לאנשי עסקים. כל אחד יכול למצוא את החליפה המתאימה לו באזור הייחודי הזה".
עוד אמר: "התפוסה במלונות האזור עומדת כיום על כ-80% בממוצע, אם כי קשה להשוות לשנה שעברה מאחר והרבעון הראשון של השנה הקודמת היה עדיין עם מפונים. למרות האתגרים, התיירות באזור מפגינה יציבות ועמידות. מלבד ימים בודדים במהלך הלחימה, שבהם הורגשה ירידה בתפוסות – אנחנו מרגישים ביקוש יציב וגבוה לאזור ים המלח".
הוא הוסיף: "התפוסות הגבוהות באזור נובעות גם ממזג האוויר הנוח כמעט בכל ימות השנה, מה שהופך את ים המלח ליעד אטרקטיבי לא רק ביולי-אוגוסט ובחגים. התיירות הנכנסת אומנם טרם חזרה למלוא עוזה, בעיקר בשל היעדרותם של התיירים הרוסים שהיוו מסה קריטית בעבר – גם בשל המצב הביטחוני בישראל וגם בשל המלחמה ברוסיה עצמה. אך מנגד, קיים ביקוש גבוה יותר בתיירות הפנים".
עוד אמר גלזר: "המלונות מארחים קבוצות מגוונות – מכנסים, פסטיבלים והפקות שונות, לצד הנופשים הבודדים – והאיזון החיובי נשמר. השנה הרגישה אחרת, מאחר שהיו חודשים שהצפון היה סגור לנופשים והאופציות היו ים המלח ואילת – זה תרם לביקוש המוגבר באזור".
הוא הדגיש: "האזור נמצא כעת בתנופת פיתוח משמעותית – עם טיילת בתהליכי בנייה, מרכז קונגרסים אזורי מתוכנן, קניון שעובר שינוי עם החלפת הבעלים ובניית מלונות חדשים שהחלה. ייקח קצת זמן עד שנראה את כל הדברים האלה קיימים בשטח, אבל הפיתוח הזה יעשיר משמעותית את חוויית הנופש באזור".
בין שמדובר בקריאות מצוקה של תושבים ובין שמדובר בתקווה לפיתוח עתידי – נראה שים המלח עומד בצומת דרכים. עתידו התיירותי של האזור תלוי, בין היתר, ביציבות ביטחונית, במדיניות ממשלתית פעילה ובעידוד התיירות הנכנסת, שחסרה כל כך לנוף המקומי.
