מחקר חדש של המכון למדיניות ומחקר ישראל קמה בשיתוף פעולה עם גוגל, היא בוחנת את מעמדה של ישראל במירוץ הבינה המלאכותית (AI) העולמית וחושפת כמה מגמות מדאיגות, ביניהן עלייה מתונה בהשקעות בינה מלאכותית בהשוואה למדינות אחרות ומחסור צפוי בכוח אדם מקומי בתחום. . בצד החיובי, המחקר מצא ש-50 אחוז מסבבי ההשקעות וגיוס הכספים במגזר הטכנולוגי עד 2023 יהיו בבינה מלאכותית.
לפי הנתונים שהוצגו במחקר, למרות שלישראל יש מיקום גבוה בזירת הבינה המלאכותית העולמית, הדירוג שלה ירד עם השנים במדד הבינה המלאכותית העולמית של אלי מדיה, המייצג את הממוצע המשוקלל של היבטים שונים של AI.
ישראל נמצאת כיום במקום השביעי בעולם במדד זה. היא ירדה מהמקום החמישי ב-2020. סינגפור, שהשקיעה רבות בבינה מלאכותית, זינקה ממקום עשירי לשלישי באותה תקופה. מגמה מדאיגה נוספת שחשף המחקר נוגעת להון האנושי. למעלה מ-60% ממשרות הבינה המלאכותית בישראל תלויות באנשים עם תארים מתקדמים.
פחות מ-700 בוגרים בעלי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה מצטרפים לכוח העבודה בישראל מדי שנה, ורק כ-100 זוכים לתואר דוקטור בתחומים אלו מדי שנה. יתרה מכך, ל-15% מבעלי תואר שני ו-21% מבעלי תואר דוקטור במדעי המחשב יש מוח שעובר מישראל למדינה אחרת.
עם זאת, לפי המחקר, עד שנת 2023, 50% מסך ההשקעה ומספר סבבי הגיוס בחברות טכנולוגיה ישראליות היו בחברות בינה מלאכותית, וחברות אלו נוטות למשוך יותר השקעות מאחרות. כ-70% מחברות בינה מלאכותית הפועלות כיום בישראל גייסו הון, לעומת 55% מחברות הייטק אחרות.
על פי המחקר, כ-2,300 חברות בישראל מעורבות באופן פעיל ב-AI, שהם 25% מסך מגזר הטכנולוגיה המקומי. 60% מהם נמצאים בתוכנה. כמעט מחצית מחברות הסטארט-אפ שנוסדו בשנה שעברה דיווחו על שימוש בטכנולוגיית AI. יותר משליש מהחברות שהוקמו בחמש השנים האחרונות עוסקות בתחום זה.
מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות דוחפים בינה מלאכותית
נקודה חזקה של התעשייה הישראלית, לפי המחקר, היא לוקליזציה של מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות. באפריל השנה, יותר מ-100 חברות בינלאומיות ערכו מו"פ בתחום הבינה המלאכותית בישראל. המרכז הישראלי של גוגל, למשל, עובד על שילוב בינה מלאכותית במוצרי החברה ומפתח טכנולוגיות וכלים מבוססי בינה מלאכותית להתמודדות עם אתגרים מגוונים כמו אקלים, בריאות וחינוך.
מאמרים קשורים
דוגמה נוספת היא ענקית המוליכים למחצה Nvidia. מרכז המו"פ בישראל עוסק רבות בפיתוח שבבי תקשורת ורכיבים למחשבי העל שלו. כמו כן, מתקיים שיתוף פעולה בן שלוש שנים בין יבמ, הטכניון והאוניברסיטה העברית שהחל ב-2022, במטרה לפתח פתרונות AI חדשים לעיבוד שפה טבעית, האצת גילוי תרופות ובינה מלאכותית מבוזרת למחשוב רב עננים.
עיכוב ביישום
לפי המחקר, ישראל היא מדינה מתקדמת בפיתוח טכנולוגי, אך היא לא הצליחה ליישם חדשנות. זה לא רק על AI. ישראל מפגרת מאחור באימוץ טכנולוגיות התחבורה, הפיננסים והחינוך, למרות שהמו"פ של תעשיית הטכנולוגיה שלה בתחומים אלה הוא ברמה עולמית, נכתב בדו"ח. "ללא מדיניות פרו-אקטיבית, הדפוס הזה יחזור על עצמו ב-AI ויגביל את הפוטנציאל החברתי והכלכלי של הטכנולוגיה הזו", הוא אומר.
מטרת המחקר היא לגבש וליישם מדיניות ורגולציות בנושא AI לטובת החברה והכלכלה הישראלית בתחומים בעלי השפעה משמעותית על החיים בישראל.
פרויקט AI Forward, שהושק בימים האחרונים, מובל על ידי ועדת היגוי המורכבת מדמויות בינה מלאכותית בישראל, כולל בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר RISE ישראל; שי-לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע; ד"ר ליטל הלמן, ייצוא משפט וטכנולוגיה; יועץ הבינה המלאכותית אורי אליאבייב; שמרית ביינהורן, מנכ"לית ארגון לפיתוח מנהיגות MAOZ; ומחמוד רחמן היה סגן הממונה על השכר במשרד האוצר.
"מהפכת הבינה המלאכותית היא מציאות, וישראל לא יכלה להרשות לעצמה שלא להיות מדינה מובילה בתחום זה. בנוסף לחשיבות השמירה על התחרותיות של ישראל בתחרות הבינלאומית, לאימוץ הבינה המלאכותית יש פוטנציאל לשפר משמעותית את האיכות של חיי אזרחי ישראל", אמר פרופסור קנדל.
"פרויקט AI Forward שם לו למטרה לעזור לעצב וליישם אסטרטגיה ומדיניות AI צופות פני עתיד. אני אסיר תודה לגוגל על שיתוף הפעולה שלה בפרויקט החשוב הזה, שאנו מקווים שיביא מציאות חדשה בישראל", קנדל. הוסיף.
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים בישראל – en.globes.co.il – ב-22 במאי 2024.
© זכויות יוצרים 2024 מאת Globes Publisher Eatonut (1983) Ltd.
