בירות נתונה בחרדה לקראת אמצע חודש יוני, לאחר שהתקבלו מסרים דיפלומטיים חריגים מכמה מעצמות מערביות, שהזהירו מפני כוונה ישראלית לצאת למתקפה צבאית נרחבת בלבנון. זאת, על רקע ההסלמה הביטחונית בגבול עם רצועת עזה, שם ישראל לא הצליחה להשיג הפסקת אש יציבה למרות המאמצים האמריקאיים.
על פי דיווח בעיתון "אל-אח'באר" הלבנוני, הידוע כתיבה הקרובה לארגון החיזבאללה השיעי, נציגים בכירים של מדינות מערביות שונות, ובראשן בריטניה, העבירו לממשלת לבנון אזהרות ברורות לקראת אפשרות של פלישה ישראלית רחבת-היקף בתחילת הקיץ.
"רוב הנציגים הבין-לאומיים הביעו חשש עמוק מחומרת האיום הישראלי הצפוי, אך האזהרות הבולטות והחריפות ביותר הגיעו דווקא מהצד הבריטי", צוטטו גורמים דיפלומטיים לבנונים בעיתון. הבריטים אף העריכו במסריהם כי התקפה כזו צפויה להתרחש כבר באמצע חודש יוני הקרוב.
לצד האזהרות הבריטיות, מסרים דומים המועברים ללבנון על-ידי נציגויות גרמניה, צרפת וארה"ב קראו למשטר בבירות להיערך לקראת אפשרות של עימות צבאי ממושך שלא ברור כמה זמן יימשך או כיצד עלול להתפשט.
בניגוד לציפיות, גם הנציגות הקטארית המתונה יחסית בלבנון הצטרפה להזהרות וציטטה בעיתון כי "ישראל אינה מעוניינת כרגע בהשגת הפסקת אש יציבה ברצועת עזה", חרף המאמצים של הנשיא ביידן וממשלו להגיע להסדר מוסכם בזירה הפלסטינית.
חששות אלו הגיעו לשיאם לקראת סוף השבוע, לפני נאומו המתוקשר של ביידן שבו הוצגה הצעה ישראלית חדשה לעסקת חילופי שבויים ואסירים עם הרשות הפלסטינית והגופים החמושים בעזה. בשיחה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, השליח האמריקני המיוחד למשבר הלבנוני, עמוס הוכשטיין, הביע אופטימיות להשגת הסדר עם הפלסטינים – אך לפי מקורות מוסמכים,עמדתו השתנתה לנוכח עמדות הממשלה בירושלים.
"נראה שהאופטימיות שהפגין המתווך האמריקני התפוגגה במהירות, בשל ההתנהלות הנוקשה והתקיפה של הממשלה הישראלית במקביל להצעת ביידן", צוטטו גורמי ממשל לבנוניים בהקשר לשיחתו של הוכשטיין עם ברי. עובדה זו, יחד עם הערכות המצטברות, רק הגבירה את החששות בלבנון מכוונותיה האלימות של ישראל באזור בחודשים הקרובים.
האם אכן קיימת כוונה ישראלית לפתוח בקרוב במתקפה צבאית משמעותית בגזרה הלבנונית? הפרשנים הצבאיים בלבנון מזהירים שלא ניתן להתעלם מהאפשרות, לאור חוסר היכולת של ישראל להכריע את הארגונים החמושים ברצועה עד כה. התמונה המתגבשת בלבנון היא שישראל עלולה לפצות על "הכישלון" בעזה באמצעות מהלך תקיפה רחב היקף נגד חיזבאללה, במטרה להשיב למעמדה של כוח הרתעה במזרח התיכון.
ברקע חששות אלו, עומדים גם הניסיונות החוזרים של חיזבאללה לקעקע את יציבות השלטון הפרו-מערבי בלבנון ולהשתלט על המדינה השכנה. המתיחות הגוברת בין הצדדים רק מגבירה את החששות מפני התלקחות חדשה באזור שרוויה דלק צבאי וכן שנאה היסטורית. במצב עניינים כזה, אוזלת ידה של ישראל ברצועה עלולה להוביל למהלך משולב נגד עזה ולבנון כאחד.
הצפון עלה באש: "שכחו אותנו, נתנו לנסראללה את המפתחות"
אחרי יממה ארוכה של לחימה, שכללה שיגור עשרות רקטות ממרחב לבנון אל עבר הגליל והגולן הסמוכים, הגיע עם רדת הלילה גל נוסף של פגיעות בצפון – הפעם מכיוון בלתי צפוי. כטב"מים (רקטות קסאם) ארטילריים שנורו מלבנון נחתו במספר מוקדים בגליל וגרמו לפריצת עשרות שריפות בשטח הצפוף של האזור. שילוב הלחימה האינטנסיבית במקביל ליום קיץ שרבי וסוער עם רוחות חמות הפך את השריפות לזירת קרב חדשה עבור כוחות הכיבוי והחירום.
הזירה החמורה ביותר התפתחה בקריית שמונה, שם נאלצו רבים מתושביה לפנות את בתיהם במהירות כשהאש החלה להתקרב במהירות לקו הבתים הראשון של העיר. למרות המצב הביטחוני המתוח, הוזנקו 13 צוותי כיבוי ארציים שפעלו ללא הרף כדי להגן על הבתים העירוניים מפני להבות האש המתקרבות. לסיוע נקראו גם חברי כיתת כוננות של לוחמי מילואים מקומיים, שהצטרפו למאמץ עם אמצעי כיבוי ידניים כמו צינורות גינה. שישה מחברי הכוננות נפגעו באורח קל מחשיפה לעשן הכבד במהלך הלחימה נגד השריפה וסובלו גם מכוויות קלות מהלהבות. הם פונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים זיו בצפת.
"עדכנו אותנו שהלהבות מגיעות ממש עד הבית שלי," סיפר מתי ילובסקי, חבר בכיתת הכוננות שקפץ לעזרה. "הגענו לשם וראינו שהאש הגיעה לחצר ובעזרת צינור מהגינה הצלחנו להציל את הבית שלי ושל השכנים." משפחתו של ילובסקי הייתה בין המפונים זמנית מבתיהם אל המושב הסמוך נחלים בשל האירועים החריגים.
סיפור דומההגיע גם מכפר גלעדי הצמוד לקריית שמונה, שם חברי כוננות מקומיים נאלצו להתמודד עם שריפה משמעותית שפרצה ללא צוותי כיבוי בסביבה הקרובה לרשותם. על פי דיווחים מזעזעים, לוחמי האש הלא-מקצועיים נאלצו לפעול תחת אש ממשית כשמטחי רקטות המשיכו להתרחש ללא אזעקות התרעה מוקדמות. מצב מסוכן דומה התגלה גם במספר מוקדים נוספים בגליל המערבי, שם נאלצו הכבאים לעמוד חזיתית מול הלהבות תוך סכנת חיים.
"אי אפשר לנשום, כל העיר מלאה עשן ואי אפשר לצאת מהבתים," תיאר עמית פרידמן, תושב קריית שמונה הלכוד בתוך ביתו תחת ענני העשן הכבדים שהציפו את השכונות. "מהצהריים אנחנו בסיוט הזה של השריפות שמגיעות לבתי העיר ברכס. אטמנו את כל החלונות של הבית כדי למנוע חדירת העשן." פרידמן וחבריו הוסיפו בכעס רב שהם מאשימים את הממשלה בזניחה חמורה של האזור ובהפקרת תושביו לנפשם. "אנחנו דורשים מהממשלה לטפל בצפון, זה נראה ממש ששכחו אותנו לגמרי. זה כמו שנתנו לנסראללה את המפתחות ואמרו לו שיעשה מה שבא לו נגדנו."
בצד הלחימה הקשה בשריפות בקריית שמונה ובכפרים הסמוכים, סבלו גם אזורים נרחבים יותר מהבעיות הביטחוניות והאש המשולבות. בצומת דרכים אסטרטגית כמו צומת עמיעד הוזנקו כוחות כיבוי גדולים כדי למנוע את הגעת האש לטווח קרוב של המתקנים הצבאיים הרגישים באזור. כתוצאה מהסיכון, נאלץ לחסום כביש הגישה המרכזי לצפון לתנועה במשך שעות ארוכות. בנוסף, המאבק בשריפות החריג והמורכב הוביל להזעקת צוותים נוספים מהמרכז ולהצבת נוכחות משמעותית של לוחמי הגדוד הקרבי של פיקוד העורף בשטח. לוחמים אלו צוידו באמצעים נוספים לסיוע במאבק במשימה המאתגרת של כיבוי השריפות תחת איום ביטחוני ממשי.
בשלב מסוים של המאבק הקשה, נאלץ ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים הערכת מצב דחופה בנושא עם ראשי משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות כגון משרד הביטחון, צה"ל והרשות הארצית לכבאות והצלה. נתניהו קיבל תמונת מצב מפורטת על ההיקף והחומרה של השריפות וצפה בתצלומי אוויר שהראו את ממדי האסון המתפתח. במקביל, מפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין הגיח באופן אישי לתחנת הכיבוי בקריית שמונה כדי לעקוב מקרוב אחר הפעולות למניעת התפשטות השריפה העזה בעיר ולסייע בהכוונת המאמץ.
בצבא הבהירו כי אגף המבצעים, פיקוד הצפון ופיקוד העורף תיאמו פעולה במשולב עם כוחות ההצלה האזרחיים כדי להקצות בזריזות אמצעים ויכולות נוספים להקלת המצב החמור באזור. במסגרת זו שוגרו כוחות מילואים רבים נוספים, כלי נדסה ותגבורת ציוד מכני, כבאיות וצוותי כיבוי נוספים לאזור הלוהט. יחידות צבאיות כמו גדוד כבאיות הנדסי של פיקוד העורף שולבו אף הן במאמץ, כשלוחמיהן סייעו בפועל לכוחות הכיבוי בשטח במטרה להשיג שליטה מוחלטת על השריפות לפני שתתפשטנה לאזורים אזרחיים ואתרים חיוניים נוספים.
הפעילות הביטחונית והאזרחית הנרחבת נבעה מחששות כבדים מפני הסלמה חריגה של המצב הרגיש בגבול הצפון. למרות המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, שם ארגונים חמושים פלסטינים ממשיכים לשגר נשק אל תוך שטח ישראל, זירת הלחימה העיקרית נותרה עד כה בדרום. אולם החשש מפני הסלמה משמעותית גם בלבנון עלה במיוחד לאחר השבת המסרים הדיפלומטיים שהתקבלו על-ידי הממשלה הלבנונית בימים האחרונים.
כזכור, עיתונים לבנוניים מסוימים טענו כי גורמים מערביים שונים, ובראשם בריטניה, העבירו אזהרות חריגות וברורות לגבי כוונתה של ישראל לצאת למתקפה צבאית נרחבת בלבנון בתקופה הקרובה. הבריטים אף העריכו כי מתקפה כזו צפויה להתרחש כבר באמצע חודש יוני הנוכחי, מה שאיפשר את הזמן הדרוש להערכות המקיפות בלבנון. המקורות הדיפלומטיים אף ציינו כי נציגים בכירים נוספים, מצרפת, גרמניה וארה"ב הצטרפו לאזהרות החריגות וקראו למשטר בביירות להיערך למלחמה ארוכה שעלולה להתפשט בקלות מעבר לגבולות.
במצב כזה של חששות מוגברים, המראות המזעזעים של השריפות החמורות בצפון רק הגבירו את תחושת החירום באזור. לא רק שהיישובים היהודים הקרובים לגבול לבנון חוו זירה של אש וחרב ממשית שהזכירה תמונות מלחמה, אלא שפעילות הלחימה והאש החריפה נמשכה במשך שעות ארוכות ממש בסמוך למתקנים אסטרטגיים חשובים של צה"ל. המצב העגום של חברי הכוננות והפעילים שנאלצו להילחם בעצמם בשריפות ללא ציוד מתאים וסיכון חייהם רק הוסיף לחששות מפני אובדן שליטה כואב יותר.
נראה כי המתיחות בגבול הצפון והאיום הגובר מצד חיזבאללה הולכים ומחריפים בימים אלו. ההשלכות הצפויות על היחסים בין ישראל ללבנון, שכבר עברו לא מכבר משבר חריף על רקע סכסוך הגבול הימי, עלולות להיות חמורות במיוחד. בצל האיום המתגבר, השאלה היא האם תתלקח הסלמה חדשה בזירה הצפונית – והאם הפעם היא תתרחב להסכסוך כולל שיביא למלחמה חדשה באזור.
