תרכובת המסתתרת ברוזמרין ומרווה הפכה לטיפול חדש שעשוי לפתור את מחלת האלצהיימר. חומצה קרנוסית היא נוגדת חמצון בעלת תכונות אנטי-דלקתיות הנמצאת בשני צמחי התבלין הללו.
צוות ממכון המחקר סקריפס בקליפורניה גילה דרך לרתום את החומצה ולהשתמש בה כדי להפחית משמעותית דלקת במוחם של עכברים – גורם מפתח לאלצהיימר. התרופה שהצוות יצר באמצעות חומצה קרנוסית, diAcCA, לא רק כיבתה את הדלקת אלא גם שיקמה את המספר הבריא של חיבורים בין תאי עצב במוח המקדמים למידה וזיכרון.
יתר על כן, המדענים אמרו שמכיוון שחומצה קרנוסית כבר נחשבת ״בטוחה״ על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, טיפול חדש זה יעבור בתקווה במסלול מהיר לניסויים קליניים – ויגיע לחולי אלצהיימר אמיתיים מהר יותר.
מחלת האלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, מצב הידוע בדרך כלל בהשפעתו על התודעה והזיכרונות של מבוגרים. אלצהיימר היא גם הגורם השישי למוות בארה"ב ויותר מ-6.9 מיליון אמריקאים חיו עם המחלה בשנת 2024.
החוקרים לא רק מאמינים שהטיפול החדש יציל פוטנציאלית חיים, אלא ש-diAcCA כנראה יעשה זאת מבלי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות.
בניסויים עם עכברים, מדענים השוו מוח דמוי-אלצהיימר (משמאל) לאלה שטופלו ב-diAcCA, המופיעים בצבע ירוק עז יותר (מימין) בגלל המספר המוגבר של סינפסות נוירונליות — חיבורים בין תאי עצב המהווים בסיס ללמידה וזיכרון.
צמחי תבלין כמו רוזמרין ומרווה מכילים חומצה קרנוסית, שהיא נוגדת חמצון בעלת תכונות אנטי-דלקתיות שיכולות להקל על נזק הקשור לאלצהיימר במוח.
המחקר החדש, שפורסם ב-Antioxidants, חשף ש-diAcCA מופעל רק על ידי הדלקת שהוא מנסה להילחם בה. משמעות הדבר היא שהטיפול המבוסס על חומצה קרנוסית יהיה פעיל רק באזורים במוח הסובלים מדלקת, מה שמגביל תופעות לוואי אפשריות שתרופות לעתים קרובות גורמות כאשר הן נתקלות ברקמה בריאה – כמו תרופות סרטן.
עד כה, היה קשה מאוד להשתמש בחומצה קרנוסית כתרופה או תוסף תזונה כי התרכובת אינה יציבה מספיק לשימוש בצורתה הטהורה. צוות סקריפס יצר נגזרת של התרכובת מרוזמרין ומרווה שמסוגלת להגיע למעיים לפני שהיא מתפרקת.
ברגע שהיא שם, diAcCA הופכת בחזרה לחומצה קרנוסית והיא נספגת לזרם הדם. פרופסור סטיוארט ליפטון ציין שהעכברים שהצוות שלו השתמש בניסויים ספגו 20 אחוז יותר חומצה קרנוסית בדרך זו מאשר הם היו מנסים לצרוך חומצה קרנוסית בצורתה הטהורה.
זה איפשר ליותר מהתרכובת לעבור דרך מחסום דם-מוח ולטפל בכיסי דלקת מסכני חיים במוח. ליפטון הוסיף שהתרופה הזו לא רק מסלקת מהמוח את מה שמניע את מחלת האלצהיימר, העכברים שלקחו אותה במהירות התאוששו מהמיומנויות הקוגניטיביות שהדמנציה משפיעה עליהן.
"ביצענו מספר מבחני זיכרון שונים, וכולם השתפרו עם התרופה", אמר ליפטון בהצהרה. "זה לא רק האט את ההידרדרות; זה השתפר כמעט לחלוטין לנורמלי".
החומצה הקרנוסית במרווה היא חלק מתרכובת חדשה שמדענים יצרו, שמעבירה חומצה זו לזרם הדם של חולי אלצהיימר ביתר יעילות. מחלת האלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, המשפיעה על כמעט 7 מיליון אמריקאים מעל גיל 65.
מוחות אנושיים מגודלי מעבדה יכולים לעזור לרפא את מחלת הרוצח המובילה בעולם. החוקרים השתמשו בקבוצה של 45 עכברים, שחולקו לקבוצות קטנות יותר של שבעה או שמונה.
אלה לא היו סתם עכברים – הם היו עכברי 5xFAD, שגודלו לפתח תסמינים דמויי אלצהיימר, כולל אובדן זיכרון ונזק מוחי, עד שהם בני כחמישה חודשים. כשהגיעו לגיל זה, הצוות נתן להם diAcCA או פלצבו (שמן זית) שלוש פעמים בשבוע במשך שלושה חודשים.
הם גם ניסו שלושה מינונים שונים – 10, 20, או 50 מיליגרם – כדי לראות מה עבד הכי טוב. אחרי שלושת החודשים, המדענים העבירו את העכברים דרך סדרת מבחנים קוגניטיביים.
אחד היה מבוך מים, בו העכברים שחו בבריכה כדי למצוא פלטפורמה נסתרת עליה יכלו לעמוד. עכברים בריאים משתפרים במציאתה עם הזמן, אבל עכברי אלצהיימר מתקשים. הצוות גם ערך מבחן פחד, בו עכברים לומדים לקפוא כששומעים צליל הקשור לשוק קל, בוחן את זיכרונם של רגעים מפחידים.
הצוות אז הסתכל בתוך מוחם של העכברים באמצעות מיקרוסקופים מיוחדים כדי לראות אם התרופה שינתה את הצטברויות הרובד המזיקות, סבכי חלבון, או חיבורי תאי מוח הקשורים לאלצהיימר.
התוצאות היו מדהימות. עכברים שקיבלו diAcCA, במיוחד במינונים הגבוהים יותר, שחו לפלטפורמה מהר יותר ובילו יותר זמן היכן שהיא היתה בעבר, מראים שהם זכרו את מקומה טוב יותר מעכברי האלצהיימר שלא טופלו.
במבחן הפחד, הם קפאו יותר לעתים קרובות, מוכיחים שהזיכרון שלהם היה חד יותר. תחת המיקרוסקופ, המוחות שלהם נראו בריאים יותר גם כן — מציגים פחות רבדים וסבכים, יותר חיבורי תאי מוח, ופחות דלקת.
"על ידי מלחמה בדלקת ולחץ חמצוני עם תרכובת diAcCA זו, אנחנו למעשה הגדלנו את מספר הסינפסות במוח", הוסיף ד"ר ליפטון.
למרות שזה עדיין לא מרפא מוחלט לאלצהיימר, החוקרים מאוד מקווים שמה שהם מצאו בעשבי המטבח שלכם מייצג קפיצת דרך משמעותית בטיפול בדמנציה. הצוות הוסיף ש-diAcCA עשוי גם לאפשר לטיפולי אלצהיימר קיימים לעבוד טוב יותר – על ידי סילוק דלקת נוספת סביב המוח שבדרך כלל מפריעה ליעילותם.
