כינוס ישיבת הקבינט שיתקיים היום כתגובה ראשונית של הממשלה לטבח במג'דל שמס מגיע מעל 20 שעות אחרי פגיעת הטיל שהרג 12 ילדות וילדים חפים מפשע במגרש הכדורגל. היו ישיבות והערכות מצב, וכשמדברים על מהלך שיכול להיות גדול ומשמעותי, כדאי לפעול אחרי שהדם התקרר מעט מידיעות הזוועה שטלטלו את המדינה, אבל בזמן שישראל מתמהמהת עם אופן התגובה וממשיכה בתקיפות ענייניות, הקולות לשינוי אופן ועוצמת הפעולה לא פוחתים, וגם היערכות האויבים מצפון לא עוצרת.
בצאת השבת יצאו כלל שרי הממשלה בדרישה להכות חזק בלבנון ובחיזבאללה בתגובה על הירי. במערכת הפוליטית הביעו צער על האובדן הכבד, לצד קריאות גוברות לתקוף בלבנון בעוצמה רבה, ואף לצאת למלחמה באופן מיידי ולגבות מחיר כבד גם ממדינת לבנון, ולא רק מחיזבאללה, באמירה ש'דין מג'דל שמס כדין תל אביב'.
"המשוואה תצטרך להשתנות", אמר אתמול אלוף במיל' אייל בן ראובן לזאב קם ברשת ב', "אבל למרות שזה קשה, החשיבה עכשיו צריכה להיות הרבה מאוד מהראש ומעט מאוד מהבטן". המשוואה נכון להיום היא 4.4 תקיפות של ישראל על כל תקיפה אחת של חיזבאללה, לפי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. מצד שני, ישראל למודת תקיפות של מבנים ריקים ודיונות של חול ברצועת עזה, בימים הרחוקים שלפני 7 באוקטובר.
ישראל תקפה בלבנון מעל 6,300 פעם מאז 7 באוקטובר, לפי INSS, ולמרות שרוב התקיפות היו בדרום לבנון, היו תקיפות גם במחוז בקעא המרוחק 80 קילומטרים מהגבול, ולפי דיווחים זרים גם בנקודות המרוחקות מעל 130 קילומטרים מהגבול, ברחבי מחוז בעלבכ ובמחוז הצפוני של לבנון. אך המשותף לכלל התקיפות הוא שהן היו נקודתיות, ענייניות ובמקומות בהן נחשדה פעילות טרור, העברת אמל"ח מתקדם או אמצעים להסבת טילים למדויקים, מודיעין על אישיות מפתח או כמובן זיהוי של משגרים או חמושים.
הפעולות הללו מעכבות את חיזבאללה, פוגעות בחולייה כזו או אחרת של הארגון ואפילו של כוח רדואן, אבל האש והגופרית שחלק משרי הקבינט מצפים לראות בלבנון, פשוט לא תלויים בישראל.
ממתינים למתקפה איראנית
איראן, שייצרה את הטיל שהרג את 12 הילדים וגם את הכטב"מ שהרג את יבגני פרדר בתל אביב, כבר התריעה באופן פומבי שאם ישראל תפתח במלחמה בלבנון, גם איראן עצמה תיכנס למערכה – היא ולא ארגוני טרור שנמצאים תחת חסותה כמו חיזבאללה, החות'ים בתימן או המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה. אבל בינתיים, היעדר ההתקפה והמוכנות למלחמה אזורית קונה זמן בעיקר לאיראנים, שמטרותיהם ידועות.
דובר משרד החוץ האיראני, נאסר כנעאני, כבר נדרך לקראת תגובה ישראלית לאחר פרסום מוצאו של הטיל. "אנו מזהירים בתוקף מפני כל הרפתקה ציונית חדשה נגד לבנון באמתלה של תקרית מג'דל שמס בגולן", אמר הבוקר. "והישות (הכוונה לישראל, א.ג.) היא האחראית העיקרית להשלכות הבלתי צפויות של התנהגות מטופשת שכזו". יכול להיות שהמתקפה האיראנית הבאה לא תהיה עם הודעה כל כך מוקדמת כמו זו שהייתה ב-13 באפריל.
טיל בליסטי ששוגר מאיראן ונחת בים המלח (צילום: Alon Ben Mordechai/REUTERS)
באתר "פוליטיקל טיימס" הסורי דווח כי כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים החל בבניית רשת מנהרות חדשה בסביבת נמל התעופה הבינלאומי של דמשק, במטרה לחבר את המפקדה והמחסנים שלהם אלה לאלה. מדובר ברשת המנהרות השנייה שנבנית באזור דמשק בהיקפים הללו, כאשר הראשונה נבנתה לפני מספר שנים באזור הכפר אל-אחמדיה שסמוך לשדה התעופה.
מטרת המנהרות האיראניות בסוריה, לפי הדיווח, היא למנוע מישראל לפגוע בקצינים ובאנשי משמרות המהפכה כשהם בתנועה, זאת לאחר שבחודשים האחרונים ישראל ביצעה מספר תקיפות על כבישים בסוריה, שמטרותיהן על פי הדיווחים היו אנשי מפתח במהלך החימוש של חיזבאללה על ידי איראן.
ארצות הברית לא מעוניינת במלחמה אזורית, במיוחד בשנת בחירות, ובמיוחד אחרי שביידן התגאה כי הוא הנשיא האמריקני הראשון מזה עשרות שנים שיכול היה להגיד שארה"ב לא נמצאת במלחמה פעילה בשום מקום בעולם. ספק אם הוא מעוניין שלקראת סוף המשמרת היחידה שלו ההבטחה הזו תופר. לטובת העניין הזה, השליח עמוס הוכשטיין עובד מסביב לשעון, כשעל פי דיווחים הוא החל כבר אמש בסבב שיחות לבכירים לבנוניים במטרה להכיל את המתיחות בין הדרוזים בישראל ללבנון ובין לבנון לישראל, בעקבות הירי למג'דל שמס.
חזית דרוזית מאוחדת – נגד הדרוזים בישראל
בלבנון חיים כ-425,000 דרוזים, שהם כ-35% מהדרוזים בעולם. בישראל כ-150 אלף דרוזים ובסוריה כ-600 אלף. הדרוזים מוכרים כמיעוט מכובד בלבנון, שלנציגיו משוריינים 8 מקומות בפרלמנט, מתוך 128 בסך הכל. בישראל, רובם של 25 אלף הדרוזים בגולן הם תושבי קבע בלבד בישראל, ואינם אזרחים.
שני הנציגים הפוליטיים המרכזיים של העדה בלבנון, וליד ג'ומבלט וטלאל ארסלאן, מיהרו להתבטא נגד ישראל. שום התייחסות לחיזבאללה. הארגון עוד מנסה להתכחש לאירוע שעלול להביא על לבנון התקפות נרחבות מבעבר.
וואליד ג'ומבלט, מהמנהיגים הדולטים של הדרוזים בלבנון (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
ג'ומבלט, שסיים לאחרונה כהונה בת 46 שנים בראשות המפלגה הסוציאליסטית, סיפר לרשת LBC הלבנונית שהוכשטיין התקשר אליו זמן קצר אחרי פגיעת הטיל במגרש המשחקים, והביע דאגה מהסלמה. ג'ומבלט, לפי הדיווח, הדגיש את הצורך "בהפסקת התוקפנות הישראלית בעזה ובלבנון", הדגיש את הסולידריות שלו עם הלבנונים ואמר כי מבחינתו "אין הבדל בין השאהידים בלבנון, ברמת הגולן ובפלסטין, כולם נהרגו בגלל התוקפנות הישראלית". הוא הוסיף כי הוא מנסה למנוע הסלמה נוספת בסכסוך.
יריבו הפוליטי הדרוזי ומנהיג המפלגה הדמוקרטית לבנונית, טלאל ארסלאן, שוחח עם רשת 'אל מיאדין' המזוהה עם חיזבאללה, ואמר כי הגינויים של ישראל הם העמדת פנים שמנסה להפריד בין הגולן, הסורי לדבריו, לבין מקומו הטבעי, וכי ישראל משתמשת בגולן כדי להגן על גבולותיה. ארסלאן, שמפלגתו אחראית על "תיק העקורים" בממשלה הלבנונית, אמר כי הגולן הוא חלק מ"ההתנגדות" (טרמינולוגיה המזוהה עם חיזבאללה), וכי הוא יוחזר למקומו רק בהתנגדות חמושה.
ג'ומבלט וארסלאן אומנם מייצגים באופן רשמי את מרבית הדרוזים בלבנון, אך הם מתנהלים בתוך פרלמנט שנמצא ברוב שיעי קיצוני בהובלת חיזבאללה ותנועת אמל, עם 41 מושבים מתוך 128. הדברים נאמרים גם בהקשר פוליטי פנימי מצד אחד, אך מצד שני, שני המנהיגים הדרוזים מעניקים "חותמת כשרות" לתוקפנות של חיזבאללה, ועשויים להרחיק עסקה אפשרית אליה מכוון הוכשטיין, שנראה שמוכן לעשות הרבה מאוד כדי למנוע מלחמה.
מחיאות כפיים לא עולות כסף, וגם לא דם
קרוב ל-100 אלף ישראלים עקורים מבתיהם ועוד מאות אלפים תחת איום מתמיד של טילים, רקטות וכטב"מים מארגון טרור שנמצא במדינה קטנה, ענייה ומסוכסכת. ישראל נחושה בצדק לשים לזה סוף. "צה"ל ערוך לכל תרחיש", אמרו עשרות פעמים אלופי צה"ל, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. השאלה היא אם ישראל ערוכה לשיתוק כלכלי לתקופה בלתי ידועה, ועם מספר לא ידוע של אבדות.
החלטה על מלחמה בצפון לא חייבת לסיים את הפעולה בעזה, אבל כן תצריך העברה של מרכז הכובד צפונה, אך משמעותה של מלחמה בצפון מול אויבים שמתכוננים אליה כבר תקופה, עלולה גם להיות עצירה של המשא ומתן לעסקת חטופים. הטרור שאיראן מפעילה דרך שלוחיה ברחבי המזרח התיכון ובאירופה, גם ברגעים אלה ממש, מכופף לישראל ולעולם המערבי כולו, את היד מאחורי הגב.
נתניהו בקונגרס (צילום מסך)
נתניהו, בנאום קוצר התשבחות והביקורות בקונגרס, דרש עזרה בלחימה מול הטרור הזה. אבל התשובות התומכות מחד והצוננות מאידך של הנשיא לשעבר, הנשיא המכהן ומי שאולי תהיה הנשיאה בעתיד, מלמדת אותנו שמילים יפות ומחיאות כפיים לא עולות כסף וגם לא דם.
אם ישראל רוצה לצאת למתקפה נרחבת ולהסיר את האיומים מצפון, היא לא זקוקה לתשבחות או אמפתיה, אלא לגיבוי חזק ככל הניתן כדי להצליח לצאת למתקפה נרחבת וארוכה לעצירת ההתקדמות האיראנית, מתקפה שתחייב גם הגנה חזקה. הדיווחים על ההתקדמות האיראנית בתוכנית הגרעין משחקים תפקיד חשוב במאזן האימה כלפי המערב, כשהחוד שלו הוא ישראל. חוץ ממניעת ההגעה לנשק גרעיני או השמדת האמצעים של האיראנים, האמצעי משנה כללי המשחק של ישראל, מה שיכול להיות ה"גיים צ'יינג'ר", הוא מערכת הלייזר "מגן אור" שיש לה מועד כניסה לפעילות מבצעית, אך לפי הפרסומים הוא אינו בחודשים הקרובים.
