אמש ב"עובדה" נחשפו תיעודים חדשים מתוך הקרב בנחל עוז, הכוללים תיעודים של החייל החטוף, מתן אנגרסט – השריונר הגיבור שנחטף מהטנק במוצב כשהוא פצוע קשה ומחוסר הכרה, ומאז נמצא כבר 519 ימים בשבי חמאס. בטנק היו איתו איתי חן ודניאל פרץ שנפלו וגופותיהם נחטפו.
ימים ספורים לפני שידור "עובדה", זעקה משפחתו של אנגרסט את זעקתה ושיחררה לפרסום בתקשורת תיעוד מצמרר של בנם היקר בשבי חמאס, כשהוא נראה חבול ומוכה לאחר התעללות פיזית קשה שעבר על ידי שוביו המחבלים. המשפחה יצאה בקריאה לראש הממשלה לממש את כל שלבי העסקה, ולהחזיר את מתן שנמצא בסכנת חיים ואת כל החטופים הביתה לפני שהוא שולח חיילים נוספים למלחמה ממנה לא יחזרו.
יממה לפני שידור "עובדה", הוד מעלתו, בנימין נתניהו, הואיל בטובו לפנות זמן בלו"ז, אחרי שנה וחמישה חודשים שמתן בשבי עובר התעללות קשה. בצעד חריג הזמין את הוריו של מתן לשיחה בה לא סיפק להם אף הבטחה להשבת בנם, אבל דאג שזה יתפרסם בתקשורת כדי שלא ייצא שרק דונלד טראמפ, נשיא המעצמה הגדולה, יוצג כמי שמפנה זמן לפגוש חטופים ישראליים בבית הלבן.
עוד הוצג ב"עובדה" המפגש המטלטל של קית' סיגל שחזר משבי חמאס, עם בני משפחתו של מתן אנגרסט. מפגש כואב שסיפק גם מעט אופטימיות ותקווה למשפחה, בו שיתף סיגל כי חלק מיטה משותפת עם בנם בשבי, וסיפר להם על מתן בנם הגיבור, מצבו, הגעגועים שלו למשפחה ועד כמה הוא זקוק לשמוע את קולם ולראות את מאבקם להשבתו. זו לטעמי הסיבה שהפרק שודר אמש בהסכמת המשפחה.
יחד עם זאת, נשגב מבינתי להבין מדוע בחרה "עובדה" לשדר תיעודים של מתן מתוך הטנק, ויכולותיו ההירואיות כמו גם לציין שיש לו פז"ם בצבא, וכל זה כשהוא עדיין נמצא בשבי חמאס. ייתכן כי מתן מסר למחבלים פרטים אחרים לגמרי על מנת להגן על עצמו, כמו לדוגמא שהוא חייל טירון, או תפקיד אחר עליו היה מופקד בטנק? למה לספק מידע כזה רגיש על מתן בעודו נמצא בשבי, כשכבר שמענו מעדויות החטופים שחזרו מעזה, כי המחבלים מתעללים פיזית ונפשית בחיילים וחוקרים אותם על תפקידם הצבאי?
אותם תיעודים חדשים שטרם ראינו מהקרבות במוצב נחל עוז, מספקים לנו עוד קצת מידע ממה שהיה שם, והבנה שבניגוד לתפיסה כי לא היה צבא, כן היה צבא. הוא אומנם היה מצומצם, ונתפס לא מוכן, אבל ברגע האמת נתן את כל כולו והתנהל מאבק עיקש, אמיץ וכואב שלצערנו נחלנו בו כישלון מוחלט.
זה עוד מסמך טלוויזיוני שמציג את הדיסוננס המוחלט של החיילים והדרגים הקטנים בצבא, שהם בעצם הילדים של כולנו, שרק שנה לפני כן עלו על במת בית הספר בהצגת מחזור לסיום התיכון וקיבלו תעודת סיום, וברגע אחד הפכו ללוחמים גיבורים ואמיצים שנלחמו על נפשם בשבעה באוקטובר, והיו מוכנים למסור את חייהם לטובת הגנה על חבריהם שהיו יחד איתם.
העוז והגבורה של הלוחמים הצעירים האלה, הדור הצעיר, האחווה והמסירות, כל כך בולטים, בניגוד מוחלט אל מול הנהגה חלשה, חסרת ערכים, של מקבלי החלטות. אותם ילדים גיבורים שנשלחו בצו המדינה להגן עליה, נלחמו עד טיפת הדם האחרונה, וכעת מופקרים בשבי חמאס ברשעות מנוכרת של ההנהגה הפוליטית, בגלל אנשים כמו סמוטריץ', בן גביר, ואורית סטרוק, שקוראים להצלת הילדים שלנו "עסקה מופקרת". אך בעיקר בגלל ראש הממשלה נתניהו, שיכל להוציא את כולם בעסקה אך העדיף לשמור על כסאו ועל הקואליציה.
