בתנועת הרבעון הרביעי מציעים לחזק את הכנסת, הרשות השלישית, לצד הקריאה לקידום פתרונות בהסכמה רחבה בציבוריות הישראלית בסוגיית הרפורמה המשפטית, ומערכת האיזונים והבלמים בין הממשלה והמערכת המשפטית. בסמינר רעיוני שנערך אתמול (שני) בגני התערוכה בתל אביב התכנסו כ-250 מחברי התנועה לדון בהצעת התנועה למתווה מדורג לקביעת 'כללי המשחק' של הדמוקרטיה הישראלית.
תנועת הרבעון הרביעי הוקמה עוד בתקופת ממשלת השינוי, מתוך זיהוי שהמתחים הפוליטיים בישראל מחריפים לכדי משבר אמון וקרע רגשי בין הציבורים השונים, המאיימים לקרוע את החברה הישראלית – במטרה לשנות את הפוליטיקה הישראלית ולקדם פוליטיקה של הסכמות רחבות. בסמינרים, הרצאות הסלון והפעילות ההתנדבותית שמובילה התנועה השתתפו עד כה כבר כ-160 אלף איש ממגוון חלקי החברה הישראלית: 40% חילונים, 33% דתיים לאומיים, 21% המגדירים עצמם מסורתיים, 4.5% חרדים ו-1.5% ערבים.
סמינר רעיוני של תנועת הרבעון הרביעי. "לא באנו לכאן לעשות תרגיל במעגלי שיח או דיון אינטלקטואלי" (צילום: ניצן צבי כהן)
עד כה הספיקה התנועה לכתוב בתהליך השתתפותי מסמך מכונן, 'הסיפור הישראלי', המחדד את האחריות של כל חלקי האוכלוסייה בישראל אלה על אלה, את זהותה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ליברלית אך גם מסורתית, ואת היותה בית שווה זכויות גם לחברה הערבית החיה בה. בספטמבר פתחה התנועה גם בקמפיין חוצות גדול בקריאה להקמת ממשלת אחדות לאומית להשבת החטופים מעזה.
"לא באנו לכאן לעשות תרגיל במעגלי שיח או דיון אינטלקטואלי", הבהיר יו"ר התנועה יואב הלר בפתח הסמינר. "לא באנו גם לעשות לובינג על המתווה לחברי הכנסת. מטרת המהלך שלנו היא לרתום את הציבור הישראלי למתווה כללי משחק מוסכם שמתמודד עם בעיות השורש במשטר הישראלי ומאפשר מחלוקת והסכמות לשם בניית העתיד. אנחנו רוצים להגיע למצב שהציבור הישראלי נרתם למתווה הזה שמתעסק בבעיות השורש לא מתוך פוזיציה ושמאפשר לא רק הסכמות אלא גם מחלוקות – באנרגיה של בנייה. איך נדע שהצלחנו? חקיקה שמעגנת את המתווה המלא כבר בתחילת הכנסת הבאה לאחר הסכמה ציבורית נרחבת".
מפורום קהלת עד המכון הישראלי לדמוקרטיה
את טיוטת המתווה שהוצגה לבאי הסמינר כתבו ארבעה משפטנים: הדס להב, עו"ד רעות פינגר דסברג, עו"ד עידן פינקלשטיין ופרופ' רונן אברהם. הארבעה הדגישו שלא מדובר בשלב זה בהצעה סופית, כי אם בטיוטה בלבד, שנכתבה לאחר שנפגשו בשנה החולפת עם מומחים מכל גווני הקשת הפוליטית: מפורום קהלת עד המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסורים למשפטים מאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מפגינים מקפלן ואנשי תקשורת מערוץ 14. באי הסמינר התחלקו ל-25 שולחנות, עשרה אנשים בכל שולחן, קראו את המתווה, ניתחו אותו והעירו עליו.
הטיוטה מזכירה בחלקים נרחבים מתווים אחרים שנכתבו בשנתיים האחרונות – ממתווה הנשיא למתווה אלבשן-פרידמן. אך ההבדלים אינם רק בניואנסים. הבדל חשוב ראשון הוא בתהליך הגיבוש ההשתתפותי. הלר הדגיש את השלבים הבאים בגיבוש ההצעה הסופית: לאחר תיקון המתווה בהתאם להערות באי הסמינר תשקול התנועה אם יש צורך בסמינר רעיוני נוסף. המתווה המתוקן יוצג לכלל חברי התנועה בסדרה של מפגשים פיזיים ובזום. לאחר מכן ייעשה שלב מעורבות אזרחית נוסף באמצעות כלי טכנולוגי שיאפשר, כך הם מקווים, לעשרות אלפי אזרחים להגיב עליו כדי לתת אינדיקציה לרמת התמיכה שהוא זוכה לה בכללותו, ושזוכים לה הסעיפים השונים בו.
הבדל נוסף הוא בדירוג ההצעה לשלבים. "המתווה שלנו ביקש לצאת ממצב של משחק סכום אפס", אמרה עו"ד פינגר דסברג. "ניסינו לייצר מנגנונים חדשים שיובילו ליצירת הסכמות חוצות מחנות, כשבכל אחד מהשלבים במתווה עמד לנגד עינינו הרצון לאזן בין המחנות השונים, להסתכל על הדברים דרך משקפיים ליברליות ושמרניות גם יחד. המתווה בנוי משלבים משום שאמון נבנה בשלבים – וכשאין אמון קשה לייצר תמונת עתיד".
מתווה לבחירת שופטים ושינוי שיטת הבחירות
בשלב הראשון, שהגדיר צוות הכותבים כ'חוסם עורקים' שנחוץ באופן הדחוף ביותר למניעת הידרדרות למלחמת אזרחים: הסדרת החקיקה של חוקי יסוד כך שתיעשה רק בהסכמה רחבה (לפחות 75 מנדטים); הגבלה של יכולת בית המשפט לפסול חוקים כך שהדבר יתאפשר רק בהרכב מורחב וברוב של 8 מתוך 11 שופטים; הסדרה של מעמד היועץ המשפטי לממשלה כך שהשרים יהיו כפופים לייעוץ המשפטי, אולם הממשלה כולה תהא רשאית לקבל החלטה בניגוד לעמדת היועמ"ש ולהיות מיוצגת באופן פרטי בעתירות לבג"ץ; והצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שבמרכזה הגדלת הרוב הנדרש לבחירת שופטי בית המשפט העליון כך שיחייב הסכמות רחבות בין קואליציה לאופוזיציה, דרישה לגיוון בוועדה (שלושה נציגים מהפריפריה וייצוג לנשים) ושקילת שיקולי גיוון גם במינוי השופטים.
החדשנות העיקרית במתווה באה לידי ביטוי דווקא בשלב השני – שחורג מהשיח המתמקד במתח שבין הממשלה ומערכת המשפט, ומבקש למקד את המבט דווקא ברשות המחוקקת. "בישראל הממשלה בולעת את הכנסת", הסבירה עו"ד פינגר דסברג. "ככל שעבדנו על המתווה גילינו שצריך לצאת מהדינמיקה של משיכת חבל בין שתי רשויות, ולחזק דווקא את הרשות השלישית באופן שמייצר משחק חדש בתהליכי הפיקוח ההדדיים בין הרשויות".
ההצעה מרחיקת הלכת כוללת, לצד הגדלת מספר חברי הכנסת ל-180, גם שינוי בשיטת הבחירות: הצבעה ב'פתק חצי פתוח' או מה שאפשר גם לכנות 'פריימריז ביום הבחירות'. על פי המודל, ההצבעה בבחירות תהיה בפתק אחד, למפלגה, אך פתק ההצבעה יפרט גם את שמות וסדר המועמדים של המפלגה. כל אזרח יוכל לסמן כמה מועמדים שהוא מעוניין שייכנסו לכנסת – ואלו יקודמו במעלה הרשימה בהתאם למספר ההצבעות להם. מי שלא יבחר חברי כנסת ספציפיים – ייחשב כמי שבחר בסדר הרשימה שהגישה המפלגה.
"המשמעות היא הגברת האחריותיות של חברי הכנסת כלפי בוחריהם, וחיזוק הקשר הישיר בין חברי הכנסת לבוחרים", הסביר עו"ד פינקלשטיין. "חברי הכנסת יהיו עצמאיים יותר משום שהם יידעו שכדי לזכות בתמיכת הציבור הם יצטרכו להוכיח שיפעלו לקדם את האינטרסים שלו ולא רק לפי הוראות ראש המפלגה". הוא הדגיש כי הצעה זו נכנסה לטיוטה בין היתר משום שתומכים בה הן אנשי פורום קהלת השמרנים והן אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה הליברליים.
משתתפי הסמינר. "חברי הכנסת יהיו עצמאיים יותר משום שהם יידעו שכדי לזכות בתמיכת הציבור הם יצטרכו להוכיח שיפעלו לקדם את האינטרסים שלו ולא רק לפי הוראות ראש המפלגה" (צילום: ניצן צבי כהן)
המטרה בצעדים אלו היא לחזק את עצמאות הכנסת מהממשלה, ואת יכולתה להיות בעצמה מנגנון מפקח אפקטיבי על פעילות הממשלה. כך מבקשת ההצעה להגביל את יכולתן של המפלגות להעניש את חברי הכנסת הסוררים באופן שיגביר את עצמאותם; להגביל את חברוּת חברי הכנסת לשתי ועדות בלבד כדי שיהיה להם יותר זמן להתמקצע ולהשתתף בדיונים; לחייב את הממשלה בהצגת תוכניות עבודה שנתיות לאישור ועדות הכנסת; ולהפסיק את צילומי הדיונים של ועדות הכנסת בשידור חי כדי לאפשר 'דיון ענייני ולא מתלהם'.
עוד מבקש השלב השני של המתווה להגביל את כהונתו של ראש הממשלה לשמונה שנים בלבד – אך במקביל להגביל משמעותית גם את האפשרות לפתוח נגדו בהליכים פליליים בתקופת כהונתו. במקרים חריגים, ועדת שופטים שמונתה מראש בהסכמת האופוזיציה והקואליציה תוכל לאשר פה אחד את חקירתו או העמדתו לדין.
השלב השלישי בטיוטה נועד להשלים את הבנייה מחדש של האמון והיציבות בחברה הישראלית באמצעות הרחבת רשימת זכויות היסוד בחוק כך שיתווספו להן הזכות לשוויון, לחופש הדעה, הביטוי וההתאגדות, לחופש דת וחופש מדת וכן להסדרת הזכות להליך משפטי הוגן. לצד זאת, מבקשת הטיוטה לצמצם את הדיונים בבג"ץ בנושאי יחסי חוץ, ביטחון וסדר העדיפויות התקציבי – באמצעות צמצום זכות העמידה בנושאים אלה בבג"ץ. רק מי שנפגע באופן אישי מהחלטה בנושאים אלו יוכל לעתור. נוסף על כך, מבקשת ההצעה לצמצם את היכולת של בג"ץ להתערב בהחלטות ממשלה בטענה של חוסר סבירות בלבד – כך שלא יהיה ניתן לפסול החלטה של הממשלה כולה מטעם זה לבדו, וניתן יהיה לפסול מטעם זה לבדו החלטות שרים רק אם יש בהן משום שרירותיות או שהן מופרכות.
לבסוף מבקשת הטיוטה להציע מסלול חלופי לבג"ץ להתערבות במינויים ממשלתיים, כך שבמקרה הצורך תוכל הממשלה לבחור לערוך למועמד שהוגשה עתירה נגד מינויו שימוע ציבורי בכנסת במקום דיון בבית המשפט, כחלק מחיזוק הכנסת כגורם המפקח על הממשלה. השימוע יתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט ללא מצלמות, והוועדה תהיה מוסמכת לפסול את המינוי. אם הוועדה תאשר את המינוי – זה יובא להצבעה חשאית במליאת הכנסת.
"נוגע בדברים הכי בוערים"
משתתפי הסמינר התבקשו להשיב אם המתווה נותן מענה לחששות שלהם ושל הציבורים שהם באים מהם מצד אחד, ומה הבשורה שהם מזהים בו מצד שני. באחד השולחנות אמרה מיכל מרעננה: "המסמך נוגע בדברים הכי בוערים, השאלה היא האם זה יעמוד במבחן המעשיות?" שרגא מגבעת אלה אמר שהחשש שלו הוא ששינוי שיטת הבחירות לא יתאפשר בגלל משקל היתר של המפלגות. עמית מבית רימון העלה את התהייה אם שינוי שיטת הבחירות כך שתכלול גם מרכיב של בחירה אישית בפוליטיקאים תקדם פוליטיקה עניינית או פופוליסטית יותר. עידו מהרצליה אמר: "אני מרגיש שזה מתאמץ להתייחס לחששות של כל הצדדים וזה דבר חשוב מאוד. זו הבשורה בעיניי".
יו"ר התנועה הלר: "המטרה שלנו היא לטייב את המתווה הזה באמצעות ההערות שעולות כאן ויעלו בהמשך. לצד זאת, כל מי שמתחבר לנתח משמעותי מהמתווה הזה, מי שיוצא מפה ואומר שהוא תומך ב-70% או ב-75% מהמתווה הזה, עשוי להיות סוכן שינוי. שותפות היא ברירת המחדל שלנו, וברור שאף אחד לא ייצא מכאן בסיפוק של 100%, אבל המטרה היא שנצליח לענות על החרדות והחששות של הציבורים השונים ולהביא מתווה שרוב החברה הישראלית יכולה להסכים עליו".
פרופ' אברהם, ממנסחי הטיוטה: "אני מקווה שעד הבחירות עשרות ומאות אלפים מכל הציבורים בישראל יתמכו במתווה המתוקן וידרשו מהמפלגות, מלמטה, שהדבר יבוא לידי ביטוי במצעים שלהן בבחירות".
