התיקון לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות חזר השבוע לשולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, להכנה לקריאה ראשונה. החוק אמנם זכה לתמיכת הממשלה, ואף אושר בקריאה טרומית כהצעת מחליטים, אך זכה להתנגדות מצד נציגי משרד האוצר שהשתתפו בדיון. אלה הציגו התנגדות מהותית למהלך וטענו שיש פגם עקרוני בעצם המודל של עידוד השקעות הון.
הצעת החוק נועדה לבטל את האפליה הקיימת בין בקבלת תמריצי השקעות שניתנים למפעלי תעשייה לעומת מפעלי חקלאות. בשונה מחוק עידוד השקעות הון בתעשייה, שעבר עדכונים ורפורמות לאורך השנים, חוק עידוד השקעות הון בחקלאות נותר מאחור. התיקונים המוצעים לחוק נועדו לעדכן אותו ולאפשר לענף היצרני להנות מהטבות בשיעור המענקים, בשיעורי המס המופחתים, תנאים להלוואות, מנהלה, שינויים בסמכות השר ועוד.
בפני וועדת הכספים הונחו שתי הצעות, דומות במהותן, לתיקון החוק. לצד הצעת החוק שניסחו ח"כ אלון שוסטר וח"כים נוספים, הונחה גם הצעתם של ח"כ רם בן ברק וח"כ מטי צרפתי הרכבי, שאף קיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדיון וועדת השרים לענייני חקיקה כבר ב-30.3.2023.
מטרות החוק עודכנו, והתיקון הנוכחי מכוון לעודד השקעות הון לפיתוח וביסוס של החקלאות כאמצעי לחיזוק ההתיישבות והביטחון התזונתי והלאומי של תושבי המדינה. זאת, תוך קידום יוזמה וצמיחה כלכלית ושימור משאבי טבע וסביבה.
הצעת החוק כוללת הטבות משמעותיות לעומת מתווה הטבות המס הקיים: עדכון של שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, השוואת שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ואפשרות לקבלת הטבות מס ומענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקיים בתעשייה.
תיקונים נוספים בהצעת החוק נוגעים למבנה הפעילות של מנהלת ההשקעות, לרבות הרכב המנהלה, דרכי הערעור על החלטותיה וסמכות שר החקלאות לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בחוק, ולשם כך לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק במסגרת החוק. התיקון מבטל גם את החלוקה לאזורי עדיפות שנהוגה כיום, לטובת תחולה אוניברסלית של החוק וההטבות שכלולות בו, על ייצור חקלאי בכל הארץ.
עדכון החוק יסייע לביסוס ופיתוח כושר ייצור חקלאי מגוון, יצירת עוגנים כלכליים להתיישבות באזורי פיתוח והגברת פעילות חקלאית משמרת סביבה, משאבי טבע וערכי נוף. חיזוק היכולת לגייס הון תשפר את יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים.
"אין הצדקה לאפליה בין הפעילות התעשייתית לפעילות החקלאית"
לדברי ח"כ שוסטר, מיוזמי החוק, יש לתקן את חוסר הצדק שבין הסיוע שניתן לתעשייה לבין הסיוע שניתן לענף החקלאות. "למדינה יש עניין בעידוד השקעות הון בענפים יצרניים, שבתורם יביאו לעלייה בהכנסותיה", אמר שוסטר. נוסף על כך, הוא מדגיש, זו הדרך להבטיח את הייצור המקומי של מזון ולבסס וודאות שדרושה לצורך ייצור חקלאי.
מאותן הסיבות קיימת אחדות דעים ביחס לנחיצותם של התיקונים לחוק, גם בין יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. ח"כ ביטן אף מעוניין להתקין הוראת מעבר כך שהתיקון לחוק יחול רטרואקטיבית מ-2020, נוכח האפליה שהייתה בהליך החקיקה בין החקלאות לתעשייה לאורך השנים. לטענת ביטן, משיחה שקיים עם שר האוצר נודע לו שהוקצו כ-2 מיליארד שקלים לנושא עידוד השקעות הון בחקלאות, אלא ששר האוצר מתנה את הקצאתם בתנאים שונים.
גם במשרד החקלאות תומכים בהצעת החוק ושותפים לקידומו. עידוד השקעות הון נכלל בתוכנית משרד החקלאות להגברת הייצור המקומי כחלק מהמדיניות להבטחת ביטחון המזון שמוביל המשרד. "כדי לעודד צמיחה ופיתוח נדרשים כלים פרקטיים ליישום המדיניות", מסביר סמנכ"ל השקעות במשרד החקלאות יוסי שטיינברג, "כדי שהמדיניות לא תישאר דברים בעלמא נחוץ אמצעי כמו חוק עידוד השקעות הון שמאפשר להצמיח את הענף. יש חשיבות מאוד גדולה בחקיקה רלוונטית לצרכים של הענף. הקריטיות של ביטחון המזון והייצור המקומי של מזון טרי התבהרה לחלק נכבד מהציבור הרחב בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל".
לדבריו, השקעות הון הן אחד מגורמי הייצור החקלאי, לצד מים, קרקע ועבודה. "אין הצדקה לאפליה בין הפעילות התעשייתית לפעילות החקלאית במדינת ישראל שהיא יצרנית באותה המידה והכרחית לקיומה של המדינה", אמר שטיינברג. המקורות התקציביים ליישום החוק קיימים, לדבריו של שטיינברג, ויש להציב את ביטחון המזון של מדינת ישראל בקדמת סדר העדיפויות של הממשלה.
למרות תמיכת הממשלה במשרד האוצר מתנגדים
כאמור, ועדת השרים לענייני חקיקה כבר הביעה את תמיכתה המהותית בהצעת החוק, שאושרה בקריאה טרומית בכנסת כהצעת חוק ממשלתית. תמיכת הממשלה התקבלה בכפוף לתיאום מול משרדי הכלכלה והאוצר. בעוד שהתיאום בין משרד החקלאות למשרד הכלכלה כבר בוצע, התיאום מול משרד האוצר לא מתקדם. ככל שלא יגיעו להסכמות עם האוצר, הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת השרים לחקיקה.
בניגוד להחלטת הממשלה שאימצה את הצעת החוק לפני שנה וחצי, במשרד האוצר, כך מסתבר, מתנגדים באופן גורף ועקרוני לעידוד השקעות הון בחקלאות. במשרד האוצר מתנגדים להצעת החוק מכל וכל, ואף טוענים שיש פגם עקרוני בעצם המודל של עידוד השקעות הון.
נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר הציגו שלל טיעונים להתנגדותם בישיבת ועדת הכספים השבוע. במציאות הפיסקלית בפניה ניצבת המדינה כיום, אמרו, זה לא הזמן להוסיף הטבות מס, אלא להיפך. לדברי אוראל פיין, רפרנט חקלאות באגף התקציבים, לפי הערכה ראשונית שביצעו באוצר ניתן לקבוע די בוודאות שהצעת החוק מוערכת בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה. לטענת משרד האוצר היות שמדובר בהצעת חוק בעלת משמעות תקציבית על כל המשתמע מכך, יש להביא מקור תקציבי טרם אישורה
אם לא די בכך, טען פיין, מנגנון התמיכות הקיים בתעשייה מבוסס על תמיכות ישירות, לכן מונהג בו חוק עידוד השקעות הון, ואילו בחקלאות נהוגות תמיכות עקיפות בצורה של מכסי מגן ומע"מ על מוצרי חקלאות שונים. באוצר דורשים לבטל מנגנונים קיימים כמו מכסי מגן ותכנון בענפי החקלאות השונים, בתמורה לתמיכה בחקלאות. באשר למודל של עידוד השקעות הון, באוצר טוענים שמדובר במודל שכבר איננו מקובל בעולם, משום שהוא "מייצר עיוותים בצד הייצור".
מנקודת המבט הגזברית של אגף התקציבים שמציבה תקרת הוצאה, מדובר בחוק שלפיו האוצר "נותן" אך לא "מקבל" בחזרה בעופן ישיר. על פי רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים גל ברנס, החוק מקטין את הכנסות האוצר, בשל ההטבות במס שניתנות על מנת לעודד השקעות הון. ברנס מתעלם באמירה זו מהעובדה שמדובר בהוצאה שמייצרת הכנסה למדינה, שכן מדובר בהשקעת הון לצורך יצירת מנועי צמיחה למשק, שייצרו הכנסות ממיסים על רווחים והכנסות משיווק תוצרת ועבודה.
על אף התנגדות האוצר בכוונת ח"כ ביטן וגפני לקדם את ניסוח החוק לקראת קריאה ראשונה בדיוני הוועדות. מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית שכוללת הוצאה תקציבית שעלותה השנתית עולה על 5 מיליון שקלים, יהיה על מובילי החוק לגייס את תמיכתם של 50 חברי כנסת לפחות, בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.
ח"כ שוסטר אמר ל'דבר': "המדינה יודעת לסייע למי שהיא רוצה לסייע. מדוע שיהיו השקעות הון עבור התעשייה אך לא עבור החקלאות? חקלאי הצפון, הדרום, קו התפר, הבקעה והערבה לא רק מייצרים מזון, הם מבטיחים את הריבונות ואת המשילות. הצעת החוק תחזק את פריון העבודה בחקלאות, תעודד צעירים לנטוע חייהם בשדות ובמטעים ותיתן אופק לחקלאים הוותיקים. מן הראוי שמשרד האוצר יצטרף לחקיקה ברוח אוהדת ויפסיק את היחס הצונן לחקלאים, מתוך הבנה שהחקלאות מחוללת צמיחה והיא איננה עול על המדינה".
