בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אישר לאישה לעשות שימוש בזרע של בן זוגה שנפטר, אף שבני משפחתו התנגדו לכך. השופט יהורם שקד שקיבל ביהמ"ש את תביעת האישה, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הנתבעים, בני המשפחה, תוך שהוא מציין כי נראה שהם ניסו למנוע מהאישה להוליד ילד מזרעו של המנוח משיקולים כלכליים, ואף פסק לטובתה הוצאות בגובה 50 אלף שקל.
בבסיס פסק הדין עמדה השאלה האם יש להתיר לתובעת להרות מזרעו של מי שנטען להיות בן זוגה? בני הזוג הכירו בשנת 2018, כעבור כשנה עברו לגור יחד וחיו ביחד עד למועד הפטירה הפתאומית. בן הזוג נפטר ביולי 2022 בדמי ימיו ובהיותו בן 42 שנים לאחר שהיה מורדם ומונשם בשבועות האחרונים לחייו ועד מותו. טרם פטירתו, ובהיותו מורדם ומונשם, נלקח מגופו זרע לצורך הפרייה עתידית.
במהלך חייו של המנוח, ובטרם קרות התסבוכת הרפואית שהביאה למותו, ניסו בני הזוג להרות כדרך הטבע ומשלא צלחה דרכם, הם ביקשו להיעזר לשם כך במומחים, בבדיקות ובטיפולים.
בעודו מורדם ומונשם פנו אביו ואחותו לבית המשפט בבקשה להתמנות כאפוטרופוסים של המנוח, בקשה שהתקבלה. למחרת היום נלקח הזרע מגופו של המנוח כאשר הדבר נעשה באמצעות בקשה שנחתמה ע"י בת הזוג ובהסכמת השניים כאפוטרופוסים.
לאחר מותו של בן הזוג, פנתה האישה לבני משפחתו וביקשה לעשות שימוש בזרע כדי להוליד את ילדם המשותף. אחותו ואביו של המנוח ביקשו להתנות את הסכמתם בחתימה על כמה מסמכים, שמשמעותם כי היא מוותרת על ירושתה. בת הזוג סירבה לחתום על המסמכים ועתרה לבית המשפט, באמצעות עוה"ד ויקטוריה גלפנד ונטע מעוז מרום בבקשה להתיר לה לעשות שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייה. קרובי משפחתו של המנוח התנגדו בכל תוקף וטענו כי הוא לא היה רוצה שייוולדו לו ילדים לאחר מותו.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, עמדת היועמ"ש מהפרקליטות, כמו גם קבלת תסקיר של עובדת סוציאלית, קבע השופט שקד כי יש להתיר לאישה לעשות שימוש בזרע לצורך הבאת ילד לעולם. זאת, תוך מתיחת ביקורת חריפה ביותר על אביו ואחותו של המנוח. "אחרי שנתתי דעתי לטרגדיה הקשה מנשוא שהייתה מנת חלקם של הנתבעים", כתב השופט, "לאחר שנתתי דעתי למצבם ולאחר ששקלתי ובררתי היטב-היטב את מילותיי – אינני רואה כל מנוס, אלא מלומר כי הליך זה הוא דוגמא להתנהלות חסרת תום לב ואף פוגענית של הנתבעים שיכלו למנוע הליך ארוך זה, ולמצער, לקצרו באופן משמעותי לטובם כולם. לצערי הרב, הראיות הברורות שהונחו לפתחי, ראיות שלא מאפשרות כל מסקנה אחרת, לימדו כי – ייתכן מבלי משים – ניסו הנתבעים לסחור בזרעו של המנוח משל היה 'זרע עובר לסוחר', תוך שהם 'מסכימים' לעשיית שימוש בזרעו לשם הפרייתה של התובעת ובלבד שזו תיאות 'להתפשר איתם'".
לאחר מתן פסק הדין, אמרה עו"ד גלפנד: "לאחר שהצלחנו להוכיח שהתנגדות המשפחה לא נבעה מרצון אמיתי לייצג את עמדתו של המנוח, אלא מתוך רצון למנוע מבת הזוג לרשת אותו, השופט קבע שזכותה של בת הזוג כמייצגת את הרצון המשותף בילדים גוברת על התנגדות המשפחה".
