הסכנה למתקפה על נמל אילת עלולה לגבור אם תורחב זרימת הנפט בו – כך הזהיר אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל, בכנס חירום בזום שנערך היום (ראשון) בהובלת המשרד להגנת הסביבה.
ישיבת החירום כונסה בחופזה לאחר שנודע כי במשרד רה"מ ינסו לקדם מחר, אחרי שכבר נדחתה פעם אחת, הצעת מחליטים לביטול מדיניות 'אפס תוספת סיכון' בנמל אילת. מדיניות זו מכוונת שלא לאפשר הגברה של הסיכונים לשונית האלמוגים הפגיעה גם כך במפרץ אילת, ולא להוסיף חומרים מסוכנים נוספים למפרץ. אם תעבור ההצעה, תוכל קצא"א להגביר את העברת הנפט במפרץ פי כמה מהמצב הנוכחי.
"תמיד יש גם קשר בין כוונות האויב לגודל הפיתוי" הסביר האלוף איילנד "אם היום מפרץ אילת מעניין בצורה מסוימת, ככל שיהיו שם יותר מכליות, הפיתוי לאויב להצליח לפגוע שם ולגרום לנזק עצום, יגדל".
גיורא איילנד (צילום: Kai Mörk)
איילנד הוסיף והסביר כי המל"ל יידע את גורמי הבטחון על ההחלטה לקדם את קצא"א, אך לא ביקש את חוות דעתם בהחלטה. "זו בעיה. אני מאמין שעמדותיהם היו דומות לשלי".
לא מדובר בחששות נטולי הקשר. המתקפות על אילת נמשכות כבר מימיה הראשונים של המלחמה. "לא מזמן, כטב"ם פגע 500 מטר ממתקן של קצא"א" סיפר פיליפ אוורד, מנכ"ל עיריית אילת, "בפעם שעברה שכטב"ם פגע בבית ספר הייתה מיכלית בנמל קצא"א. מישהו יכול לדמיין מה היה קורה לו היא הייתה נפגעת? איזה מחדל? המשמעות של טון אחד של נפט, אלפית מהכמות שמתוכננת לעבור, היא לפי כל הדו"חות חיסול מפרץ אילת".
בתגובה לשאלה מי מקדם צעד כזה, אמר אחד מיועציה של השרה עידית סילמן: "מי שירצה יוכל להבין לבד". סילמן הייתה יותר ספציפית: "אני חושבת שזה די ברור לכולם שמי שניהל את הדיונים הוא יוסי שלי", מנכ"ל משרד ראש הממשלה. היא טענה גם שקצצ"א "עושה עבודת לובינג מאוד רצינית" כדי להשיג את תמיכת רשות החברות הממשלתיות. "בעבר הובטח לנו שזה לא יקרה ללא הסכמתכם", אמרה, בהתייחסה לעיריית אילת, "אבל אתם יודעים איך זה."
בהמשך הדיון הופיעו ראשי רשויות נוספים, בהם ראש עיריית דימונה בני ביטון, ונציגי מספר ארגונים ירוקים. בין כל הגורמים, כולל נציגי המשרד לאיכות הסביבה, וכן שרת הסביבה עידית סילמן עצמה, שררה הסכמה נדירה. "היום זו אילת" אמרה השרה "מחר זה אשקלון, כל מקום אחר בארץ. גם ככה זה קשה לנו מאוד להגן על הסביבה בכל התחומים שבהם רוצים לפגוע בה".
בתום הכנס סילמן מסרה: "התמיכה הרחבה במפגש שקיימנו מצביעה על תמימות דעים בנושא. משמעות הצעת המחליטים היא הגדלת הסיכון לפגיעה לסביבה הימית הרגישה, והמשרד מתנגד בתוקף להצעה לביטול מדיניות המשרד". במשרד מסרו: "שינוע נפט מהווה פוטנציאל סיכון משמעותי למפרץ אילת, שכן דליפת נפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית ולערכי הטבע. הגדלה משמעותית של כמות הנפט המשונעת, הגדלת תדירות השיט, הפריקה והטעינה של מכליות מייצרת בהכרח סיכון גדול ביותר שלא ניתן למנוע לחלוטין".
השרה, שספגה ביקורת לאחרונה עקב היעדרותה מדיונים רבים לגיבוש נוסח חוק האקלים, נתפסת כמגינה עקבית של מדיניות המשרד בתחום זה, וככזו שנותנת לו גיבוי מלא ועושה ככל יכולתה בדרג הנבחר כדי למנוע את שבירתה. "יש מדיניות שגובשה פה, אני לא מתביישת להגיד, בתקופת השרה הקודמת. אני חושבת שזה טוב שלא כל שר ובאה ומשנה מדיניות רק כדי להגיד שהוא שינה כי היא חשובה. אני מגבה את המשרד כי הוא עושה החלטות טובות".
מדיניות 'אפס תוספת סיכון' אכן גובשה בימי השרה הקודמת, תמר זנדברג. המדיניות מכירה בנזק שנגרם או עלול להגרם למפרץ אילת כתוצאה מהזיהום בו, הן בתחום עולם החי והן בחששות מאסון בקנה מידה רחב שיפגע גם בתושבי העיר, ושואפת להימנע מהרחבתו בכל מחיר. הכלי העיקרי שעומד לרשות המשרד במאבק זה הוא היתר הפליטות- היתר שהמשרד אחראי עליו דרך הממונה על הרעלים, שמגדיר לכל חברה בישראל אילו סוגי רעלים, וכמה מכל אחד מהם, היא רשאית לפלוט. בהיעדר אישור להרחיב את היתר הפליטה, קצא"א, או כל חברה אחרת, אינה רשאית להגביר את השימוש בנמל עבור חומרים מסוכנים.
אלא שמסיבות שאינן ברורות לחלוטין, בקצא"א ובמשרד ראש הממשלה לוחצים עוד מאז תחילת המלחמה להגביר משמעותית את העברת הנפט. במשרד הסכימו לתת היתר הרחבה זמני בתחילת המלחמה- אולם לא נעשה בו שימוש, משום שהנמל היה מושבת בפועל. לאחר מכן, ביקשה קצא"א שוב את הרחבת ההיתר, באופן קבוע. המשרד סרב, בגיבוי השרה סילמן, ובתגובה פעלו במשרד ראש הממשלה לקדם הצעת מחליטים בממשלה כדי לעקוף את המשרד ולכופף את ידו.
המשבר הגיע לשיא ביולי, אז פנו מספר ארגונים ליועמש"ית בעתירה כי לא תאפשר החלטת ממשלה כזו, משום שיהיה מדובר בעקיפה בוטה של הדרג המקצועי. לבסוף בוטל הדיון בהצעה ברגע האחרון, לאחר שיחה בארבע עיניים בין השרה ובין ראש הממשלה, בה סוכם שהשיח יועבר לוועדה בין משרדית. ועדה הזו, שהייתה סגורה לציבור, הסתיימה בלי הצהרה ברורה לכאן או לכאן, אולם גורמים במשרד הסביבה תיארו את הניסיון להשפיע עליה כ"קרב מאסף".
"מדובר בתאוות בצע של בעלי קצא"א על חשבון תושבי אילת ותושבי מדינת ישראל" אמר אווארד, "משמעות החוק היא להפוך את הממונה על הרעלים במשרד הסביבה לבובה על חוט. לקחו שומר סף, שאמור לשמור עלינו, לא רק על אילת, ואמרו אתה תעשה מה שנגיד לך."
מפרץ אילת הוא אחד מנכסי הטבע המשמעותיים ביותר של מדינת ישראל. נמצאת בו שונית האלמוגים הצפונית בעולם, שמיקומה הייחודי גם הופך אותה לעמידה במיוחד. השונית, מלבד היותה נכס תיירותי יוצא דופן, היא גם שמורה אקולוגית ומעין "ריאה ירוקה" תת-ימית.
שונית האלמוגים במפרץ אילת. (צילום: דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה)
גם עם מדיניות 'אפס תוספת סיכון' בתוקף, הזיהום מהכמות המותרת של חומרים רעילים גורם למצבה של השונית להדרדר. שילוב של זיהום זה, התחממות והתמחצנות האוקיינוסים, ופגיעת תיירים בשונית, גרם בשנים האחרונות לפגיעה משמעותית בהיקפי האלמוגים, וכן פגיעה משמעותית אף יותר בחלק מהיצורים החיים האחרים בשונית, דוגמת קיפודי הים.
נוסף על כך, השנה אובחנו לראשונה אלמוגים שנוגעו בהלבנה במפרץ אילת, לאחר שנים שבהם נחשבו לאלמוגים היחידים בעולם החסינים מתופעת ההלבנה. ההלבנה היא מצב הפיך בתאוריה, שנגרם מתעוקה על האלמוג בשלל טמפרטורות מים גבוהות וחומציות גבוהה, אולם היא עשויה גם לגרום, בסיכוי גבוה, למותם של האלמוגים.
במשרד לאיכות הסביבה פרסמו מוקדם יותר השנה דו"ח שהראה כי באזור קצא"א במפרץ נמצאים מרבית המזהמים בריכוז גבוה, וטענו כי מדובר בהוכחה למסוכנות הפליטות של קצא"א כבר כיום, עוד בטרם יורחב היתר הפליטה. בקצא"א טענו אז כי הזיהום נגרם מהתיירות, ולא מהפליטות.
"בחברה כמו קצא"א, הסיכוי לדליפה עומד על משהו כמו 100%" אמר ל'דבר' בעבר פרד ארזוון, חוקר בכיר במשרד להגנת הסביבה. "כבר כיום, רוב גדול של הדליפות בארץ קורה באחריותה".
עשן מיתמר ממיכל דלק שרקטה פגעה בו בקו הצינור שחברת קצצ"א הפעילה, 2021 (צילום: גילי יערי)
לקצא"א אכן היסטוריה בעייתית מאוד. מומחים במשרד להגנת הסביבה התייחסו אליה בעבר בתור "הגוף הבעייתי ביותר בתחום", ו"כאחראית לאסונות הנפט הגדולים ביותר בישראל". בין אלה ניתן למנות את האסונות הגדולים בנחל צין ב-2011, בשמורת עברונה ב-2014, וכן אירועים מינוריים יותר לחופי אשקלון ב-2020, סמוך למושב משען ב-2021, ובמפרץ אילת עצמו ב-2021.
כמו כן, מוקדם יותר השנה, וממש תוך כדי ניסיונה הקודם של הממשלה לקדם את החוק, התרחשה דליפת צינור נפט ליד מצפה רמון, שעל פי ארגוני הסביבה ניסו בקצא"א לטייח את היקפה.
