סקירת 84 מחקרים שבדקו 42 מיליון לידות, העלתה כי חשיפה גבוהה לחלקיקים נשימים, שמקורם בין היתר במדורות וריכוזי אש, עלולה להביא ללידה של תינוק במשקל נמוך יותר. מה שעלול להצביע על בעיות בריאותיות ובין היתר גם על עיכוב התפתחותי
חשיפה במהלך ההיריון לזיהום אוויר משפיעה על משקל היילודים. כך עולה מניתוח סטטיסטי שערכו חוקרי האוניברסיטה העברית ומסקנותיה מתפרסמות לקראת ל"ג בעומר והדלקת המדורות שנערכת במהלך החג וצפויה לגרום לעלייה ברמת זיהום האוויר.
החוקרים, ד"ר ויסאם אבו-אחמד ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, בשיתוף עם פרופ' רונית ניראל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים באוניברסיטה העברית, ד"ר סאלח ברגס משירותי בריאות כללית ומאיה יולס מאוניברסיטת חיפה, סקרו 84 מחקרים שהתמקדו בקשר בין חלקיקים נשימים למשקל נמוך של היילוד. נתוני כל המחקרים סקרו בסך הכל 42 מיליון לידות.
מהסקירה עולה שחשיפה גבוהה לאותם חלקיקים שמקורם, בין היתר, במדורות וריכוזי אש – עשויה להביא ללידה של תינוק במשקל נמוך יותר. ככלל, לידות של תינוקות במשקל נמוך יותר עלולות להצביע על בעיות בריאותיות ובין היתר גם על עיכוב התפתחותי. עוצמת הקשר הגבוה ביותר בין חשיפה לזיהום אוויר למשל נמוך נמצא באירופה, ולאחר מכן בארה"ב ובאסיה.
"ייתכן שהרכב החלקיקים והמקור שלהם באירופה הוא אחר ולכן גם הנזק הוא אחר או באקלים עצמו", מסביר פרופ' לוין, שמתייחס גם לקשר בין החשיפה לחלקיקים לשינוי במשקל ומבהיר כי גם נשים הנמצאות במרחק רב מהמדורות עשויות להיפגע. "חלקיקים שנפלטים ממדורות לא רק שהריכוזים הם מאוד גרועים אלא שהם גם מזיקים במיוחד. כשמדליקים מדורה – העובר של אישה בהיריון במרחק קילומטרים משם עלול להיפגע. הריכוז של מדורות בבת אחת גורם לכך שריכוז החלקיקים עולה בכל העיר. באירוע של ל"ג בעומר, כשנדלקות כל כך הרבה מדורות – הנזק הוא גם למרחק רב מהמדורות. החלקיקים נכנסים דרך הריאות לדם שגורם לנזק חמור, גם לגדילה. מחקרים אחרים הצביעו על קשר ללידות מוקדמות".
"המחקר המקיף חשף שונות רבה בין ממצאי המחקרים השונים בתחום זה מרחבי העולם. התובנה העיקרית מכך היא שלא ניתן להסתמך על ממצאים גלובליים או כוללניים כשמדובר בהערכת הסיכון למשקל לידה נמוך או נזקים אחרים עקב חשיפה לזיהום אוויר. לאור זאת, יש להקים מסד נתונים לאומי מתעדכן שיאפשר ניטור השפעות זיהום אוויר בישראל", מסביר ד"ר אבו-אחמד, ומציין, כי "קשר זה נמצא חזק במיוחד במחקרים שנערכו באירופה. ייתכן שגורמים סביבתיים ייחודיים לאירופה, כמו מקורות זיהום אוויר ספציפיים או תנאי אקלים, תורמים לקשר זה".
בשנת 2020 נמצא במסגרת מחקר של המרכז רפואי סורוקה קשר בין טמפרטורות גבוהות לסבירות של נשים הרות בטרימסטר הראשון לפתח רעלת היריון. הסבירות, על פי אותו מחקר, גבוהה פי שניים לעומת מי שרוב ההיריון שלה התרחש בחודשי החורף. במחקר עלה כי גם מזג אוויר קיצוני, חם או קר, יכול להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לרעלת היריון.
מחקר התבסס על נתוני אוכלוסיית הנגב וכלל את ההיסטוריה המיילדותית ומהלך ההיריון של כל מטופלת בשילוב עם נתוני מזג האוויר, כפי שנרשמו במקום מגוריה במהלך ההיריון. המחקר כלל 31,101 נשים אשר ילדו 64,566 לידות בין השנים 2004 ל-2013. ממצאי המחקר מראים כי עלייה של כתשע מעלות מעל הטמפרטורה הממוצעת לעונה הובילה להכפלת הסיכון להתפתחות הסיבוך.
