מדינת ישראל הגישה היום (שישי) התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג (ה-ICC), ולחוקיות של בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
על פי ההודעה בהצהרה רשמית שפורסמה היום, ישראל נקטה בצעד משמעותי ויזמה שני הליכים משפטיים נפרדים בפני בית הדין. בהליך הראשון, הבהירה ישראל באופן חד-משמעי כי לדעתה בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק הנדון. טענה זו מבוססת על עמדתה העקבית של ישראל לגבי סמכותו של בית הדין בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג | צילום:
רויטרס, חדשות
בהליך השני, שהוא לא פחות משמעותי, פירטה ישראל באריכות כיצד הפר התובע, לטענתה, באופן בוטה את חוקת בית הדין ואת עקרון המשלימות. ישראל טוענת כי "התובע לא פעל כנדרש כדי לאפשר לה, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה". זוהי נקודה קריטית בטיעון הישראלי, שכן עקרון המשלימות הוא אחד מאבני היסוד של פעילות בית הדין.
משרד החוץ הדגיש בהודעתו כי עמדתה של ישראל אינה עומדת בבידוד. לטענת המשרד, מדינות מובילות שונות, לרבות מדינות החברות בבית הדין עצמו, וכן ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם, שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו.
בהמשך ההודעה, מתח משרד החוץ ביקורת חריפה על היחס כלפי ישראל. לטענת המשרד, אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת – כפי שמתקיימת במדינת ישראל – שקיבלה יחס מפלה שכזה מהתובע.
למרות הביקורת החריפה, הדגיש משרד החוץ כי ישראל נשארת איתנה במחויבותה לשלטון החוק והצדק. המשרד הצהיר כי ישראל תמשיך להגן על אזרחיה מפני ההתקפות והזוועות המתמשכות של חמאס ושלוחות הטרור האחרות של איראן, תוך הקפדה על פעולה בהתאם לדין הבין-לאומי.
"ישראל תמשיך להגן על אזרחיה מפני ההתקפות והזוועות המתמשכות של חמאס ושלוחות הטרור האחרות של איראן" | צילום:
חדשות 12
זוהי הפעם הראשונה שמדינת ישראל מתדיינת או טוענת בפומבי בפני ה-ICC, ולא בחשאי או דרך צד שלישי. מהלך זה, שנעשה בניסיון למנוע הוצאת צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים, מהווה שינוי משמעותי באסטרטגיה המשפטית של ישראל מול בית הדין. הוא עשוי להוביל לדחייה בהחלטת בית הדין ולהשפיע באופן ניכר על התפתחות ההליכים בעתיד.
לפני כארעה חודשים התובע בבית הדין הפלילי בהאג, קארים חאן, ביקש משופטי בית הדין לדון על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד יחיא סינוואר בגין ביצועי פשעי מלחמה ב-7 באוקטובר ובמלחמה ברצועת עזה.
לבית הדין יש מעמד רב. יותר מ-120 מדינות חברות בו. ארה"ב, כמו ישראל, אינה חברה בבית הדין. אך המדינות החברות בבית הדין יהיו מחויבות לציית לו ולעצור גורם שנכנס לשטחן לאחר שהוצא נגדו צו מעצר ולהסגירו.
