ההסלמה בעימותים בין הרשות הפלסטינית לארגוני הטרור עולה מדרגה, זאת לאחר שאתמול (חמישי) בלילה קצין המשמר הנשיאותי ושוטר פלסטיני נהרגו בשתי תקריות שונות בג'נין. הרשות הפלסטינית מסכמת כבר שבועיים של לחימה בטרור מבית, במבצע שבו נעצרו עשרות פעילי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) במחנה הפליטים ג'נין, לפחות חמישה מחבלים המזוהים עם ארגוני הטרור חוסלו, ולפחות חמישה אנשי מנגנוני הביטחון נהרגו בהיתקלויות, לצד מספר אנשי מנגנונים שנפצעו.
מבצע "הגנת המולדת" שהחל ב-10 בדצמבר בהובלת שר הביטחון של הרשות הפלסטינית, מאג'ד פארג' ושר הפנים האחראי על מנגנוני הביטחון זיאד הב אל-ריח, הוכרז כ"מבצע לסיכול פעילות עבריינית" לאחר שמספר רכבים של המנגנונים נגנבו, והופצו סרטונים של חמושים נוסעים עליהם ברחבי ג'נין.
העיתוי ליציאה למבצע
המבצע הנוכחי של המנגנונים נגד ארגוני הטרור הוא הרחב ביותר שהרשות הפלסטינית ביצעה מאז שנדרשה להשתלט מחדש על הגדה המערבית לאחר השתלטות חמאס בעזה ב-2007. מאז המנגנונים קיימו מספר עימותים מול ארגוני הטרור ומבצעי מניעה, לעתים בשיתוף ישראל, אך ההיקף והעוצמה הנוכחיים, הם כפי הנראה הגדולים ביותר מאז.
"יש כאן בעצם התלכדות של שלוש סיבות עיקריות שהובילו את אבו מאזן להורות על המהלך הזה", אומר פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר ב-INSS, "הסיבה העיקרית להבנתי זה מה שהוא ראה שקרה בסוריה, והוא חושש שנפילת אסד תהיה כרוח במפרשי אותם גורמי טרור שגם מאוד ביקורתיים כלפי הרשות הפלסטינית, שיש אצלה פיחות גדול מאוד בלגיטימציה, ברמה לא מאוד שונה מזו שהייתה לאסד בתקופת מלחמת האזרחים".
איש כוחות הביטחון הפלסטיניים בעימות עם מפגינים בג'נין (צילום: נאסר עיסתייה/פלאש90)
הסיבה השנייה, לפי מיכאל, היא כניסתו המחודשת של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן. "הם הבינו שהם לא יכולים לחזור על הטעות שלהם מ-2017 כשהם החרימו את טראמפ ואת הממשל האמריקאי", אומר מיכאל, "הם מבינים שהוא יהיה נחוש יותר בקדנציה השנייה לקדם מהלכים, ואם הם יפעלו באופן דומה לזה שפעלו בו קודם, המחיר יהיה עוד יותר כבד", אומר מיכאל, שמתייחס גם ל"עסקת המאה" שהציע הנשיא טראמפ ב-2020, והתעלמה מדרישות הפלסטיניים, שמקווים כעת כי מתוך הפגנת הכוח שלהם נגד הטרור, יקבלו יותר לגיטימציה גם במהלכים האזוריים.
שאלת "היום שאחרי" בעזה היא הזרז השלישי למבצע, לפי מיכאל. חוסר האמון מצד ישראל והמערב ביכולתה של הרשות הפלסטינית לשלוט בעזה ולמנוע את פעילות ארגוני הטרור שם, הוביל את אבו מאזן להורות על המבצע, שהוא מבין שאם ייכשל גם בו, חוסר האמון אותו "הרוויח" בצדק כלפי החולשה שלו ברצועת עזה, עלול להיות חוסר אמון גם בגדה.
נגד מי המבצע מכוון?
בפועל, המבצע מכוון לארגוני הטרור שאחיזתם בג'נין ובערים נוספות הולכת וגוברת. גדודי הטרור המזוהים עם הג'יהאד האסלאמי וממומנים בידי איראן כבר למעלה משנתיים, מאיימים על יציבות הרשות הפלסטינית בשני אופנים: באופן הישיר הם מהווים אלטרנטיבה חמושה הולכת וגדלה על בסיס המקומיים, שבהיעדר פרנסה לגיטימית פונים לפרנסה באמצעות טרור; ובאופן העקיף, ביצוע פעולות טרור נגד ישראל משמשים הצדקה עבור ממשלת ישראל למנוע תקציבים מהרשות, לפעול בעצימות גבוהה בשטחה ולאבד בה אמון.
לא כל הגדודים מזדהים בתור ג'יהאד אסלאמי, וחלקם מזוהים פשוט בתור "גדוד העיר" או "גדוד המחנה" בו הם מתגוררים. לרוב מדובר בהתארגנויות שמובילים אנשי גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של מפלגת השלטון פת"ח, שהתרחקה ממנה בשנים האחרונות.
"לאיראנים לא אכפת לאיזה טרוריסט יגיע הכסף בסוף, הם מעבירים אותו דרך הצינורות שאיתם הם עובדים שזה הג'יהאד האסלאמי וחמאס חו"ל", אומר מיכאל. "הם מבחינתם רוצים לבנות תשתיות טרור גדולות, מצוידות, אלימות ופעילות, כל המצטרף, הרי זה משובח".
איפה המנגנונים פועלים, ומה החששות שלהם?
המנגנונים פועלים בשבועות האחרונים בעיקר במחנה הפליטים ג'נין, אך לפי הערכות הם עשויים להרחיב את פעילותם גם למקומות כמו מחנה הפליטים נור א-שמס בטול כרם ואף למקומות נוספים בצפון הגדה כמו שכם או טובאס.
כלל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פועלים במבצע, שלפי הערכות מתקיים בתיאום הדוק עם ישראל. לפי דיווחים ברשות הפלסטינית, מעל ל-200 מאנשי המנגנונים ביקשו שלא להשתתף במבצע, מחשש שיפגעו בהם או במשפחותיהם, וכן מחשש דתי של עימותים אלימים עם נגד פלסטינים אחרים.
מי שעשו שימוש בחשש הזה הם אנשי חמאס, שפרסם פסק הלכה עליו חתומים אנשי דת מכל העולם המוסלמי, בו הם מגנים בחריפות את פעילות הרשות ומתירים ל"מוג'אהדין" ("לוחמי הקודש", חברי ארגוני הטרור) לעשות כל דבר שנדרש כדי להגן על עצמם. אותה התגוננות של פעילי הטרור הביאה למותם של לפחות 5 אנשי מנגנונים כאמור, מהם שניים אתמול בלילה.
כשהרשות הפלסטינית חלשה, האיראנים נכנסים לוואקום
כלל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הוקמו בהסכמי אוסלו, אך נחלשו סביב האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000. לפי ד"ר עומר צנעני, חוקר במכון מתווים ובקרן ברל כצנלסון, המנגנונים הוקמו על ידי ראש הרשות הפלסטינית לשעבר יאסר ערפאת במטרה שיהיו יחסית קטנים ושאף אחד מהם לא יוכל לצבור יותר מדי כוח, מחשש שיהיו להם הכלים לבצע הפיכה צבאית ברשות, אך לא הייתה כוונה שהרשות כולה תהיה חלשה.
"צריך לזכור שהרשות הוקמה בהסכמי אוסלו לתקופה זמנית עד להגעה להסכם קבע", אומר צנעני. "הרי מדינת ישראל מעולם לא ביטלה את הסכמי אוסלו, צריך לשאול למה. בסוף הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון זה גורם מציל חיים, כי אתה יכול לפעול איתם ולהפעיל אותם ולקבל מהם מודיעין שאיתו אתה מסכל טרור, וזה משהו שעושים".
"המדיניות של החלשת הרשות שהתחילה בינואר 2023 זה משהו שלא היה פה בעבר", אומר צנעני. "האיראנים מנסים כל הזמן להיכנס ולהשפיע על תושבי הרשות והם לא הצליחו, אבל ככל שהמצב נעשה מצב כאוטי, מצב של No man's land, כך זה מאפשר יותר חלחול איראני".
מאז ההפיכה שביצע חמאס ברצועת עזה ב-2006, כלל אנשי המנגנונים נמצאים בגדה המערבית, אך סיבות כלכליות וביטחוניות שונות, כמו גם מדיניות ממשלת ישראל, החלישו אותם בהדרגה, ובפועל אפשרו לארגוני הטרור לתפוס יותר ויותר מקום בערי הגדה ובמחנות הפליטים.
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים וחלקם במבצע
המודיעין המסכל בראשותו של עבדול קאדר אל-תעמרי הוא למעשה הארגון שהוקם במטרה לסכל טרור. הוא נחשב לארגון הביטחון החזק ביותר ברשות הפלסטינית, שאופן פעולתו דומה לזה של השב"כ, ועוסק בפעילות מודיעינית סמויה לצד פעילות מבצעית גלויה. המודיעין המסכל הוא זה שקובע את יעדי המעצר במבצע הנוכחי בשיתוף המודיעין הכללי, אנשיו לרוב משתתפים במעצרים בפועל וחוקרים את העצורים במתקני המעצר.
הביטחון הלאומי, בראשותו של איש הרשות סלימאן אבו מוחסן, הוא הגוף העיקרי שפועל בשטח לצד הביטחון המסכל. מדובר בגוף שהוקם בשנות ה-90 כדי לשמש מעין צבא, אך בשל המגבלות שהוטלו עליו בהסכמי אוסלו ומנגנון התיאום הביטחוני, הארגון היה חלש יחסית וכמעט לא נדרש לפעילות לאורך רוב שנותיו. בשנים האחרונות הארגון זוכה לחיזוק מצד ירדן וארצות הברית, בתיאום עם ישראל, לאחר שהחלו להכשיר את חייליו במרכזי אימונים בשיתוף הצבא האמריקני בירדן במטרה לתת מענה איכותי נגד הטרור ולשמור על יציבות הרשות הפלסטינית.
המודיעין הכללי בראשות שר הביטחון של הרשות מאג'ד פארג', משמש בתור הזרוע הארוכה של הרשות הפלסטינית לקבלת תמונת מודיעין עמוקה בנוגע לטרור ולהתארגנויות נגד הרשות הפלסטינית, וגם נגד ישראל. באמצעי מודיעין בשטח (יומינט), מודיעין ממקורות גלויים (אוסינט) כמו קבוצות טלגרם ופרסומים ברחובות, ומודיעין באמצעות האזנות וסייבר (סיגינט), וכן באמצעות פנייה לציבור במטרה למנוע התפתחות טרור דרך הרשתות החברתיות בקרב ילדים ונוער.
המשמר הנשיאותי בראשותו של אבו מאזן עצמו, ובפיקודו בפועל של הגנרל מוחמד דג'נה, הוא המייצג המובהק ביותר של הרשות הפלסטינית מבחינת הציבור. שניים מחיילי הארגון נהרגו במהלך המבצע, אחד מהם אתמול (חמישי) בלילה.
המשטרה הפלסטינית, פעילה בעיקר ככוח אבטחה ושמירת הסדר הציבורי, שנועד למנוע ממפגינים או אנשי ארגוני הטרור להפריע לפעילות הכוחות. השוטרים, מי שמכונים בישראל 'שו"פים" (שוטרים פלסטינים), הם עובדי הרשות שכפי הנראה מקבלים את השכר הנמוך ביותר מבין מנגנוני הביטחון, וההסתמכות עליהם היא בהתאם. המשטרה הפלסטינית אמנם חמושה, אך בפועל מתפקדת כארגון לשמירת הסדר הציבורי, וכמעט ולא עוסקת בסיכול טרור, אלא אם קיבלה פקודה ישירה מהשלטון המרכזי, אז גם משתפת פעולה עם צה"ל או ארגוני הביטחון האחרים בישראל.
